בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

חדשות הרשויות המקומית חדשות כאן ישראל ערים בישראל

ההתנחלויות הלא-חרדיות נהנות מתקציב ממשלתי הגבוה ביותר

דר' שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, מחבר הדין וחשבון; "על פני 20 השנים האחרונות, אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר, הופנו ל-התנחלויות הלא-חרדיות. גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים. התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".
דר' שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה | רקע: התנחלות ורשות מקומית | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
דר' שלמה סבירסקי

השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות לשנים; 1997-2017 חושפת, כי גם בשנת 2017, המשיכו ההתנחלויות הלא-חרדיות, להוביל בהוצאה לנפש הגבוהה ביותר; 8,548 ₪, ההשתתפות הממשלתית המיועדת (לחינוך ולרווחה, בעיקר) הגבוהה ביותר; 3,623 ₪ לנפש, מענק האיזון הגבוה ביותר; 1,071 ₪ לנפש ומענקים מיוחדים ומיועדים; 459 ₪ לנפש – כך עולה היום (ראשון, י"ז באב התשע"ט) מדין וחשבון של מרכז אדוה – המכון לחקר החברה הישראלית, הדוגל בגישה כלכלית-חברתית סוציאל-דמוקרטית.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר. 

היום מפרסם מרכז אדוה דין וחשבון חדש; "השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות 1997-2017". מחברי הדוח, הם; דר' שלמה סבירסקי והגב' אתי קונור-אטיאס, רכזת מחקר ומרצה במרכז אדוה, בעלת תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב. כותבת שותפה לדוחות השנתיים של מרכז אדוה.

המסמך, מציג את הנתונים המעודכנים ביותר על המימון הממשלתי של רשויות מקומיות ומשווה בין ארבע קבוצות של יישובים: יישובי "פורום ה-15"; עיירות פיתוח; יישובים ערביים; והתנחלויות.

הדין וחשבון, מבחין בנוסף בין  ההתנחלויות החרדיות (בהן; בית"ר עלית, מודיעין עלית ועמנואל) ובין ההתנחלויות הלא-חרדיות.

דר' שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, מחבר הדין וחשבון; "על פני 20 השנים האחרונות, אמנם חלו תזוזות במימון הממשלתי של הרשויות המקומיות, אולם לכל אורך התקופה התקציבים הגבוהים ביותר, הופנו ל-התנחלויות הלא-חרדיות. גובה ההשתתפות הממשלתית ברשויות המקומיות גוזר בסופו של דבר את איכות השירותים הניתנים לתושבים.

התקציבים העודפים המופנים להתנחלויות הלא-חרדיות משקפים העדפה ממשלתית ברורה והשפעת לובי חזק של חברי כנסת".

אחראית קשרי עיתונות של מרכז אדוה – המכון לחקר החברה הישראלית, הגב' מירה אופנהיים, מסרה, לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה' כי המחקר החדש של 'מרכז אדוה' מפנה תשומת לב אל שכבה חברתית הרחוקה מעין הדיון הציבורי בסוגיית העוני.

מימון ממשלתי של רשויות מקומיות – הסבר;

ממשלת ישראל משתתפת במימון של חלק גדול מן השירותים שהרשויות המקומיות מושיטות לתושביהן. בלשון ביורוקרטית קרויה השתתפות זו; "הכנסה מיועדת", שכן מדובר בהשתתפות ממשלתית המיועדת לסעיפי הוצאה מקומית ספציפיים.

לדוגמא; שירותי חינוך, רווחה, בריאות, תרבות ועוד.

מעבר להשתתפות הממשלתית המיועדת למימון שירותי החינוך והרווחה, הממשלה, מושיטה סיוע מיוחד לרשויות מקומיות בעלות הכנסות עצמיות נמוכות. מדובר בעיקר במענק האיזון.

ההשתתפות הממשלתית חשובה במיוחד ברשויות המקומיות מעוטות המשאבים; בעוד ש'רשויות מקומיותמבוססות' מסוגלות לממן ממקורותיהן העצמאיים חלק גדול משירותים אלה, הדבר הוא בלתי אפשרי ב'רשויות מעוטות המשאבים'.

א. ההוצאה לנפש עלתה בכל קבוצות היישובים למעט בהתנחלויות החרדיות;

בין השנים; 2017-1997, ההוצאה המוניציפלית, בחישוב לנפש, עלתה בכל קבוצות היישובים, למעט אלו של ההתנחלויות החרדיות, שבהן היא ירדה ב-4% לערך.

ב-2017, ההוצאה בתקציב המוניציפלי הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש, היא של ההתנחלויות הלא חרדיות 8,548 ₪. במקום לא גדול אחריהן, ניצבו הערים העשירות ביותר בישראל, אלה המאוגדות ב"פורום ה-15" – 8,291 ₪.

אחריהן מדורגות עיירות הפיתוח, עם תקציב של 7,496 ₪ לנפש. במרחק רב אחריהן, מצויים היישובים הערביים עם תקציב של 5,888 ₪.

ההתנחלויות החרדיות הן בעלות ההוצאה התקציבית הנמוכה ביותר לנפש – 4,037 ₪.

הירידה בהוצאה לנפש בהתנחלויות החרדיות עשויה להיות מוסברת, בין היתר, בגידול המשמעותי באוכלוסיית ה-התנחלויות החרדיות; מ-21אלף תושבים ב-1997 ל-128 אלף תושבים ב-2017.

באותן השנים, הגידול הגבוה ביותר בהוצאה לנפש45% – נרשם ביישובים הערביים –העלייה המשמעותית (29%) היתה בעשור שבין 1997 ל-2007, אז יושמה תכנית חומש לקידום החינוך הערבי, הקרויה "תכנית 4 המיליארד".

ב. הגידול הנמוך ביותר בהשתתפות הממשלתית  –  בעיירות הפיתוח;

אתי קונור-אטיאס, רכזת מחקר ומרצה במרכז אדוה | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
אתי קונור-אטיאס
  1. בשנת 1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת בהתנחלויות הלא-חרדיות עמדה על 2,123 ₪ לנפש – נתון שהיה גבוה, בהפרש ניכר, מזה של ההתנחלויות החרדיות, 781 ₪ לנפש.
  2. שני עשורים מאוחר יותר, ב-2017, ההבחנה בין התנחלויות חרדיות, שאוכלוסייתן, כאמור, גדלה בקצב מהיר מזה של כל שאר הקבוצות, להתנחלויות לא-חרדיות, מעלה כי אלה הלא-חרדיות נהנות גם כיום (ב-2017) מן ההשתתפות המיועדת הממשלתית הגבוהה ביותר, בחישוב לנפש; 3,623 ₪, לעומת 1,723 ₪ לנפש בהתנחלויות החרדיות.
  3. בשנת 2017, ההשתתפות המיועדת לנפש ביישובים הערביים היתה גבוהה מזו של עיירות הפיתוח ועמדה על 3,054 ₪ לנפש לעומת 2,326 ₪ לנפש, בהתאמה. ההשתתפות המיועדת ביישובי פורום ה-15 הייתה נמוכה מזו של עיירות הפיתוח וגבוהה רק מזו של ההתנחלויות החרדיות – 2,093 ₪ לנפש.
  4. בין השנים; 2017-1997, ההשתתפות הממשלתית המיועדת של היישובים הערביים, בחישוב לנפש, גדלה ב-133%; זו של ההתנחלויות החרדיות גדלה ב-121%; ההתנחלויות הלא חרדיות ופורום ה-15 גדלו באופן דומה – 71% ו-66%, בהתאמה. הגידול הקטן ביותר נרשם בעיירות הפיתוח31% בלבד.
  5. העובדה שההשתתפות הממשלתית המיועדת הגבוהה ביותר ניתנה בעבר וניתנת גם כיום להתנחלויות הלא-חרדיות, מסייעת להן, כפי שראינו, ליהנות מתקציב הגבוה אף יותר מזה של היישובים המבוססים הנמנים על "פורום ה-15".
  6. מן הראוי עוד לציין גם את הגידול המתמשך בהשתתפות הממשלתית המיועדת ביישובים הערביים באמצעות תכניות חומש ממשלתיות, גידול הבא לאחר עשורים רבים של קיפוח והזנחה, יחד עם זאת, דוח של עמותת "סיכוי", שבדק את הביצוע של תכנית החומש בקרב ה-יישובים הערביים בתחילת שנות ה-2000, העלה, כי הביצוע התקציבי של התכנית עמד בפועל על 70% בלבד מן הסכום המקורי שיועד לה.

ג. סך התקציב הממשלתי למענקי האיזון חזר לראשונה לרמתו מלפני שני עשורים. הנהנים העיקריים; התנחלויות לא-חרדיות ויישובים ערביים;

  1. בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה, ערכה הממשלה קיצוצים תקציביים כבדים, שפגעו בין היתר במענקי האיזון.
  2. ב-1997, התקציב הממשלתי למענקים לרשויות המקומיות עמד על 5.33 מיליארד ₪, וב-2000, ערב האינתיפאדה, הוא גדל עד לכדי 6 מיליארד ₪, לערך.
  3. לאחר הקיצוצים של שנות האינתיפאדה, תקציב המענקים, ירד עד לשנת 2014 לכדי 3.85 מיליארד ₪. בשנים שלאחר מכן, נרשם גידול ובשנת 2017, עמד התקציב על 5.61 מיליארד ₪. בשנת 2018, לראשונה, מזה שני עשורים, חזר התקציב לרמה של שנת 2000 – בסך 6 מיליארד ₪ (במחירי 2018).
  4. ב-1997, היו מענקי האיזון שניתנו להתנחלויות החרדיות דומים לאלה שניתנו להתנחלויות הלא-חרדיות, אך שני עשורים מאוחר יותר היה סך המענקים שניתן להתנחלויות הלא-חרדיות, 1,071 ₪ לנפש, גדול ב-42% מזה של מקבילותיהן החרדיות, 756 ₪ לנפש.
  5. במקביל, מענקי האיזון שניתנו ב-1997 לעיירות הפיתוח היו דומים לאלה שניתנו ליישובים הערביים, ואילו ב-2017 המענקים שניתנו ליישובים הערביים,  בסך 1,049 לנפש, גבוהים ב-47% מאלה של עיירות הפיתוח, 715 ₪ לנפש בלבד.

אל תרשימים לכל הנתונים המוזכרים במסמך – ב'דוח השתתפות ממשלתית במימון תקציבי הרשויות המקומיות 1997–2017'.




דילוג לתוכן