קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

בנקים חדשות

האם היועץ הכלכלי לממשלה צריך להיות נגיד הבנק המרכזי?

ניהול המדיניות המוניטרית בישראל בחמש השנים האחרונות, שאולי נראה משעמם לפעמים לצופים מהצד, היה למעשה, מסע מרתק למעורבים בעשיית המדיניות. בתחילת הדרך, הפחתנו את הריבית ל-0.1% - הרמה הנמוכה אי פעם בישראל, מהלך שזיכה אותי בתואר "הנגידה המפתיעה בעולם" על פי אחת מרשתות החדשות הבינלאומיות ◄"עכשיו, לאחר כמעט 4 שנים בהם הותרנו את הריבית ברמה של 0.1%, מסתמן שאנו מתקרבים לעידן של נורמליזציה ההדרגתית. אני כבר יכולה לדמיין את הוויכוחים הלוהטים שיתרחשו בוועדה המוניטרית לגבי התוואי והקצב של התהליך הזה...".

האם היועץ הכלכלי לממשלה צריך להיות נגיד הבנק המרכזי? שאלה מעניית זו עלתה על ידי דר' קרנית פלוג נגידת בנק ישראל היוצאת בכנס בינלאומי (אתמול, ראשון, כ"ו בחשון התשע"ט) לרגל סיום תפקידה של נגידת בנק ישראל. הכנס התקיים בהשתתפות נגידי בנקים מרכזיים וכלכלנים בכירים מהארץ ומחוץ לארץ ועסק באי שוויון בהכנסות והתערבות הממשלה ​ובאתגרים הגלובליים ל'משטר יעד האינפלציה'.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

כנס זה עסק בשניים מתחומי האחריות המרכזיים של בנק ישראל; הראשון, התפקיד של 'נגיד בנק ישראל' כיועץ הכלכלי לממשלה, הוא ייחודי לבנק ישראל ואינו מאפיין את מרבית הבנקים המרכזיים. תחום האחריות המרכזית השנייה של בנק ישראל הוא תחום הליבה של כל הבנקים המרכזיים, והוא ניהול המדיניות המוניטרית.

נגידת בנק ישראל דר' קרנית פלוג, נואמת בכנס בינלאומי לרגל סיום תפקידה
נגידת בנק ישראל דר' קרנית פלוג, נואמת 

"כידוע, לבנק ישראל, יש כמובן תחומי אחריות נוספים, אך אני רוצה לחלוק איתכם כמה תובנות על כל אחד משני תחומים חשובים אלו. אמרה בדבריה נגידת בנק ישראל, בחלק הראשון של הכנס, ראינו דוגמאות משני מחקרים שנערכו על ידי חוקרים מחטיבת המחקר שלנו, ושמענו את הרצאתה של Laurence Boone, הכלכלנית הראשית של ה-OECD, שעסקה בסוגיות מדיניות הקשורות לצמיחה מכלילה.

שני המחקרים, סיפקו הצצה לסוג מחקר שמתמודד עם בעיות מדיניות ספציפיות; מדיניות הדיור הציבורי ו"מס הכנסה שלילי" – או – מענק הכנסה לעובדים ברמות הכנסה נמוכות.

העבודה שבוצעה ב-OECD, על צמיחה מכלילה נגעה במספר תובנות מדיניות חשובות ובדילמות הקשורות בחתירה לצמיחה מכלילה.

בין היתר, הצורך לשפר את החינוך ולתמוך בלמידה על פני החיים ורכישת מיומנויות, הצורך להרחיב את הנגישות לדיור בר השגה, כמו גם התרומה של ההתאמה וההטמעה של טכנולוגיות חדשניות בכל חלק המשק ובפרט בחברות קטנות וצעירות.

כל אלה הן סוגיות שאנחנו, כיועצים כלכליים לממשלה, התמודדנו איתן במרוצת השנים. חלק מהמחקרים שנערכים על ידי חטיבת המחקר בבנק ישראל מתמקדים בשאלות מדיניות ספציפיות, במטרה לסייע באופן ישיר בעיצוב מדיניות טובה יותר.

 השמעת עמדות, מבוססות היטב, בנושאים רגישים או כאלה שנתונים בוויכוח ציבורי, אכן מעלה רמת החיכוך מול הממשלה.

חלק מהמחקרים הם בסיסיים יותר, ומשפרים את ההבנה שלנו לגבי האינטראקציה בין משתנים רלוונטיים שונים ואילו מחקרים אחרים אומדים ומכמתים את ההשפעות בין המשתנים, או מסייעים להעריך את המהירות או את מידת ההשפעה של המדיניות על משתנים רלוונטיים.

המשותף לכל אלו הוא הנחת היסודות ובניית התשתית לעיצוב מדיניות מושכלת יותר ובכך הם מסייעים  בתכנון מדיניות טובה יותר.

באופן טבעי, שאלה העולה בהקשר זה היא – למה בבנק ישראל? האם היועץ הכלכלי לממשלה צריך להיות נגיד הבנק המרכזי? שאלה זו נדונה בעבר בבנק ישראל, בקרב חלק מהאנשים היושבים כאן היום.

בזמן שדנו בחוק בנק ישראל החדש, סטנלי פישר, סבר, כי תפקידו של הנגיד כיועץ הכלכלי לממשלה, מעמיד את הבנק בעמדה של מתח מתמיד עם הממשלה ועלול לערער את עצמאות הבנק בכל הנוגע לתחומי הליבה של האחריות שלו.

באותה תקופה הייתי מנהלת חטיבת המחקר ותמכתי בהשארת תפקיד היועץ הכלכלי בחוק, כפי שהוחלט לבסוף.

כמה שנים לאחר מכן, כשהתמניתי לנגידה, פגשתי את סטנליבאזל, בפגישה של ה-BIS) לאחר אחד העימותים הסוערים שהיו לי עם הממשלה ואמרתי לו שעכשיו אני מבינה טוב יותר עם השקפתו הראשונית כנגד השארת תפקיד היועץ הכלכלי בבנק.

סטנלי, הפתיע אותי כשאמר שבהסתכלות מבחוץ, הוא משוכנע עוד יותר בחשיבות התפקיד הזה של בנק ישראל. שאלה זו, הוצגה גם בפני ועדת הערכה עצמאית שהוזמנה  להעריך את חטיבת המחקר של בנק ישראל בשנת 2012.

בדוח שלהם, נכתב ואני מצטטת; "הגענו לבנק עם ספקנות רבה לגבי מתן  האחריות לבנק מרכזי להיות יועץ לממשלה, לא כל שכן ה-יועץ, לגבי המדיניות הכלכלית".

לאחר דיון מעמיק עם בעלי עניין רלוונטיים רבים בתוך ומחוץ לבנק, הם הסיקו; "בהיעדר שינויים יסודיים במוסדות אחרים בישראל, אנו מסכימים, כי הבנק חייב להמשיך ולמלא את תפקידו הקריטי כיועץ הכלכלי לממשלה".

אכן, טיעון מרכזי נגד מתן התפקיד של יועץ כלכלי לבנק המרכזי, הוא שהחיכוך המוגבר בין הבנק לממשלה שנוצר בעקבות תפקיד זה, עלול לערער את עצמאות הבנק בכל הנוגע לתפקידי הליבה שלו.

דיון זה דומה לדיון בשאלה הנדונה בהרחבה בקרב בנקאים מרכזיים;  עד כמה תחומי האחריות והמנדט שמוגדרים לבנק, צריכים להיות רחבים.

אני מכירה את הטיעון על פיו בחלק מהסוגיות ההחלטות מייצגות העדפות פוליטיות ולא שיקולים כלכליים טהורים הנוגעים למקסום התועלת החברתית ולכן, נכון להשאיר אותן לפוליטיקאים, על מנת שלא לערער את האמינות והעצמאות של הבנקים המרכזיים.

אלו טיעונים לגיטימיים, ותקופת הכהונה שלי כנגידה בהחלט המחישה, כי השמעת עמדות, מבוססות היטב, בנושאים רגישים או כאלה שנתונים בוויכוח ציבורי, אכן מעלה את רמת החיכוך מול הממשלה.

ואולם, כאשר אנחנו חושבים על תכנון  מוסדות, אל לנו לחשוב בצורה מופשטת, ואנחנו אף פעם לא מתחילים מאפס. עלינו לקחת את נקודת ההתחלה בחשבון ולהעריך מהי הסבירות ששינוי יקרב אותנו ל"מבנה אידיאלי" (אם קיים כזה).

 חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין, יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור

בהינתן שתפקיד זה הוגדר בחוק בנק ישראל המקורי משנת 1954 כאחד מתחומי האחריות המרכזיים של הבנק ושל הנגיד, נבנתה תשתית בסיסית של ידע וכח-אדם מקצועי ונצבר המוניטין, שמאפשרים לבנק למלא את  תחום האחריות הזה.

אני גם מאמינה שהאמינות של בנק מרכזי מתחזקת, ולא נפגעת, מאיכות המחקרים והמלצות המדיניות שהבנק מספק. אלו למעשה תורמים לתמיכה הציבורית בעצמאות הבנק המרכזי.

ובאשר לחיכוך בין הבנק המרכזי והמערכת הפוליטית, הרי שבמהלך כהונתי המתח גבר דווקא סביב נושאים הנמצאים בליבת העשייה של בנק ישראל, הנוגעים לתמיכה ביציבות הפיננסית.

החתירה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, שכולנו שותפים לה, הובילה לוויכוח ער לגבי הקצב, ההיקף, והפרטים הספציפיים של הרפורמות במגזר הפיננסי.

הוויכוח התמקד בכך שהתעקשנו להבטיח שהרפורמה לא תערער את היציבות הפיננסית, שלעיתים נתפסת כמובנת מאליה על ידי השותפים שלנו בעיצוב הרפורמה.

בעבר, דווקא החיכוך עם המערכת הפוליטית לגבי תהליך הדיסאינפלציה, שגם הוא כמובן בליבת העשייה של הבנק המרכזי, היה אינטנסיבי ויעקב פרנקל, שיושב כאן, יכול להעיד על כך.

אם כך, היו לנו חיכוכים בעבר, וכנראה, יהיו לנו גם בעתיד ועלינו להיות מסוגלים לעמוד בהם. בחלק מהמצבים, עלינו לספק את המלצות המדיניות בשקט, מאחורי דלתיים סגורות ובשאלות המדיניות המרכזיות עלינו לתרום גם לדיון ציבורי מושכל יותר.

אני מאמינה, כי בתוך ההקשר הפוליטי הנוכחי שבו המדיניות נוטה, יותר מבעבר, להתמקד בתועלות של הטווח הקצר ולהתעלם מסיכונים ועלויות לטווח הארוך, חיוני שמוסד עצמאי בעל מוניטין, יספק ניתוח מדיניות וייעוץ, ויסייע בהסברת הסוגיות לציבור.

 

נגידת בנק ישראל, דר' קרנית פלוג בכנס בינלאומי לרגל סיום תפקידה | צילום: שחר אביטן

אם כן, אני סבורה שההחלטה להותיר את הייעוץ הכלכלי לממשלה בחוק בנק ישראל החדש משנת 2010, שירתה את המדינה היטב.

בחלקו השני של הכנס, שמענו דיון נרחב בפאנל של דוברים מכובדים מאוד על המדיניות המוניטרית ומשטר יעד האינפלציה בעידן שאחרי המשבר הכלכלי העולמי. לכן, אני מרגישה שיהיה קצת שאפתני מצידי לנסות ולהוסיף לדיון זה.

הדבר היחיד שארצה לומר הוא שניהול המדיניות המוניטרית בישראל בחמש השנים האחרונות, שאולי נראה משעמם לפעמים לצופים מהצד, היה למעשה, מסע מרתק למעורבים בעשיית המדיניות.

בתחילת הדרך, הפחתנו את הריבית ל-0.1% – הרמה הנמוכה אי פעם בישראל, מהלך שזיכה אותי בתואר "הנגידה המפתיעה בעולם" על פי אחת מרשתות החדשות  הבינלאומיות.

 בטוחה שאת כל אחד מחברי הוועדה המדיניות המוניטרית, מנחה – אך ורק טובת המשק הישראלי.

מאוחר יותר, נערכנו לאפשרות להשתמש בכלי מדיניות לא קונבנציונליים, אופציה שבסופו של דבר החלטנו לא להשתמש בה, לאור הצמיחה הנאה, ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה וההערכה, כי האינפלציה הנמוכה לא משקפת חוסר ביקוש, אלא, לפחות בחלקה, הייתה תוצאה של תהליכים חיוביים, כגון; הגברת התחרות.

במהלך תקופה זו הנהגנו שינויים בתקשור אסטרטגיית המדיניות המוניטרית; בין השאר, השקנו תדרוכי עיתונאים לאחר החלטת הריבית, אחת לרבעון, והתחלנו להשתמש ב"הכוונה לעתיד".

כמו כן, התערבנו בשוק מטבע החוץ, לעיתים במתינות ולעיתים באינטנסיביות, בהתאם להערכתנו לגבי אופי התנודות בשער החליפין.

כל החלטת מדיניות התקבלה לאחר דיון יסודי ועמוק ולמרות שהרבה פעמים הדיון התלקח, ולעיתים התעוררו חילוקי דעות, תמיד הייתי בטוחה שאת כל אחד מחברי הוועדה מנחה – אך ורק טובת המשק הישראלי.

עכשיו, לאחר כמעט 4 שנים בהם הותרנו את הריבית ברמה של 0.1%, מסתמן שאנו מתקרבים לעידן של נורמליזציה ההדרגתית.

אני כבר יכולה לדמיין את הוויכוחים הלוהטים שיתרחשו בוועדה המוניטרית לגבי התוואי והקצב של התהליך הזה.

האתגר של הוועדה יהיה לא לפעול מהר מדי, כדי לא לפגוע בתהליך ההתבססות של סביבת האינפלציה בטווח היעד שלה; ולא לפעול לאט מדי, כדי לא להישאר behind the curve. אני מבטיחה שאעקוב אחר תהליך זה מקרוב, בעניין רב.

אני רוצה להודות למארגנים, למישל ולנדין, על היזמה והארגון של הכנס המצוין הזה, ולהודות לכל הנציגים מבנק ישראל ולאורחינו הנכבדים שהגיעו מרחוק.

תודה לכולם על כל המילים הטובות, אני מתרגשת ומרגישה כבוד גדול לעמוד כאן היום במעמד זה. ותודה לכל מי שהגיע לכאן היום". סיכמה נגידת בנק ישראל דר' קרנית פלוג.




  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    דילוג לתוכן