האם בהרשעתו של סגן ראש עיריית נשר מר משיח עמר נפל קלון? על פי המחלקה להנחיית תובעים המוסמכים על ידי היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות המדינה, בהחלט. המחלקה הודיעה היום (חמישי, יג’ שבט תשע”ז) כי הגישה ערעור, באישור היועץ המשפטי לממשלה, דר’ אביחי מנדלבליט, אל בית המשפט המחוזי בעיר חיפה בעניינו של סגן ראש עיריית נשר, מר משיח עמר. כשהיא מבהירה חד משמעית, כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, הינה, שבהרשעתו של עמר, אכן נפל; ‘קלון’. הערעור מוגש על קביעתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה; לא נפל קלון בהרשעה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
דוברת מחוז תל אביב של משרד המשפטים הגברת עורכת הדין עדי לבני, מסרה ל’פורטל כאן נעים’ כי הנאשם, מר משיח עמר, כזכור, בנה שלא כדין תוספות בנייה לבית מגוריו בעיר נשר. בגין בניה זו, הורשע מר עמר, ב- 2.1.08 על ידי בית המשפט השלום בחיפה. בית המשפט השלום, הורה לנאשם מר עמר, כי עליו להרוס את ‘הבנייה הבלתי חוקית’ בגינה הורשע עד ל- 1.7.08, אלא אם יקבל היתר בניה כחוק.
ב- 3.2.11, משלא ביצע הנאשם מר עמר, את הצו, הוא הורשע לראשונה בגין אי קיום צו וגזר דינו. מאז הרשעתו ב- 3.2.11, הוא המשיך לא לקיים רכיבים שונים בצו ואילו לגבי רכיבים אחרים בצו, הנאשם מר עמר, ביצע באופן חלקי, ולאחר זמן מה בנה אותם מחדש ללא היתר כדין.
בהמשך, ביקש הנאשם להכשיר בדיעבד את הבניה הבלתי חוקית, אך משלא צלח הדבר, הרס ביוזמתו את הבניה וקיים את הצו במלואו לאחר כ-8 שנים שלא קיימו. הנאשם, הודה והורשע בתיק, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של בניה ושימוש שלא כדין ועבירה של אי קיום צו.
על פי הסדר הטיעון, הנאשם, מר עמר, ישלם קנס בסך 60,000 ש”ח; יחתום על התחייבות בסך 60,000 ש”ח שלא לבצע עבירה על ‘חוק התכנון והבניה’ במשך שלוש שנים מיום גזר הדין; על הנאשם ייגזרו 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה לפי חוק התכנון והבניה; הוסכם, כי הצדדים, יטענו באופן פתוח לעניין שאלת הקלון. בית משפט השלום בחיפה, אישר את הסדר הטיעון ובאשר ל‘סוגיית הקלון’ קבע, כי לא מצא שבהרשעת הנאשם נפל פגם המצדיק הטלת קלון.
█ הפרקליטות טעה ‘בית המשפט השלום’ בהכרעתו שאין בעבירות בהן הורשע הנאשם משום קלון
על פי הערעור, הפרקליטות, טוענת, כי טעה ‘בית המשפט השלום‘ בהכרעתו שאין בעבירות בהן הורשע הנאשם משום קלון. בית משפט, טעה בהערכת הפסול הנורמטיבי שיש בנסיבות העניין וטעה ביישום המבחנים המשפטיים שנקבעו לעניין ה‘קלון’ על ידי בית משפט העליון על המקרה דנן.
בבחינת היישום של הכרעות ‘בית משפט העליון’ על המקרה דנן, עולה, כי אין כל נימוק של ממש מדוע לא יחולו הכרעות אלה על עניינו של הנאשם.
נראה, כי ‘בית המשפט קמא’ בחן את פסק הדין בזכוכית מגדלת והשווה כל עובדה ועובדה בין המקרים, תחת לראות את התמונה הכוללת העולה מפסק הדין של בית משפט העליון – הכרעה ערכית נורמטיבית לפיה עבירה של; ‘אי קיום צווי בית משפט היא עבירה שיש עימה קלון’. היא מצביעה על זלזול בבתי המשפט וחותרת תחת שלטון החוק.
מי שמבקש להיות איש ציבור אינו יכול להקל ראש בצווי בית המשפט ואם עשה זאת הוא לא יוכל לשמש כנבחר ציבור ולו לתקופה מוגבלת. כאמור, המשיב ביצע בנייה ללא היתר, ובדיעבד ביקש להכשירה. נוכח האיסור שבתכנית על מתן היתרי בניה, למעט במקרים חריגים, לא אושרה הבקשה להכשרה.
█ הפרקליטות: אי הטלת קלון במקרה זה, תעביר מסר חמור ביותר לציבור
במצב דברים זה, המשיב מר משיח עמר, בחר שלא לכבד את צו ההריסה שהוטל עליו, ואף בחר להתעלם מהרשעתו באי קיום צו מספר שנים קודם לכן. המשיב, הגדיל לעשות ויצר מצג של הריסה בעת גזירת דינו בהליך הראשון של אי קיום הצו, אך למעשה החזיר את מצב הבניה הבלתי חוקית לקדמותה.
התנהלות מתריסה זו, תוך התעלמות מצווי בית המשפט, במשך שנים, על ידי מי שמשמש כנבחר ציבור, היא התנהלות חמורה שבפני עצמה מקיימת את הפגם הערכי הנושא עימו קלון.
אי הטלת קלון במקרה זה, תעביר מסר חמור ביותר לציבור, לפיו אי קיום צווי בית משפט אינו מעשה כה חמור ואין מניעה, כי אדם ימשיך לשמש בתפקיד השני בבכירותו ב‘רשות המקומית’ גם אם הורשע באי קיום צווים, ובמיוחד בנסיבות התיק דנן.
עוד על פי הערעור, נכתב, כי טעה בית המשפט משלא מצא פגם מוסרי ערכי באי קיום צווי בית המשפט. קיום צווי בית המשפט, הינו הבסיס ל-קיום שלטון החוק.
התעלמות מודעת מצווים היא ערעור של יסודות המבנה הדמוקרטי. בזלזול בצווים, טמון פסול ערכי מובנה ולא ברור מדוע סבר בית המשפט, כי מדובר בעבירה שונה מהעבירות שהביא כדוגמא, בהן הוטל קלון.
