חג סוכות שמח

101 הזעקת עזרה מדא

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

טקס חילופי שרים

הטקס בהשתתפות השר הנכנס ח"כ עודד פורר, השר היוצא ח"כ אלון שוסטר, שר האוצר ח"כ אביגדור ליברמן ומנכ"ל המשרד ד"ר נחום איצקוביץ'.

פורום כאן נעים

המדריך לבחירת המלון המושלם

הקיץ כבר כאן, ואיתו גם כל הפירות המתוקים! אז כיצד נבחר את המלון המדוגם ביותר? מדריך שירות ההדרכה והמקצוע, נביל עומרי, עונה על כל השאלות!

מפעל הפיס

שומר הראש וויטני יוסטון

וויטני יוסטון הייתה זמרת פופ, רית'ם אנד בלוז, גוספל וסול, כותבת ומלחינת שירים, ושחקנית קולנוע אמריקאית. אחת הזמרות המצליחות והמפורסמות של סוף שנות ה-80 ושנות ה-90.

טיפים לאחסון פירות וירקות

כמה פעמים כבר עשינו את אותה הטעות וקנינו ירקות ופירות בכמויות שיכולות להספיק גם לעוד שנה, אבל אז - באסה! נאלצנו לזרוק אותם. *לא עוד* משרד החקלאות פה כדי לעזור ולהאריך עוד יותר את חיי המדף שלהם! צפו בסדרה הקטעים וכנסו עכשיו:

101 הזעקת עזרה מדא

אוניברסיטה | מכללה חדשות בריאות מחלות - כל מה שרצית לדעת מחקרי רפואה מחקרים בארץ ובעולם

האוניברסיטה העברית – מחקר חדש יסייע בפיתוח תרופה ל’פרקינסון’

לדברי דר' איתן לרנר, מ'מכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית'; "מחקר זה, מהווה צוהר לגישה חדשה של פיתוח תרופות ל'מחלת הפרקינסון'. השאיפה שלנו, היא להמשיך ב-חקר הביוכימי של השלבים המוקדמים ב'מחלת הפרקינסון' לנסות לפתח תרופות שיאפשרו לשפר את התפקוד הנוירו-פיזיולוגי, ולהאט או לעצור את התפתחות המחלה".
0
0
דר' איתן לרנר, חוקר, האוניברסיטה העברית, ברקע: הדמיית מחלת פרקינסון | צילום: הדס פרוש\פלאש 90 | עיבוד ממחושב: שולי סונגו ©
דר’ איתן לרנר

מבנים של החלבון המרכזי בשלביה המוקדמים של ‘מחלת הפרקינסון’ נחשפו לראשונה, על ידי צוות של דר’ איתן לרנר, מ’מכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית’ ו’מאוניברסיטת Penn State’ – כך עולה במחקר חדש ופורץ דרך בכתב העת Structure שפורסם על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית ו’מאוניברסיטת Penn State’ שבארצות הברית, התגלה המנגנון שמאפשר ל-חלבון אלפא-סינוקלאין לשנות מבנים בין כאלו שתומכים בפעילותו הפיזיולוגית התקינה לבין כאלו שמאתחלים הפרעות בפעילות הגוף ומובילים למחלת הפרקינסון.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

מחלת פרקינסון (אנגלית; Parkinson’s disease, עברית; רטטת) היא מחלה ניוונית חשוכת-מרפא של מערכת העצבים, המתקדמת באיטיות ומאופיינת בהפרעות מוטוריות טיפוסיות, המתרחשת עקב חוסר במוליך העצבי דופמין, על רקע התנוונות קבוצת תאי החומר השחור (Substantia Nigra) ב-מוח.

המחלה, נקראת על שמו של הרופא האנגלי ג’יימס פרקינסון.

פרקינסון המחלה הניוונית של מערכת העצבים השנייה בשכיחותה, אחרי מחלת האלצהיימר והיא פוגעת ביותר מ-10 מיליון אנשים ברחבי העולם.

המחלה, מתחילה את התפתחותה בתאי העצב שבגזע המוח ומתאפיינת בפגיעה הדרגתית ביכולת התנועה של הגוף, כמו; רעידה, נוקשות שרירים והפרעות בשיווי המשקל.

הנוירונים, הפגועים אצל חולי פרקינסון, מאופיינים בהופעתם של צברים מיקרוסקופיים, הנקראים; גופיפי לואי, שמסוגלים להוביל לפגיעה בתפקוד של תא העצב.

גופיפים אלה מכילים סיבים מסודרים ויציבים להפליא המורכבים מן החלבון אלפא-סינוקלאין, אשר תפקידו במוח של אדם בריא הוא תמיכה בהעברת שקיקים של דופמין לאורך קצוות תאי העצב.

כשחלבון זה, איננו נמצא באינטראקציה עם מרכיבים תוך תאיים אחרים, הוא חסר מבנה תלת-ממדי מסודר ומוגדר.

למעשה, חלבון חופשי שכזה מסוגל להתקפל לכדי מבנים שונים בלתי-יציבים, העוברים שינויי מבנה מהירים מאוד (מיקרו-שניות ואף מהר מזה).

החלבון אלפא-סינוקלאין, פעיל ביולוגית כשהוא מקופל למבנה ספציפי, אך בעוד במצבים מסוימים מבנהו יתרום לפעילות פיזיולוגית תקינה, במצבים אחרים מבנהו יתמוך בפעילות מעודדת פתולוגיה.

דר’ איתן לרנר, מ’מכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית’; “מחקר זה, מהווה צוהר לגישה חדשה של פיתוח תרופות ל’מחלת הפרקינסון'”

דוברות האוניברסיטה העברית בירושלים, הגב’ אוריאן בן שושן, מסרה לפורטל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי; במסגרת מחקר הצוות של דר’ איתן לרנרזה שילבו החוקרים שיטות ביו-פיזיקליות מתקדמות ואפיינו את המבנים השונים של אלפא-סינוקלאין החופשי.

לאחר ניתוח הנתונים, הצוות של דר’ איתן לרנר, מ’מכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית‘ הראה, באמצעות שימוש בשיטות ספקטרוסקופיות מתקדמות שבאופן מפתיע חלקים ממבנים אלו שומרים על מבנה יציב לזמנים של עשרות עד מאות מילישניות.

דר’ לרנר, מסביר; “זהו זמן איטי מספיק המאפשר למבנים מקומיים בתוך אלפא-סינוקלאין לתמוך בפונקציות השונות של החלבון, בין אם בנתיב הפעילות התקין או בנתיב הניווני“.

באמצעות מבנים אלו של חלבון האלפא-סינוקלאין החופשי, והעובדה שחלקם למעשה מהווים את השלבים המקדימים פעילות ידועה, בין אם תקינה פיזיולוגית, או שמעודדת פתולוגיה, יהיה ניתן לפתח מולקולות קטנות שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד ניוון.

וכמו כן, יעכבו יצירת סיבים שלו, או לחילופין כאלו שייקשרו ספציפית למבנה החלבון במצבו המעודד פעילות תקינה, וייצבו מבנה זה.

לדברי גב’ סופיה זאער, סטודנטית במעבדתו של דר’ איתן לרנר; “מדובר בחלבון, העלול להביא למצב ההופכי מן המצוּפה והמטרה העיקרית שלנו כעת היא ללמוד כיצד לנתב את פעילותו לכיוון הפיזיולוגי התקין“.

לדברי דר’ איתן לרנר, מ‘מכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית’; “מחקר זה, מהווה צוהר לגישה חדשה של פיתוח תרופות ל’מחלת הפרקינסון‘.

השאיפה שלנו, היא להמשיך ב-חקר הביוכימי של השלבים המוקדמים ב’מחלת הפרקינסון‘ לנסות לפתח תרופות שיאפשרו לשפר את התפקוד הנוירו-פיזיולוגי, ולהאט או לעצור את התפתחות המחלה”.

המחקר נערך בשיתוף גב’ פז דרורי, גב’ ג’ואנה זאמל, מר חליל ג’ורון ודר’ ניר קליסמן מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.

המחקר נתמך על ידי המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), קרן פאסן (Passan), הקרן הישראלית למדע ו-קרן מילנר.

0
0



תגיות

אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן