אמר רבן שמעון בן גמליאל; “לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בני ירושלם יוצאין בכלי (בבגדי) לבן שאלים, שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונים טבילה. ובנות ירושלם יוצאות וחולות (ומחוללות) בכרמים. ומה היו אומרות; שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה”. אמש ערב ט”ו באב, התשפ”ד (חמישה עשר בחודש אב) צוין ב-יהדות, כמועד ב-סימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לפרופ’ אהרון בן-זאב, פרופסור אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה, הנחשב כיום לאחד המומחים החשובים בעולם ל-חקר הרגשות. יש דעה מגובשת ומנומקת על האהבה; האם היא באמת עיוורת? וכיצד תמצא/י את דרכך כשהדרך הרומנטית מטושטשת;
“האהבה אינה עיוורת; היא פשוט מאפשרת לאדם לראות דברים שאחרים אינם רואים” – ג’וני דפ | “אם האהבה עיוורת, למה הלבשה תחתונה כל כך פופולרית?” – דורותי פרקר. כאשר אנו מדברים על אהבה עיוורת, אנו מתייחסים לחוסר יכולת קוגניטיבית לראות את הפגמים של אהובנו.
קופידון, המוכר כ-אל האהבה הרומי, אכן מתואר כנער מכוסה עיניים, תיאור גרפי שאוהבים, במיוחד צעירים, עשויים להיות עיוורים למגרעותיהם של אלה שהם אוהבים.
בנוסף ל-ליקויים קוגניטיביים, אהבה עזה כרוכה גם בליקויים בהערכה. הבנת הליקויים הללו חיונית לבחירת בן זוג רומנטי מתאים.
סולם הכרתי והערכתי
“מושג ישן: האהבה עיוורת; נישואין הם פוקח עיניים. מושג חדש: אהבה אינה עיוורת – היא פשוט מאפשרת לאדם לראות דברים שאחרים אינם רואים.” – יוהאן סבסטיאן באך.
ארבעה מרכיבים עיקריים של רגשות הם; הכרה, הערכה, מוטיבציה ותחושות. המרכיב ההכרתי, מתייחס למידע על הנסיבות הנתונות;
- מרכיב ההערכה מעריך את המשמעות האישית של המידע;
- מרכיב המוטיבציה מתייחס לנכונות שלנו לפעול;
- מרכיב התחושה הוא מצב תודעתי, המבטא את מצבנו שלנו (בן-זאב, 2000; פרק 3).
אני מתמקד בתפקידם של מרכיבי ההכרה וההערכה בעיצוב הגישה הרומנטית של האדם. גישה כזו, כוללת שני סולמות, עיקריים;
- סולם הכרתי (נניח, מ-1 עד 10) המודד את מידת התכונות (וההישגים) של בן הזוג,
- סולם הערכתי (נניח, מ-1 עד 5) המעריך את החשיבות של כל תכונה (והישגים).
כדי להבין את הסולמות הללו, חשבו על השיחה האמיתית הבאה שניהלתי עם צעיר דתי, שאמר שהוא אוהב את אשתו מאוד.
- אני; “אשתך יפה?
- הגבר; “היא לא מכוערת”.
- אני; “אשתך חכמה?”
- האיש; “היא לא טיפשה”.
- אני; “אשתך טובת לב?”
- האיש; “כן, היא אדיבה מאוד”.
גבר זה, מחשיב את טוב הלב של אשתו מאוד (בסולם ההכרתי, סביר להניח 10 מתוך 10), אבל לא כל כך חכם ומושך (סביר, שניהם 6 מתוך 10).
הוא גם מחשיב טוב לב כמשמעותי מאוד בסולם ההערכה (5 מתוך 5) וחוכמה ואטרקטיביות כהרבה פחות חשובות (סביר להניח, שניהם 2 מתוך 5).
תפיסה הכרתית אובייקטיבית יותר של חוכמתה והופעתה החיצונית של אשתו, תהיה כנראה; 3, ולא 6, מתוך 10.
ליקויים הכרתיים אלה, כמו גם הפחתה לא מידתית של חשיבות החוכמה והמראה החיצוני, מחזקים את אהבתו העמוקה של הגבר לאשתו טובת הלב.
את ההבחנה בין הסולם ההכרתי ל-סולם ההערכה, ניתן להדגים גם בשיחה אחרת שעברתי כששימשתי כשדכן בתוכנית הטלוויזיה “נישואים ממבט ראשון“.
גבר אחד שודך לאישה שהוא לא נמשך אליה, ובשיחתנו ניסיתי לשכנע אותו שמשיכה עשויה להתפתח במהלך הקשר.
האיש הסכים איתי שזה יכול לקרות, אך ענה; “אבל למה שאתחיל מנקודת התחלה כל כך נמוכה?” תשובה הולמת זו, משקפת את מגבלתו של מרכיב ההערכה בתפיסה חיובית של בן הזוג.
קיים סף הכרתי, שמתחתיו מרכיב ההערכה אינו יכול להפוך את תפיסת האדם לגישה חיובית. לא כל צפרדע, יכולה להפוך לנסיך מנשיקה בלבד.
שילוב הסולמות ההכרתי וההערכתי, מאפשר לנו להגביר את אהבתנו לבן זוגנו. הן הסולם ההכרתי והן הסולם ההערכתי מבוססים על גורמים סובייקטיביים ואובייקטיביים, אך הגורמים הסובייקטיביים גדולים יותר בהערכה מאשר בסולם ההכרתי, המוגבל יותר על ידי המציאות.
אוהבים, נוטים להעצים את מעלותיו והישגיו של אהובם, תוך מזעור והתעלמות מחולשותיהם (Jollimore, 2024).
מאפיין חשוב של סולם ההערכה הוא התמקדות בכמה תכונות שיכולות להרוס יחסים וכמה שיכולות לבנות יחסים (Joel & Charlot, 2022; בן-זאב, 2024, ו-כאן).
בבסיס האהבה הרומנטית, קיימת ‘הַעֲרָכָה חִיּוּבִית‘ עמוקה של כמה מתכונותיו של האהוּב, המשפיעות באופן חיובי על מאפיינים אחרים.
לפיכך, אוהבים אינם מעוותים בהכרח את המציאות, ו-אינם עיוורים לחלוטין למגרעותיו של האהוּב; הם פשוט לא רואים פגמים כאלה כמשמעותיים.
ואכן, ב’סקר של פישר‘ (2004) בקרב אנשים מאוהבים, כ-60%, הסכימו לאמירה שהם אוהבים הכל באהוב שלהם ולמרות שלאהובה, היו כמה פגמים, זה לא הפריע להם באופן משמעותי.
ייחוּס חשיבות ספציפית לתכונות איכותיות אינו מְשִׂימָה הַכָּרָתִית שיכולה להיות נכונה או שקרית, אלא מְשִׂימָה הַעֲרַכְתִּית התלויה במידה רבה באדם.
אכן, דעות רומנטיות חיוביות קשורות לאיכות היחסים, כגון; מידת האהבה, הסיפוק והמחויבות; לפיכך, האהבה אינה בדיוק עיוורת (Trémolière & Djeriouat, 2019).
האידיאולוגיה הרומנטית, לפיה; “אהבה יכולה להזיז הרים” מעודדת קוצר ראייה, לא רק של פגמיו של האהוב, אלא גם של מכשולים חיצוניים ל-יחסים רומנטיים. כגון; מרחק גיאוגרפי.
כמאמר השיר, “Ain’t no mountain high enough. אין נהר סוער מספיק, כדי להרחיק אותי ממך“. אשליות חיוביות כאלה, יכולות להפוך לנבואה שמגשימה את עצמה. גם במקרה זה, אין לנו עיוורון מוחלט (בן-זאב וגוסינסקי, 2008).
█ לא המקרה ב”דֶּיְטִים” ראשונים שבהם הכרה מדויקת נוטה להיות לגרום ל-הִתְעַנְיְנוּת רוֹמַנְטִית נְמוּכָה יותר.
“אהבה, כמו סלט עוף או חשיש במסעדה, חייבת להילקח באמונה עיוורת, אחרת היא מאבדת את טעמה“. – הלן רולנד.
תפקידם של האנשים בעיצוב אהבתם גדול יותר בנקודת ההתחלה של מערכת היחסים. מחקרים, מצביעים על כך שהכרה מדויקת של בני זוג, מנבאת לעתים קרובות חוויות בינאישיות חיוביות, כולל חיבה לאחר ושביעות רצון ממערכות יחסים.
עם זאת, זה לא המקרה ב”דֶּיְטִים” ראשונים שבהם הכרה מדויקת נוטה להיות לגרום ל-הִתְעַנְיְנוּת רוֹמַנְטִית נְמוּכָה יותר.
למרות שהַכָּרָה מְדֻיֶּקֶת עשויה לעזור לנו לשלול שידוכים שלא מתאימים היא יכולה גם לגרום לשיפוטים ביקורתיים מדי ופסילה מיותרת של בני זוג פוטנציאליים.
בהתאם לכך, אם המטרה היא התקדמות מעבר לדייט הראשון, ייתכן שנרצה להביא את הַמְּשַׁקְּפִים הַוְּרֻדִּים שלנו ולהשאיר מאחור את זכוכית המגדלת שלהם (Hofer et al., 2022; קר, ואח’, 2020).
עם זאת, אנשים במערכות יחסים אינטימיות מוּדעים לעתים קרובות להטיות חיוביות בשיפוטם ואף יכולים להעריך את גודלם במדויק (Fletcher & Boyes, 2008).
לסיכום, דרך אופטימלית להתגבר על קוצר ראייה מסתכמת בשילוב של גורמים הכרתיים והערכתיים.
שילוב אחד כזה הוא זה של אופטימיות אינטואיטיבית ראשונית ואחריה ריאליזם רפלקטיבי (Sjåstad & Baumeister, 2023).
האופטימיות הראשונית הפחות מדויקת חשובה, כדי לבסס נקודת פתיחה עוצמתית והריאליזם מתקן את השגיאות. אוהבים אינם עיוורים לחלוטין, אבל הם עלולים להיות קצרי רואי, במיוחד בשלבים הרומנטיים הראשוניים.
■ מקורות;
Ben-Ze’ev, A. (2020). The subtlety of emotions. MIT Press.
Ben-Ze’ev, A. (2024). The crisis of romantic knowledge: The role of information and ignorance in times of romantic abundance. Topoi, 1-10.
Ben-Ze’ev, A., & Goussinsky, R. (2008). In the name of love: Romantic Ideology and its Victims. Oxford University Press.
Fisher, H. (2004). Why we love? Holt.
Fletcher, G. J., & Boyes, A. D. (2008). Is love blind? Reality and illusion in intimate relationships. Social relationships: Cognitive, affective and motivational processes, 101-114.
Hofer, G., Macher, S., & Neubauer, A. C. (2022). Love is not blind: What romantic partners know about our abilities compared to ourselves, our close friends, and our acquaintances. Journal of Research in Personality, 98, 104211.
Joel, S., & Charlot, N. (2022). Dealbreakers, or dealbenders? Capturing the cumulative effects of partner information on mate choice. Journal of Experimental Social Psychology, 101, 104328.
Jollimore, T. (2024). Love as “Something in between.” In C. Grau & A. Smuts (eds.), Oxford handbook of philosophy of love. Oxford University Press.
Kerr, L. G., et al. (2020). Blind at first sight: The role of distinctively accurate and positive first impressions in romantic interest. Psychological Science, 31(, 715-728.
Sjåstad, H., & Baumeister, R. F. (2023). Fast optimism, slow realism? Causal evidence for a two-step model of future thinking. Cognition, 236, 105447.
Trémolière, B., & Djeriouat, H. (2019). Love is not exactly blind, at least for some people: Analytic cognitive style predicts romantic beliefs. Personality and Individual Differences, 145, 119-131.
■ מאמר זה, התפרסם באנגלית באתר “פסיכולוגיה היום”.
