נתן בְּרוּן החוקר, הפובליציסט והעיתונאי דר’ דוקטור למשפטים וחוקר תולדות המשפט בארץ ישראל, הלך אתמול בבוקר (שבת, כ”ח בסיון התש”פ) לעולמו והוא והוא בן 83. פרטים על מועד ההלוויה, יפורסמו היום (יום ראשון) בבוקר, במודעות בעיתונים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
הנהלת מכון ז’בוטינסקי, פרסמה הערב (מוצש) הודעה על פטירתו של דוקטור נתן בְּרוּן בצער רב, הבוקר (שבת) בביתו זאת לאחר מחלה קשה שפקדה אותו בחודשים האחרונים. הוא היה צלוּל עד יומו האחרון.
נתן בְּרוּן, נולד בשנת 1937 בארץ ישראל והיה בנו של עורך דין עקיבא ברון, היה פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, והיה ממייסדי ‘ההסתדרות העובדים הלאומית‘ וחבר מחתרת הלחי (“לוחמי חרות ישראל“) שפעלו נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.
באפריל 1959, התחתן נתן בְּרוּן, עם ציפורה לב אשר לימים נִתְמַנְּתָה לשופטת ומוכרת בשמה כיום ציפי ברון תבדל לחיים ארוכים. בנם, הוא איש חיל המודיעין תת אלוף (מיל’) אתי ברון, יבדל לחיים ארוכים.
בשנים האחרונות, חקר דוקטור בְּרוּן את מערכות השיפוט לדורותיה בארץ – החל מתקופת התורכים ועד ראשית שנות המדינה. הרצה על הנושא בפקולטות למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר-אילן.
דר’ נתן בְּרוּן, פרסם על כך שני ספרים רבי חשיבות. כמו כן, הרצה בנושאים אלה באוניברסיטה העברית בירושלים.
דר’ נתן ברון, הרבה לפקוד את מכון ז’בוטינסקי* ונשא בו הרצאות רבות במהלך השנים, כשהוא מתמקד במיוחד ב’פרשת רצח ארלוזורוב‘. במחקריו הוא הוכיח את האבסורד שבהטלת האשמה הכוזבת על סטַבסקי ו-רוזנבלט.
השניים היו פעילים בביתר ובהעפלה והועמדו לדין באשמת רצח ארלוזורוב. בסופו של דבר אברהם סטַבסקי, זוכה. הוא, נהרג בעימות בין אנשי האצל לצהל במהלך פרשת אלטלנה.
בשנות ה-50, היה ברון, פעיל בתנועת ביתר ובין השאר היה “מפקד מעוז“. בשנות ה-60, למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והיה חבר תא הסטודנטים של תנועת החרות.
לאחר קבלת תואר הבוגר, למד לתואר מוסמך ולאחר מכן, לתואר דוקטור למשפטים. את עבודת הדוקטורט שלו עשה על פרשת הדחתו של השופט יוסף סטרומזה, בה כתב, כי אין שום הוכחה שהשופט סטרומזה, קיבל שוחד, אלא, רק רצה לסייע בביצוע ‘עסקת קרקעות זיתא‘.
דר’ ברון, סיקר בשנת 1961 סיקר את משפט אדולף אייכמן לעיתון “ידיעות אחרונות” וכעבור 4 שנים, יסד בית ספר הידוע לעיתונאות בעיר תל אביב. בשנת 1973 שימש מנהל מסע הבחירות של שלמה להט לראשות עיריית תל אביב.
בשנים 1975-1976, שימש יועץ כללי של להט, ראש העיר תל אביב. בשנת 1978, ניהל את מערכת הבחירות של יהושע מצא מטעם הליכוד בהתמודדות מול טדי קולק לכהונת ראש עיריית ירושלים.
בשנת 1981, בבחירות לכנסת ה-10, היה היועץ לענייני הסברה של מפלגת הליכוד וזכה למחמאות לאחר שהבחירות הסתיימו בניצחונו של הליכוד בראשות מנחם בגין, שזכה לתקופת כהונה נוספת כראש ממשלת ישראל.
בשנת 1984, נתמנה כחבר הוועד המנהל של רשות השידור. הוא תמך בהנהגת פרסומת בטלוויזיה הישראלית ועמד בראש ועדת תשדירי השירות, שהיו תשדירי פרסומת של גופים ממשלתיים וציבוריים.
█ מכון ז’בוטינסקי בישראל, עמותה ציבורית רשומה*
מטרת עמותת מכון ז’בוטינסקי, הקיימת בגלגוליה השונים, זה למעלה מ-85 שנה, היא לטפח ולהפיץ את מורשת זאב ז’בוטינסקי והתנועה הלאומית ולעודד את ההתעניינות והמחקר בהן.
במסגרתו פועלים ה-ארכיון ו-המוזיאון של תנועת ז’בוטינסקי על ענפיה, פעולותיה, ארגוניה, מוסדותיה, עיתוניה ואישיה, וכן ועדה אקדמית למחקרים ולערבי עיון.
המכון, נוסד בשנת 1937 על-ידי יוסף פעמוני (1966–1902), שהחל מיוזמתו בשימור המסמכים והצילומים הקשורים בפועלו ובהגותו של זאב ז’בוטינסקי ותנועתו.
בדיעבד, ברוּן, הוציא לפועל החלטה שנתקבלה ב-1933 במוסדות המרכזיים של התנועה להקים מרכז ארכיוני, בו יאגרו עותקי הפרסומים השונים של התנועה ואשר ייקרא ”מוזיאון בית”ר”.
█ ארכיון מכון ז’בוטינסקי
מאז היווסדו פועל מכון ז’בוטינסקי, במטרה לאסוף, לשמור ולהציג תעודות, פרסומים ותצלומים הקשורים בזאב ז’בוטינסקי ובתנועה הרוויזיוניסטית. משמש כארכיון של הצהר, תנועת החרות, גחל, הליכוד, תנועת הנוער ביתר בארץ ובתפוצות, מחתרות האצ’ל, לח’י וברית הבריונים, הע’ל, העפלת “אף על פי”, מח’ל, התנועה הלאומית בשואה ובגבורה, ועוד.
לשרות המעוניינים, עומדים שירותי יעץ וחדר עיון עם עמדות מחשב ומקראה לצפייה במיקרופילם. ליד הארכיון, פועלת ספריה בת למעלה מ-18 אלף כותרים.
█ מוזיאון מכון ז’בוטינסקי
במוזיאון שתי תערוכות ומיצגים; ”זאב ז’בוטינסקי – מעגל חיים” ו ”הספורט הלאומי – עליית ‘אף על פי’” ומבקרים בו אלפי תלמידים, חיילים, גימלאים ומבקרים בודדים מדי שנה.
כמו כן, מוצגת תערוכת קבע של פסלי לוקה וקס – ”היהודים שלי”. במוזיאון ובחדר ההרצאות שלידו ניתנים שעורים והרצאות, מתקיימים אירועים שונים, ימי עיון, טקסים, מוקרנים סרטי וידאו מתולדות התנועה הלאומית ומלחמת המחתרות ומתקיימת פעילות עם תלמידים ובני נוער מרחבי הארץ.
בית ז’בוטינסקי, ממוקם בקומה א’, רחוב המלך ג’ורג’ 38, בעיר תל-אביב.
