איך להכין עוגת פירות יבשים | מתכון טבעוני | ללא גלוטן

יפית בן מרדכי, דיאטנית קלינית, מלמדת אתכם איך יש להכין עוגת פירות יבשים, בריאה, טבעונית, ללא גלוטן.

הפייקים סביב וירוס קורונה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | חשבתם שוירוס קורונה ויראלי? חכו שתראו את הפייקים שרצים עליו | שירי מימון טענה שמעולם לא ראתה מישהו מצליח עם השיר "סטון קולד". האמנם?

פורום כאן נעים

צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין

רעיון לט"ו בשבט: צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין. ערוץ האוכל YES 28, HOT 38.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

חקלאות ישראל צרכנות ירוקה

גילוי של פרופ’ רפי שטרן, יציל כלכלת זן ‘תפוח פינק ליידי’ בעולם

פרופ' רפי שטרן, חוקר מחקר ופיתוח צפון ב-מכון המחקר מיגל, מצא פתרון לבעיית הסדקים החמורה בקליפתו שפגעה בזן תפוח העץ 'פינק ליידי' בכל רחבי העולם; "הבנתי, כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, "ציטוקינין", שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת...".
פרופ' רפי שטרן, מחקר ופיתוח מופ צפון ב'מכון המחקר מיגל, ברקע: עץ תפוח 'פינק ליידי' | צילום: אייל הצפון | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ רפי שטרן

“תפוח מדי יום’ ירחיק מכם את הרופא” | “An Apple A Day Keeps The Doctor Away” – פרופ’ רפי שטרן, מרצה במסלול לחקלאות של מכללה האקדמית תל-חי, אינו רופא, אבל הוא בהחלט מומחה וחוקר של יחידת המחקר והפיתוח של היצור החקלאי באיזור הצפון, מחקר ופיתוח צפון (מופ) ב’מכון המחקר מיגל’ שעיקר פעילותו היא בענפי הצומח, הוא מצא, פתרון לבעיית הסדקים החמורה בקליפתו שפגעה בזן תפוח העץ ‘פינק ליידי’ קשות ביבול ובכלכלת החקלאים, בישראל ובמדינות ברחבי העולם. המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי “שולחן התפוח” ב’מועצת הצמחים’.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

כידוע, ה‘פינק-ליידי’ נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוּק. הוא פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לארץ ישראל בשנת 2000.

לאחר מחקר מקיף, של מספר שנים התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק-ליידי לתהילה והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של זן החרמון (הסטרקינג).

אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח בארץ, התגלתה גם בעיה קשה; שיעור גבוה מאוד מן הפרי, סובל מ-סדקים חמורים שהופכים את התפוחים עד לכדי בלתי סחירים.

הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה החיצוני, חודרת דרך ה”סדקים” שנוצרים בקליפה ‘פטרייה’ התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של פינק-ליידי (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת על ידי החקלאים.

בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי, התפשטה ב-5 השנים האחרונות, כתוצאה מההתחממות הגלובלית, למקומות נוספים בעולם כמו; דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, במקום בו פוּתח הזן.

במחקר מקיף שעורך בשנים האחרונות פרופ’ רפי שטרן, נבחן נושא ה”סדקים” והגורמים לפגיעה החמורה בקליפה ובתפוח העץ, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי.

“במהלך המחקר, גיליתי – מספר פרופ’ שטרן, כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך ה”סדקים” רבים יותר. מצאתי גם שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 34 מעלות ומעלה בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות ‘סדקים’.

█  פרופ’ שטרן, גילה, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך ל-עצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות.

החודש הראשון הנו הקריטי להתפתחותו של התפוח, משום, שבחודש זה, נוצרת ה-קליפה. בארץ החודש הקריטי הזה הוא; מאי, במהלכו התקיימו בעשור האחרון, ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות” – הבהיר פרופ’ שטרן והוסיף; “הבנתי, כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים שבה.

יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי, הקרוי; “ציטוקינין” תרכובת אורגנית המשמשת כהורמון צמחיים שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת.

הוספתו בשבוע הראשון להיווצרותו של הפרי, גורמת לתפוחי הפינק-ליידי לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגינה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך, גם ללא פטריות“.

משרד ’יעל שביט-תקשורות’ לייעוץ תקשורתי ואסטרטגי, דוברות, המנוהל על ידי הגב’ יעל שביט, נמסר עוד לפורטל כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה’ כי במקביל לכך, גילה פרופ’ שטרן, שבשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך ל-עצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות.

פרופ’ שטרן, גילה, כי הצל שמטילים עצי הברוש, מסייע אף הוא בהפחתת היווצרות הסדקים. כך שהתקיים ניסוי נוסף, בו נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח. ממצאי הניסוי, הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות.

מימין לשמאל: עמוס לוין, ירון בלחסן, חיה רק-יהלום, משה ברוקנטל ומיקי קפלן בסיור ענף התפוח בגולן | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
עמוס לוין, ירון בלחסן, חיה רק-יהלום, משה ברוקנטל ומיקי קפלן

בימים אלה, הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ’ שטרן במטעים של ברעם ומרום הגולן, במהלכו נעשו 3 ניסויים;

  • בחלקה ראשונה, כוסו המטעים ברשתות צל – כמות התפוחים הסדוקים, ירדה מ 40% ל- 18%.
  • בחלקה שנייה, ניתן לעצים התוסף הטסעי ציטוקינין – כמות התפוחים הפגועים והסדוקים, ירדה מ- 40% ל- 15%.
  • בחלקה שלישית, נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטיקינין – התוצאה שהתקבלה הינה, כי כמות התפוחים הסדוקים, ירדה מ- 40% ל- 0%. 

הבשורה החשובה היא, שלצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים בכל העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ’ שטרן; שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין ואיכות הפינק-ליידי השתפרה פלאים!

לדברי מנהלת מופ צפון, הגב’ חיה רק-יהלום; “למחקר זה חשיבות רבה, המשבר בענף התפוח הולך ומחמיר. התפוח הוא ענף גידול מרכזי בישראל, אך מרבית הזנים: סטרקינג, זהוב, גאלה, גרנד סמיט ועוד, אינם רווחיים כלל לחקלאים. התמורה שמקבלים עבורם לעתים קרובות, אינה מכסה את עלויות הגידול.

█  מנהלת מופ צפון, הגב’ רק-יהלום; ” יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים את “פרויקט תפוח 2030″ על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור…”

זן פינק ליידי (Pink Lady); צבעו ורוד-אדום-ירוק, הינו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר לחקלאי.

השנה עומד יבול התפוחים בארץ על 100,000 טון, הפינק-ליידי תופס כ-10% מיבול התפוחים בארץ; 10,000 טון בשנה. שטח מטעי הפינק-ליידי משתרעים על כ- 10% מכלל מטעי התפוחים ועומדים על 4,000 דונם, מתוך סך כולל של 40,000 דונם תפוחים בישראל.

MIGAL מיגל מכון למחקר מדעי בגליל

משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק-ליידי, כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב, יהווה הזן כ- 25% מכלל יבול התפוחים בארץ. הפינק-ליידי המקומי, עולה בטעמו על המיובא.

במופ צפון, אנו מבצעים מחקרים נוספים במטרה למצוא פתרון לבעיות גידול נוספות של זן הפינק-ליידי, כגון; נשירה טרום קטיף.

בנוסף לכך, אנו מפתחים במופ צפון זנים חדשים, אותם יחלו החקלאים לנטוע בשנים הקרובות. זנים איכותיים וטעימים, פציחים וכן, בעלי עמידות למחלות, דבר שיחסוך בריסוסים“. סיכמה מנהלת מופ צפון, הגב’ רק-יהלום.

“הערך המוסף של תוצאות המחקר הממומן על ידי מגדלי התפוח בגליל ובגולן, יתבטא השנה ובשנים הבאות באופן משמעותי בפחת נמוך של תפוחים שאינם סחירים, דבר אשר ייטיב עם כלכלת מגדלי התפוחים ויסייע לנו להוריד את מחיר התפוח היוקרתי, פינק-ליידי.

על מנת להתמודד עם אתגרי השוק, יזמנו בענף הפירות במועצת הצמחים את “פרויקט תפוח 2030” על מנת להשביח זני תפוח חדשים נוספים, להקטין עלויות ייצור ולהביא לצרכן הישראלי שאוכל בממוצע 22 קילוגרם תפוח בשנה פרי עסיסי, טעים ופציח לאורך כל השנה.

“אנו נמצאים כעת בעיצומו של קטיף הפינק-ליידי הישראלי, כך שזה עיתוי טוב לאכול פרי ישראלי עסיסי, בריא וטרי” – אמר יושב ראש שולחן התפוח במועצת הצמחים ומרכז תחום החקלאות בחברה לפיתוח הגליל מר עמוס לוין.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן