איך להכין עוגת פירות יבשים | מתכון טבעוני | ללא גלוטן

יפית בן מרדכי, דיאטנית קלינית, מלמדת אתכם איך יש להכין עוגת פירות יבשים, בריאה, טבעונית, ללא גלוטן.

הפייקים סביב וירוס קורונה | מהצד השני עם גיא זהר

כאן 11 | חשבתם שוירוס קורונה ויראלי? חכו שתראו את הפייקים שרצים עליו | שירי מימון טענה שמעולם לא ראתה מישהו מצליח עם השיר "סטון קולד". האמנם?

פורום כאן נעים

צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין

רעיון לט"ו בשבט: צנים פקאן ופירות יבשים של דודו אוטמזגין. ערוץ האוכל YES 28, HOT 38.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

חדשות כאן ישראל לעולם ועד נזכור

גאולה כהן, לוחמת חרות ללא מדים בגאולת ושלמות ארץ ישראל נפטרה

לוחמת בארגון לוחמי חרות ישראל (לח"י) קריינית, סופרת, עיתונאית, חברת כנסת כלת פרס ישראל על "התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה" שניהלה מאבק למען התיישבות יהודית ביש"ע והעלאת יהודים מברית המועצות ומאתיופיה. זו גאולה כהן (93) שהלכה אמש לעולמה ותובא היום (יום חמישי, כ"א בכסלו, התש"פ) בשעה 13:30 למנוחת עולמים בהר הזיתים בירושלים.

גאולה כהן, הלכה לעולמה אמש (רביעי, כ’ בכסלו, התש”פ) שבוע לפני יום הולדתה והיא בגיל 93, כהן, כלת פרס ישראל לשנת תשס”ג (2003) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה “התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה” הפוליטיקאית ממייסדי תנועת “התחיה”, חברת הכנסת וסגנית שר המדע והטכנולוגיה בשנים; 1974 ועד שנת 1992, שהחלה פעילותה הפוליטית מטעם תנועת ‘הליכוד’ גאולה כהן, הייתה אמו של השר לשיתוף פעולה אזורי חבר הכנסת צחי הנגבי יבדל’א.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

גאולה כהן, לוחמת לחי, חברת הכנסת לשעבר וממייסדי מפלגת התחיה, כלת פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה הלכה לעולמה | צילום יעקב סער, לעמ | עיבוד ממחושב: שולי סונגו©
גאולה כהן, זכרה לברכה

הלווייתה של גאולה כהן, תתקיים היום (יום חמישי, כ”א בכסלו, התש”פ) בשעה 13:30 בהר הזיתים בירושלים.

מכל הקשת הפוליטית, פוליטיקאים מימין מרכז ומשמאל ואנשי ציבור, הגיבו לבשורה על מותה והביעו צערם העמוק על לכתה של גאולה כהןשניהלה מאבק למען התיישבות יהודית ביהודה ושומרון ופעלה להעלאת יהודים מברית המועצות ומ-אתיופיה.

נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין; “גאולה – לוחמת חירות ישראל ברובד העמוק של הרעיון שהייתה לי ולכולנו להשראה של עוצמה, מסירות ואהבת עם בארצו. נלך לאור האש שלה בשבילים שסללה ובאלה שנפרצו בכוחותיה ובזכות פועלה במחתרות, בפעילות למען ההתיישבות ו-כמחוקקת וכ-פרלמנטרית”.

ראש הממשלה מר בנימין נתניהו; “קולה של גאולה כהן, לא יידום. תמיד ננצור את זיכרון פועלה הכביר למען חירות ישראל ואת מסירותה ואהבתה לארץ ישראל. היא שייכת לדור הנפילים ותישאר תמיד זכר ומופת לנו, ממשיכי דרכה”. מר נתניהו, שלח תנחומיו לבניה, בהם השר צחי הנגבי, “על האובדן הגדול”.

השר לשיתוף פעולה אזורי, חבר הכנסת, צחי הנגבי; “אמי, זכתה להיות לוחמת חרות ללא מדים, אבל כפי שאמרה תמיד, גם לאחר שמשאלתה הוגשמה ועמה זכה לעצמאות, היא לא פשטה את המדים.

עד יומה האחרון, נאבקה למען שלמות המולדת, אחדות העם וקיבוץ גלויות, אבל לרגע, לא פסקה להיות אם אוהבת וסבתא אהובה. חסרונה, יורגש לא רק במשפחתנו, אלא בלב העם שלמענו נלחמה ושתמיד החזיר לה אהבה. יהי זכרה ברוך!“.

שר הביטחון, חבר הכנסת נפתלי בנט; גאולה כהן, הייתה לוחמת עם נשמה גדולה למען ארץ ישראל השלמה, אידאליסטית שאהבה את עמה ואת ארצה. היא תחסר לעם ישראל“.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין; “היום הלכה מאתנו גאולה כהן, חברת כנסת לשעבר ואחת מהדמויות הראויות להערצה בהיסטוריה של הפוליטיקה הישראלית. יותר מכל, היא היתה מזוהה עם המאבק למען עליית יהודי ברית המועצות (בלי הובלה שלה במאבק הזה במשך שנים, יתכן ולא הייתי זוכה לעלות לארץ) ופעילות למען התיישבות ביהודה ושומרון.

פגשתי אותה ושוחחתי איתה לא מעט מאז כניסתי לפוליטיקה וממש הערצתי אותה. גם ‘חוק יסוד ירושלים בירת ישראל’ זאת יוזמה שלה ונחקק בזכות הנחישות שלה. עם ישראל ומדינת ישראל, חייבים לה רבות“.

שר הפנים, אריה מכלוף דרעי; “כואב על פטירת גאולה כהן, לוחמת הלח”י, חברת כנסת, כלת פרס ישראל ויקירת ירושלים. אשה אמיצה שתרמה במשך עשרות שנים לעם ולמדינה ולחמה למען עליית יהודי ברית המועצות ארצה. תנחומים לבנה, השר צחי הנגבי, ולכל המשפחה.

שר התחבורה, חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ’; גאולה זכרה לברכה, הייתה מנהיגה, אשת ארץ ישראל השלמה ולוחמת צדק מדור נפילים“, וחתם: “איפה ישנם עוד אנשים?“.

יולי אדלשטיין, יושב ראש הכנסת; גאולה כהן, היתה לוחמת ציונית בכל מאודה. החל מהמאבק להקמת מדינת ישראל ב-אצ”ל וב-לח”י ועד מאבק בלתי מתפשר למען ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל. אותה ארץ ואותה מדינה שהיא קידשה כל כך. אני חב לגאולה כהן באופן אישי על מלחמתה למען שחרור אסירי ציון בברית המועצות ואני בתוכם.

פטירתה היא אבידה לאזרחי ישראל שיכולים ללמוד רבות ממורשתה כיצד לפעול בנחישות עבור מטרה נעלה כל כך כמו ארץ ישראל. כנסת ישראל מרכינה ראש לזכרה. שולח תנחומים גם לחברי השר צחי הנגבי. יהי זכרה ברוך.

חבר הכנסת, צבי האוזר; “זכיתי להכיר וללמוד מאישה שהייתה לאגדה עוד בחייה. לוחמת חרות ישראל שחלמה על גאולה והגשימה. מי שיישמה בכל רגע בחייה את הצו; ׳לא ינום ולא יישן שומר ישראל׳. נוחי על משכבך בשלום גאולה. תודה והוקרה על שרות מסור ונאמן לעמך ולארצך”.

חבר הכנסת, גדעון סער; “עצוב עם פטירתה של אחת מדמויות המופת של ישראל; כלת פרס ישראל וחברת-הכנסת לשעבר גאולה כהן. הכרתיה בנעורי בתנועת ״התחיה״ ולמדתי ממנה רבות. גאולה לחמה וחלמה כל חייה. מנעוריה בלח״י היא באמת גוייסה ״לכל החיים״ לרעיון של תחיית עם ישראל בארצו.

היא חיה את אוצרות החכמה היהודית. נאבקה למען שלמות הארץ וזכותנו להתיישב בכל מרחביה. הלהט האידאולוגי שלה מעולם לא דעך; ב”מדרשה הלאומית” בפעילות הפרלמנטרית והפוליטית, בבית אורי צבי גרינברג. אני משתתף בצערם של חברי צחי הנגבי והמשפחה. גאולה כהן, תחסר.

חבר הכנסת, עמיר פרץ, יושב ראש מפלגת העבודה;  “כהן, הייתה יריבה אידאולוגית, אך הערכתי אותה על דביקותה בתפישות עולמה. לחברי השר צחי הנגבי שלא ידע יותר צער. יהי זכרה ברוך“.

חבר הכנסת, אביגדור ליברמן, יושב ראש ישראל ביתנו; “מפלגת ישראל ביתנו ואנוכי, מבכים את לכתה של הלוחמת הגדולה למען מדינת ישראל – גאולה כהן, מאחרונת דור הנפילים, כלת פרס ישראל, מי שהייתה חברת כנסת כ-20 שנה בליכוד ובמפלגת התחיה והובילה את המאבק לעליית יהודי ברית המועצות. תנחומינו הכנים לבנה השר צחי הנגבי ובני המשפחה.

יושבת ראש מרצ, תמר זנדברג; “גם מהצד ההפוך של המפה הפוליטית אי אפשר שלא להעריך את הדבקות האידאולוגית, הנאמנות לדרך והנחישות להוביל אותה”.

ביוגרפיה של גאולה כהן;

גאולה כהן, חברת הכנסת וסגנית השר לשעבר, היא כיהנה בכנסת משנת 1974 ועד שנת 1992, תחילה מטעם מפלגת הליכוד ובהמשך מטעם “התחיה“. היא שימשה בתפקיד סגנית שר המדע והטכנולוגיה, ויושבת ראש ועדת הקליטה של הכנסת.

בשנת 2003, הוענק לה פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. בנה, הוא השר לשיתוף פעולה אזורי חבר כנסת צחי הנגבי.

כהן, נולדה ב-25 בדצמבר 1925 בעיר תל אביב, ונפטרה שבוע לפני יום הולדתה ה-94. כשהייתה בת 18 הצטרפה ללח”י. במהלך המאבק בבריטים היא עזבה את בית הוריה וירדה למחתרת. בלח”י מילאה תפקידים רבים, אבל בעיקר שימשה הקריינית הראשית של תחנת השידור המחתרתית.

היא נעצרה בעת שידור חי בפברואר 1946, נדונה ל-9 שנות מאסר ונכלאה בבית הסוהר לנשים בבית לחם.

גאולה כהן, נולדה ב-1925 בתל אביב, בת למרים וליוסף כהן. אביה עלה מתימן בשנת התרס”ח (1908) והיה ממייסדי התאחדות התימנים בישראל. אביה, אף ייסד גם את בית הכנסת “מגן אברהם” של יוצאי תימן ברחוב יהושע בן נון בעיר תל אביב.

אמה, מרים, הייתה בת למשפחה מרוקאית וטורקית שהתגוררה ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. בצעירותה שימשה אמה כאחות בתל חי עת התחולל הקרב בו נהרג יוסף טרומפלדור. אחיה הצעיר היה אהרון כהן.

כהן, גדלה בשכונת כרם התימנים, למדה בבית הספר העממי “בלפור” בסמינר למורות וגננות על שם לוינסקי, ממנו גורשה כשהצטרפה לאצ”ל וכן למדה מדעי היהדות, מדעי הרוח, פילוסופיה, ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שני.

ב-1942, התגייסה לאצ”ל, וכשנה לאחר מכן, הצטרפה ללח”י, שם הכיסוי שלה היה “אילנה“. בלח”י, הייתה גאולה כהן, קריינית תחנת הרדיו המחתרתית בשם; “קול המחתרת העברית” הודות לבקיאותה הרבה בשפה העברית והגייתה הספרדית.

ב-18 בפברואר 1946, נתפסה באמצע שידור על ידי אנשי המנדט הבריטי ברחוב השומר בתל אביב, ביחד עם הקריין נתן מרפיש, ונידונה ל-7 שנות מאסר.

בהתחלה היא נכלאה בבית המעצר “הקישלה” ביפו ולאחר שניסתה לברוח ולא שיתפה פעולה עם רשויות בית הסוהר, הוחלט להעבירה לבית הסוהר לנשים בבית לחם, שם נפצעה מירי ברגלה במהלך ניסיון בריחה מהכלא שנכשל.

כשנה לאחר מכן, תכנן יצחק חסון (“לוט“), מפקד ירושלים וראש המודיעין, את בריחתה של  גאולה כהן, מבית החולים לאסירים, בסיוע ראובן גרינברג (“אלחנן“) שגייס למשימה את ידידו, יוסף אבו גוש ושני בני דודיו. במהלך הבריחה התחפשה גאולה, לערבייה.

למקום המסתור שאליו הובאה גאולה כהן, ב-ירושלים, הגיעה רופאה שהשיגה פעילת הלח”י המכונה “נורית” (שרה חסון). לאחר שהבריאה נצבע שערה לבלונד ובעזרת שמלה חומה ונעליים של “נורית“, יכלה לנסוע באוטובוס ציבורי לתל אביב מבלי שתזוהה בביקורת הבריטים.

לאחר בריחתה, הסתתרה זמן מה בחיפה ולאחר מכן, חזרה לפעילותה המחתרתית, שכללה גיוס מצטרפים חדשים. היא אף שימשה כעורכת העיתון “חזית הנוער” של הלח”י.

█ הנהיגה את המאבק למען יהודי ברית המועצות, הקפידה להשאיר נושא יהודי ברית המועצות על סדר היום הציבורי

בשנת 1947, נישאה ל-עמנואל הנגבי (שטראוסברג) (25 באוקטובר 19176 בינואר 1975) מי שהיה ממפקדי המבצעים של הלח”י. בני הזוג, נפרדו בשנת 1962. בנם, צחי הנגבי, היה לחבר כנסת ולשר. בן נוסף, יאיר, סבל מאוטיזם ונפטר בגיל 20.

בשנת 1951, זכתה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים באוניברסיטה העברית.

גולש ה-Twitter מר בן צלופחד, צייץ, כי בשנות ה-50, השתתפה כהן בהוצאתו לאור של “דברי הימים – חדשות העבר“, כתב-עת ייחודי שעסק במאורעות ההיסטוריה היהודית מזווית עכשווית. דרך העיתון, הפיצו כהן וחבריה את המסר הרוויזיוניסטי המוּשתק למדינה הצעירה.

בשנת 1948, הייתה כהן, לחברת מערכת ירחוני המגזין של הלח”י, הצטרפה למפלגת הלוחמים והוצבה במקום הרביעי ברשימתה בבחירות לכנסת הראשונה, אך לא נבחרה לכנסת.

בשנת 1961, התמנתה כהן,  כחברת מערכת העיתון “מעריב“. בשנת 1971, יזמה, גאולה כהן, הקימה והייתה ליושב ראש הנהלת המדרשה הלאומית.

בשנת 1972, הצטרפה גאולה כהן, לתנועת החרות. בבחירות לכנסת השמינית שובצה במקום ה-35, משבצת הנשים, במקום אסתר רזיאל-נאור ונבחרה לראשונה לכנסת מטעם הליכוד.

בשנת 1977, שובצה כהן במקום ה-17 ברשימה לקראת הבחירות לכנסת התשיעית ונבחרה לכנסת.

בשנת 1979, ייסדה גאולה כהן, עם אחרים את “התחיה“. בשלב מקדים, היא וחבר כנסת משה שמיר, פרשו מהליכוד בעקבות ‘הסכמי קמפ דייוויד’ והכריזו על סיעת “התחיה-בנא”י“.

גאולה כהן, כיהנה כיושב ראש ועדת הקליטה של הכנסת. היא, הזדהתה עמוקות עם האידאולוגיה הציונית ופעלה רבות ליישום שני העקרונות המנחים הראשיים בתפישה זו;

 עלייה וקיבוץ גלויות; כהן, ניהלה מאבק בלתי מתפשר להתרת עלייתם של יהודי ברית המועצות.

היא הנהיגה בישראל את המאבק למען יהודי ברית המועצות, הקפידה להשאיר את נושא יהודי ברית המועצות על סדר היום הציבורי, ויזמה אירועים שונים להעלאת המודעות לסבלם ולמאבקם (למשל; חגיגות הפגנתיות בירושלים לרגל ימי הולדת של אסירי ציון, כביטוי הזדהות עם מאבקם של יהודים אלה).

התיישבות יהודית; כהן, הנהיגה במשך שנים את מחנה נאמני ארץ ישראל, לצד פרופסור יובל נאמן. היא פעלה בזירה הציבורית לחיזוק ההתיישבות היהודית בארץ ישראל כולה ולביצור מעמדה של ירושלים כבירת ישראל.

הייתה אחת המתנגדות הבולטות לנסיגה מסיני ולהריסת חבל ימית, סברה שהסכם השלום עם מצרים צריך להתבסס על העיקרון של “שלום תמורת שלום“, וראתה במשוואה; “שטחים+שלום תמורת שלום” עיוות מוסרי ופרס לתוקפן ללא כל צידוק.

בשנת 2003, הוענק לה פרס ישראל לשנת תשס”ג על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

גאולה כהן, הייתה הראשונה שטענה, כי תוכנית האוטונומיה שהותוותה במסגרת הסכם השלום עם מצרים מסוכנת לישראל וכי אוטונומיה זו, צפויה להתפתח למרכז של טרור ולשאוף להפוך למדינה עצמאית.

מעשה שהמחיש את התנגדותה היה קריעה סמלית של דפים עליהם היו כתובים הסכמי קמפ דייוויד.

כ-15 שנה לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים חתמה ישראל על הסכם אוסלו עם אש”ף. ההסכם הוצג כשלב ב’ וכיישום של הסכם האוטונומיה (ואף נחתם על אותו שולחן בו נחתם הסכם השלום עם מצרים). כהן, התנגדה להסכם זה ופירטה סכנות הטמונות בו לטענתה.

בשנת 1980, העלתה בכנסת, יחד עם יצחק שמיר ואחרים מתנועות הימין, את חוק יסוד; ירושלים בירת ישראל. נושא אחר בו בלטה בהיותה חברת הכנסת (ואף לאחר מכן) היה בדעותיה, אותן הביעה במאמרי עיתונות ובנאומיה בכנסת, לגבי המפלגות הערביות.

היא נהגה לטעון לגביהן, כי הללו שלוחות של הארגון לשחרור פלסטין (אשף) בפרט והלאומנות הערבית בכלל וחותרות תחת קיומה של מדינת ישראל (על כל פנים כמדינה יהודית-ציונית) ולכן, פסולות מלהשתתף בהכרעות בסוגיות ביטחוניות ואף מלהתמודד לכנסת בכלל.

כהן, גם פעלה, על סמך טענות אלו, לפסילת ‘הרשימה המתקדמת לשלום’ מהתמודדות בבחירות לכנסת שהיו ב-1984 וב-1988.

בשנת 1987, ייסדה עם חברת הכנסת עדנה סולודר את שדולת חברי הכנסת למען שחרור יונתן פולארד מהכלא האמריקני לאחר שנמצא אשם בריגול למען ישראל.

בשנת 1990, נבחרה גאולה כהן, לתפקיד סגנית שר המדע והטכנולוגיה בממשלת ישראל, העשרים וארבע.

היא פרשה מתפקידה, כעבור שנה, זאת במחאה על השתתפות ישראל ב’וועידת מדריד‘ (ועידה בינלאומית שנערכה במדריד בירת ספרד בין 30 באוקטובר ל-1 בנובמבר 1991 במטרה לקדם את תהליך השלום בין ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב) אך כהן, המשיכה לכהן כחברת הכנסת עד 1992.

בבחירות לכנסת השלוש עשרה “התחיה” הייתה מפלגת ימין בישראל שהוקמה באוקטובר 1979 והתפרקה בשנת 1992 שלא עברה את אחוז החסימה. ולאחרי הבחירות, חזרה כהן אל מפלגת הליכוד.

בפרימרייז לקביעת רשימת הליכוד לכנסת ה-14, לקחה חלק, הגיעה למקום ה-22 ברשימה הארצית, ושובצה במקום לא ריאלי ברשימת הליכוד לכנסת ה-14.

בשנת 1999, ייסדה את בית מורשת אורי צבי גרינברג בירושלים. הגישה יחד עם הסופר אלי עמיר את התוכנית “על ימין ועל שמאל” אשר שודרה ברשת ב’ של קול ישראל (טרום התאגיד כאן).

בשנת 2003, הוענק לה פרס ישראל לשנת תשס”ג על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

בשנת 2007, הוענק לה התואר “יקירת ירושלים“. בשנת 2014, הוענק לה תואר “יקירת ההתיישבות” בכנס ירושלים. הדליקה משוּאה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-66 למדינת ישראל ה’תשע”ד (2014).

בשנת 2015, עברה להתגורר בישוב מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן ליד בנה השר צחי הנגבי ומשפחתו.

ב-28 באוגוסט 2016, נערך ערב הוקרה לציון 90 שנה להולדתה ב-מרכז מורשת מנחם בגין בירושלים.

עיריית תל אביב, קבעה לוחית זיכרון בכניסה לבית שבו נעצרה גאולה כהן ביחד עם שאר מפעילי תחנת השידור של ארגון לח”י ברחוב השומר 3, ליד שוק הכרמל (“בית אזולאי“).

ב-18 בדצמבר 2019, הלכה גאולה כהן, לעולמה בגיל 93. יהי זיכרה של לוחמת חירות ישראל, ברוך לעד. המידע ברובו הובא מויקיפדיה.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן