דיני משפחה וירושה הריון | לידה | תינוקות חדשות בריאות מאזני הצדק

בקשת אישה להשתמש ב’מנות זרע’ בעלה המנוח להפרייתה – נתקבלה

כב' השופטת נאוה גדיש מבית המשפט לענייני משפחה; "העומס המוטל על רשויות הרווחה, ידוע ולא מצאתי, כי יש מקום להוסיף ולהעמיס עליהם, שלא לצורך. לאור האמור ובנסיבות אלו, לא מצאתי, כי יש להוסיף ולהכביד על המבקשת, באמצעות הדרישה להמתין לתסקיר... חרף ההבנה לעומס המוטל על בא כוח היועמש, מצופה היה, כי במקרים רגישים כמו זה שלפניי, יעשה מאמץ לראות את האישה העומדת מולו ולסייע לה".
0
0
כב' השופטת נאוה גדיש שופטת לענייני משפחה בית משפט השלום פתח תקוה | צילום: הרשות השופטת | צילום רקע זרע מוקפא: Depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
כב’ השופטת נאוה גדיש

כבוד השופטת נאוה גדיש מ’בית המשפט לענייני משפחה’ בעיר פתח תקווה, קבעה, כי אישה אלמנה (ט.ח) שביקשה להשתמש ב’מנות זרע’ בעלה המנוח, לשם הפרייתה (ת”ע 29428) – מאושרת. המבקשת בשם ט.ח, יוצגה על ידי עורך דין מתן חודורוב, המשיבים היו; משרד הפנים, משרדי ממשלה ו-מרכז רפואי רבין בילינסון בעניין המנוח א.ח זיכרו לברכה.

 רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

יצוין מיד, כי החלטה בעניינה של האלמנה ניתנה בתיק משפחה אושרה לפרסום, ללא פרטים מזהים מובאת כאן במלואה;

כאמור, בעקבות המבקשת ט.ח, היא קיבלה את אישור בית המשפט לעשות שימוש במנות זרע של בעלה המנוח שהלך לעולמו  בגיל 42, לשם; ‘הַפְרְיָתָהּ’.

המשיב, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, דרש, כי יוגש ‘תַּסְקִיר של השירות למען הילד‘ בו נִתְבַּקֵּשׁ לַחְקֹר אֶת מַּצָּב המִּשְׁפָּחָה בטרם תינתן עמדתו למבוקש.

בא כוח המבקשת עורך דין מתן חודורוב, ממשרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה וירושה ובליווי הליכי פונדקאות בארץ ובחוץ לארץ, התנגד וביקש לאשר את בקשת לקוחתו בהקדם האפשרי.

בהחלטתו המנומקת, התייחס ‘בית המשפט לענייני משפחה’ לנוהג, כי הדרך להתחקות אחר רצונו של המנוח, הינה באמצעות… שמיעת זוּגתו.

בסופו של הדיון, קבעה בהחלטתה כב’ השופטת גדיש, כי אין סיבה להכביד על האישה העומדת מול הליכים בירוקראטיים, בשעה הקשה של חייה.

בני הזוג, נישאו בשנת 2005, כשהיו בשנות העשרים לחייהם, במהלך השנים, ניסו השניים במאמצים רבים לאורך חייהם המשותפים, להביא ילדים לעולם, למרבה הצער, הניסיונות כשלו.

במועד פטירתו של המנוח בגיל 42, ביקשו האלמנה, הורי המנוח ואחיו, מבית החולים “מאיר” לעשות פעולה של שימור זרע (נספח 6 בהחלטה הצורפת לכאן) ואכן, כך נעשה.

ביולי 2022, חודשים לאחר פטירתו, הגישה (ט.ח) המבקשת  בקשה זו, במסגרתה, עתרה לאפשר לה להשתמש ב’מנות זרע‘ בעלה המנוח (א.ח, זיכרו לברכה) לשם הפרייתה ולחילופין, ככל שהליך ההפריה, לא יצליח, להשתמש במנות הזרע, לשם ביצוע הליך הפריה, בעזרת אם פונדקאית.

מטעם מערך דוברות והסברה של הרשות השופטת בישראל, מסר רפרנט מחוזות מרכז וצפון מר לאון קמלמן, אל ’כאן ישראלכאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי עולה מן העובדות, כי בהמשך, הועברו מנות הזרע לבית החולים “בילינסון” זאת לבקשת  (ט.ח) המבקשת, כדי שתוכל לעשות בהן שימוש, לשם הפרייתה.

דיון; על מנת שבית המשפט, יתיר שימוש בזרעו של נפטר, עליו לבחון את רצונו המשוער של המנוח.

בית החולים, דרש  את אישור בית המשפט (נספח 7). בתגובתו לתביעה הבהיר בית החולים, כי יפעל בהתאם ל’הוראות בית המשפט’. אלו היו הנסיבות המצערות שהיוו את הבסיס להגשת התובענה.

מן הדיון, התברר, ככלל, כי על מנת שבית המשפט, יתיר שימוש בזרעו של נפטר, עליו לבחון את רצונו המשוער של המנוח.

“רצון זה מתייחס הן לרצונו להעמיד צאצאים והן לאפשרות שהדבר יעשה לאחר אחרית ימיו ושנותיו” קבעה כבוד השופטת נאוה גדיש מ’בית המשפט לענייני משפחה‘ בעיר פתח תקווה.

“הכלל הוא, כי כאשר אדם היה נשוי במועד פטירתו, זוגתו היא שתוכל להביא לפני בית המשפט את רצונו, בהיותה “האדם הקרוב אליו ביותר“, כך בהנחיות בא כוח היועמש, נספח 8.

בתי המשפט, נדרשו מעת לעת, לאפשרות לקבל אינדיקציה לרצון זה, הן כאשר הנפטר, לא היה נשוי והן במקרים שהיה נשוי והוריו, טענו שהיה לו רצון כזה, חרף אי-רצונה של זוגתו“.

כב’ השופטת גדיש, הוסיפה; “עוד נדרשו בתי המשפט להתייחס לרצון המשוער של המנוח, כי יובאו לעולם צאצאים לאחר מותו, מאישה שאינה זוגתו (כך לדוגמה במקרה בו הורי המנוח, ביקשו לאפשר זאת, באמצעות אישה שהם יבחרו, או באמצעות תרומת ביצית ו-אם פונדקאית, כך שהם יגדלו את התינוק שייוולד.

פסק הדין בעניין בע”מ 1943/17; שחר נ’ מדינת ישראל, פורסם במאגרי המידע).

מן הכלל אל הפרט; השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי, מצאתי שניתן להסתפק בכך, כדי לקבוע שזה היה רצונו של המנוח. 

בענייננו, כאשר הייתה למנוח רעיה, בת זוג, חברה לחיים, במשך למעלה משני עשורים, עימה חלם על בית ומשפחה ועימה ניסה להגשים את החלום, שלמרבה הצער, לא בא בקלות, דומה, כי ניתן היה להסתפק בהצהרתה המפורשת, כפי שפורטה בתביעה, כדי לקבוע את רצון המנוח בילדים.

לצד זאת, קיימת חֲזָקָה לפיה, ככלל, כל אדם מבקש שתהיה לו המשכיות וכאשר הוא נשוי, הדעת נותנת שהרצון הטבעי, הוא שהדבר יעשה יחד עם רעייתו.

לאמור, יש להוסיף, מדגישה כב’ השופטת גדיש, בהחלטתה, כי בנסיבות העניין שלפניי, הורי המנוח תומכים במבוקש (כפי שעולה מנספח 6).

מתן חודרוב עורך דין לענייני משפחה | צילום: משרד מתן חודרוב ברקע: שימוש במנות זרע לשם הפרייה | צילום רקע: Depositphotos | עיבוד צילום: שולי סונגו
מתן חודרוב, עורך דין

אמנם, עמדת ההורים לבדה, אינה מספקת כדי לקבוע את עמדת המנוח ואולם, ברי, כי כאשר היא מצטרפת לעמדת אלמנתו, האישה עימה חלק את מרבית (שלא לומר את כל) חייו הבוגרים.

שכן השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי, מצאתי שניתן להסתפק בכך, כדי לקבוע שזה היה רצונו של המנוח. ביום 12.12.22, אפשרתי למשיב להבהיר כיצד בדעתו לסתור את החזקה, כי רצונו המשוער של המנוח, עומד בקנה אחד עם רצונה של רעייתו.

בתגובתו ביקש בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, כי הורה על הגשת תסקיר מהשירות למען הילד. מנגד המבקשת התנגדה וביקשה לייתר את הצורך בכך. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת המבקשת ולא להורות על הגשת תסקיר.

נימוקי כב’ השופטת נאוה גדיש מ’בית המשפט לענייני משפחה’; “למימד הזמן, יש חשיבות גבוהה בסיכוייה להרות ולממש את רצונה ואת רצון המנוח”.

  • לא נראה, כי באמצעות תסקיר, יהיה בידי העובדת הסוציאלית להגיע למסקנות באשר לרצון שהיה למנוח בחייו – אם תפנה לקרוביו לשם כך, הרי שדעתם של אלה (רעייתו, הוריו ואחיו) ברורה; אם תבחן את המסמכים שצורפו, תראה, כי היה שותף לטיפולי ההפריה שעברה רעייתו.
  • בא כוח היועמש, ציין בתגובתו, כי התסקיר נועד בין היתר על מנת; “לבחון את רצונה האמיתי והכן של המבקשת“.

רצון זה, ברור ומובן ולא נראה, כי יש צורך לבזבז את זמנה היקר של העובדת הסוציאלית, על מנת שתשמע מהמבקשת את מה שזו כתבה באופן ברור ומפורש לבית המשפט.

בפרט כאשר שעות ספורות לאחר פטירתו של בעלה, הצליחה למצוא בעצמה כוחות נפש, כדי לעתור בבקשה מתאימה לשימור הזרע.

  • העומס המוטל על רשויות הרווחה, ידוע ולא מצאתי, כי יש מקום להוסיף ולהעמיס עליהם, שלא לצורך. לאור האמור ובנסיבות אלו, לא מצאתי, כי יש להוסיף ולהכביד על המבקשת, באמצעות הדרישה להמתין לתסקיר.

כב’ השופטת נאוה גדיש, ציינה לפני סיום הדיון, מצאתי להבהיר, כי חרף ההבנה לעומס המוטל על בא כוח היועמש, מצופה היה, כי במקרים רגישים כמו זה שלפניי, יעשה מאמץ לראות את האישה העומדת מולו ולסייע לה.

לא די בכך שעליה להתמודד עם התהום שנפערה בחייה, עת איבדה את בן זוגה, היא נדרשת גם לפתוח בהליך משפטי, על מנת להמשיך בתהליך בו החלה עם בעלה המנוח.

הרושם שנוצר הוא, כי במקום לסייע, המשיב, מכביד עליה, שלא לצורך, הן בעיכוב במתן התגובה (המשיב, הגיש את תגובתו לאחר חמש בקשות למתן ארכה) והן בדרישה לקבלת התסקיר.

כאשר, כאמור למימד הזמן, יש חשיבות גבוהה בסיכוייה להרות ולממש את רצונה ואת רצון המנוח.

החלטה זו, איננה מסיימת את ההליך, היות ולא נדרשתי, בשלב זה, לבקשתה החלופית של המבקשת, לאפשר לה להשתמש בשירותי פונדקאות, ככל שהליך ההפריה, חלילה לא יצלח.

סוף דבר, אני נעתרת למבוקש. החלטה זו, ניתנת לפרסום, ללא פרטים מזהים. ניתנה ביום, י’ טבת תשפ”ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים. קבעה כבוד השופטת נאוה גדיש מ’בית המשפט לענייני משפחה’ בעיר פתח תקווה.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-7 נכדים; רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן