בנקים חדשות כסף מדבר צרכנות

בנק ישראל עם מחקר מקיף – הכלכלה שכר ומחירים – קשר הדוק?

המחקר, מראה, כי עליות שכר אכן משפיעות על המחירים, אך ההשפעה מוגבלת ומתרחשת בהדרגה. המחקר עוזר להבין טוב יותר איך הכלכלה שלנו עובדת. הידע הזה, יכול לעזור למקבלי ההחלטות לנקוט בצעדים שיעזרו לשמור על יציבות כלכלית ולשפר את רווחת האזרחים. הקשר בין שכר למחירים הוא מורכב ומעניין. המחקר הזה, נותן לנו תמונה ברורה יותר על התהליכים שמתרחשים בכלכלה שלנו. בשורה התחתונה: המחקר, מראה, כי עליות שכר אכן משפיעות על המחירים, אך ההשפעה מוגבלת ומתרחשת בהדרגה. בנוסף, עליות מחירים משפיעות על השכר, אך בפיגור.
0
0
הגב' שירה בוזגלו-בריס מחטיבת המחקר של בנק ישראל על אינפלציית שכר ומחירים, ברקע: אנשים בסופרמרקט כסף, לחם פירות וירקות | צילום: בינה מלאכותית, 123rf-com | עיבוד: Photolab | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
שירה בוזגלו-בריס

מחקר חדש של הגב’ שירה בוזגלו-בריס מחטיבת המחקר של בנק ישראל על אינפלציית שכר ומחירים – ניתוח ענפי מחקר זה, בוחן את התמסורת מהשכר אל המחירים, ולהפך, תוך שימוש בנתונים ענפיים מישראל בשנים 2006-2022. תוך שימוש במתודולוגיות שונות לזיהוי ההשפעה האינפלציונית של השכר, המחקר מזהה טווח אומדנים עקבי לתמסורת מהשכר אל המחירים; עליה של 10% בשכר, בהשוואה לחודש הקודם, תוביל לעליה מצטברת במחירים בהיקף מוגבל של 3%-1% בשנה שלאחר מכן.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

בכיוון הנגדי, בחינת התמסורת מהאינפלציה אל השכר, מעלה, כי השכר, מגיב באופן משמעותי לעליות בלתי צפויות במחירים, אך בפיגור של שנה.

התקופה שלאחר ההתאוששות מ’משבר הקורונה‘ התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ושוק עבודה הדוק. המחקר, מצביע על עדויות ראשוניות לכך שהקשרים ההדדיים בין השכר והמחירים התחזקו בתקופה זו.

כולנו חשים את זה על כיסנו; המחירים של מוצרים ושירותים עולים. וזה לא רק הרגשה. מחקר חדש, מראה לנו בדיוק איך זה קורה. מה קורה כאן?

דמיינו מנוף. כשדוחפים את הקצה אחד, הקצה השני עולה. ככה זה גם עם השכר והמחירים. כשעובדים מקבלים העלאה בשכר, לפעמים החברות מעלות את המחירים, כדי לשלם על זה. ולהיפך, כשמחירי הדלק עולים, העובדים מבקשים העלאה בשכר כדי להתמודד עם העלייה ב-יוקר המחיה.

■ מה המחקר החדש הזה מצא?

המחקר בדק את הקשר בין שכר למחירים בישראל בשנים האחרונות. הוא גילה כמה דברים מעניינים;

  • כשעובדים מקבלים העלאה בשכר, המחירים עולים רק במעט ובאיטיות. כלומר, אם השכר עולה ב-10%, המחירים יעלו בממוצע רק ב-3%-1% במשך השנה הבאה.
  • כשמחירי המוצרים עולים, השכר מגיב לאט. לוקח בערך שנה עד שהעובדים, יראו את ההשפעה של עליית המחירים על השכר שלהם.
  • הקשר בין שכר למחירים התחזק בשנים האחרונות. זה אומר שהשכר והמחירים משפיעים אחד על השני בצורה חזקה יותר מבעבר.

■ מה זה אומר לנו?

  • העלאות בשכר לא תמיד גורמות לעלייה גדולה במחירים.
  • כשמחירים עולים, זה לוקח זמן עד שהשכר מתאים את עצמו.
  • הקשר בין שכר למחירים הוא מורכב ומשתנה עם הזמן.

 מה זה אומר על הכיס שלכם?

כשמחירי המוצרים עולים, זה מתסכל. אבל חשוב לזכור שהכלכלה היא מערכת מורכבת, ושעליית המחירים מושפעת מגורמים רבים, לא רק מהשכר.

■ מה הלאה?

המחקר הזה עוזר לנו להבין טוב יותר איך הכלכלה שלנו עובדת. הידע הזה, יכול לעזור למקבלי ההחלטות לנקוט בצעדים שיעזרו לשמור על יציבות כלכלית ולשפר את רווחת האזרחים.

■ לסיכום;

הקשר בין שכר למחירים הוא מורכב ומעניין. המחקר הזה, נותן לנו תמונה ברורה יותר על התהליכים שמתרחשים בכלכלה שלנו.

הבנת התהליכים הללו חשובה לכל אחד מאיתנו, כי הם משפיעים על הכיס שלנו ועל איכות החיים שלנו.

בשורה התחתונה: המחקר, מראה, כי עליות שכר אכן משפיעות על המחירים, אך ההשפעה מוגבלת ומתרחשת בהדרגה. בנוסף, עליות מחירים משפיעות על השכר, אך בפיגור.

לצפייה בהודעה זו כקובץ לחץ כאן.

האיור, מציג אומדן לתמסורת מהשכר אל המחירים הנאמד על ידי Panel Local-Projection.

האמידה כללה 12 פיגורים של שכר, פריון ומחירים לצד ציפיות לאינפלציה ואפקט קבוע לזמן ולענף (FE).

המקדם על ציר ה-y מייצג את התגובה המצטברת של המחירים, לאחר h חודשים, לעלייה של 1% בשכר.

השינוי בשכר בענף מזוהה בעזרת צמיחת השכר בענף המתחרה על אותם עובדים, המוגדר לפי זרמי מעברי עובדים בין ענפים מנתונים פרטניים.

כל תצפית משוקללת לפי משקל הענף בתעסוקה. סטיות התקן מקובצות (cluster) לפי זמן.

האזורים המוצללים מייצגים רווח סמך של 68% ו-95% (סטיית תקן אחת/שתיים, בהתאמה).

האומדן מבוסס על השנים 2006-2022, בעוד שתצפיות מתקופת הקורונה אינן נכללות.

אומדן לתמסורת מהשכר אל המחירים – התגובה המצטברת של המחירים לעליה של 1% בשכר, ביחס לחודש הקודם. מקור: הלמ”ס ועיבודי בנק ישראל.

אל המחקר המלא; לחץ להורדת ה-PDF.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 71, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-8 נכדים; כפיר-שלמה, רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-76

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

הדלקת המשואות יום העצמאות ה-76

תפילה ליום העצמאות 76

דילוג לתוכן