"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

ארכיאולוגיה חדשות כאן ישראל חריש חדשות

בכניסה לעיר חריש נחשפה ניו יורק של תקופת הברונזה הקדומה

זו עיר עצומה בת 5,000 שנה ובה מקדש לפולחן, מהראשונות והגדולות במזרח הקרוב הקדום, שהתגלתה בחפירות ארכיאולוגיות בצפון השרון ◄ מנהלי החפירה: "זו הניו יורק של אזורנו בתקופת הברונזה הקדומה; עיר קוסמופוליטית ומתוכננת שחיו בה אלפי בני אדם" ◄ "האתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל. זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל - כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל. האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות".

בחפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף של 'רשות העתיקות' יחד עם אלפי בני נוער ומתנדבים, שנערכות מזה שנתיים וחצי באזור עין עירון שבצפון השרון, נחשפה עיר ענקית, הגדולה והמרכזית הידועה בישראל מלפני כ-5000 שנה. החפירות, חושפות עיר אשר השתרעה על פני כ-650 דונמים ואשר אכלסה כ-6,000 בני אדם, מתבצעות לפני הקמת מחלף הכניסה לעיר חריש, פרויקט ביוזמה ובמימון של 'חברת נתיבי ישראל'.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

דר' יצחק פז מנהל החפירה רשות העתיקות ליד חריש | צילום: היילייט סרטים, באדיבות רשות העתיקות | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
דר' יצחק פז

בסמוך לוואדי ערה, באתר הארכיאולוגי עין אסור, בו מתבצעות חפירות נרחבות נחשפת ומתגלה עיר מתוכננת מתקופת הברונזה הקדומה 1 ב' (סוף האלף הרביעי, לפני הספירה) מוקפת חומת ביצור עם אזורי מגורים ואזורים ציבוריים, רחובות וסמטאות.

במהלך החפירות שהעמיקו מתחת לבתיה של עיר זו, נחשף יישוב רחב ידיים קדום עוד יותר, בן 7,000 שנה מן התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס = נחושת; λίθος, ליתוס = אבן, כלומר תקופת האבן והנחושת) היא תקופה משלהי הפרהיסטוריה של דרום מזרח אירופה ומערב ומרכז אסיה.

בתקופה זו, הופיעה 'חרושת המתכת' לצד כלי אבן מסותתים שהמשיכו להתקיים מהתקופות הקודמות. שמה של התקופה הכַלְקוֹליתית ניתן לה על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט. התקופה הכלקוליתית, התקיימה בין התקופה הנאוליתית לתקופת הברונזה.

התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל מתחילה ב-4500 לפני הספירה או כמה מאות שנים לפני כן (תלוי כיצד מגדירים את סוף התקופה הנאוליתית) ומסתיימת ב-3500 לפני הספירה, עם עליית הציביליזציה של תקופת הברונזה הקדומה והתפתחות הערים והכתב.

נראה, כי שני מעיינות שופעים שנבעו באזור חריש ב-עת העתיקה, הם שהיוו את גורם המשיכה לאתר לאורך התקופות.

דוברת רשות העתיקות הגב' יולי שוורץ, מסרה לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' כי בחפירות השתתפו כ-5,000 בני נוער ומתנדבים במסגרת פרויקט הנחלת המורשת של רשות העתיקות.

מטרתו של הפרויקט ליצור חיבור רגשי וחווייתי לעבר ולמורשת התרבותית ולפתח את תחושת השייכות לארץ ישראל ואת המודעות לחשיבות השמירה על עתיקותיה.

בתוך המקדש, התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות

בין המשתתפים היו תלמידי המועצה האזורית מטה מנשה, חניכי מכינות קדם צבאיות, תלמדי מגמות לימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, חניכי שנת שירות וגרעיני נחל, תלמידים מהחינוך המיוחד, סטודנטים וקבוצות משותפות של יהודים וערבים שהגיעו בשיתוף פעולה עם ארגון SHARE הבינלאומי.

צלמית כבשה שנחשפה מתקופת הברונזה הקדומה בחפירת רשות העתיקות ליד חריש | צילום: צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
צלמית כבשה מתקופת הברונזה

לדברי מדריכה מטעם רשות העתיקות, הגב' נועה שאול; "האתגרים שזימנה החפירה הארכאולוגית לתלמידים, וחשיפת הממצאים, תרמו גם להתפתחותם האישית ולהעשרת היכרותם עם נופי הארץ, אתריה ותולדותיה".

לדברי מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, מר איתי אלעד, דר' יצחק פז ודר' דינה שלם; "אין ספק שהאתר הזה משנה באופן דרמטי את הידוע לנו על אופייה של התקופה ועל ראשית העיור בארץ ישראל.

זוהי תקופה מרתקת בקורותיה של ארץ ישראל כנען של אותם ימים, שאוכלוסייתה עוברת תמורות שמשנות את פניה כליל.

האוכלוסייה הכפרית מפנה את מקומה לחברה מורכבת, המתגוררת ברובה במסגרות עירוניות.

אלו הם צעדיה הראשונים של התרבות הכנענית בארץ, המגבשת לעצמה זהות באתרים העירוניים שאך נוסדו ומכאן חשיבותה העצומה של העיר הקדומה שנחשפה בצפון השרון.

עיר שכזו לא הייתה יכולה לצמוח ללא יד מכוונת ומנגנון מנהלי שעמד מאחורי הקמתה. תכנונה המרשים והעובדה שבאתר התגלו כלים שיובאו לארץ ממצרים וטביעות חותם, הם עדות לכך.

שכנה כאן עיר ענקית – מגלופוליס ביחס לתקופת הברונזה הקדומה, אשר בה חיו אלפי בני אדם שהתפרנסו מחקלאות וקיימו קשרי מסחר עם אזורים שונים ואף עם תרבויות וממלכות שונות במרחב".

באזור הציבורי של העיר, גילו הארכאולוגים מתחם פולחני (מקדש) חריג בממדיו המרשימים ובחצרו אגן אבן ענקי לנוזלים ששימש לטקסים פולחניים שנערכו במקום.

פסלונים בני אלפי שנים שנמצאו בחפירה מתקופת הברונזה הקדומה בחפירת רשות העתיקות ליד חריש | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
פסלונים בני אלפי שנים שנמצאו

בתוך המקדש, התגלה מתקן עם עצמות בעלי חיים שרופות – עדות להקרבת קורבנות וכן צלמיות (פסלונים) נדירות, בהן ראש אדם וטביעת חותם של אדם הנושא ידיו מעלה ולידו דמות בעל חיים.

ממצאים אלה, מאפשרים לנו להביט מעבר לחומר אל חיי הרוח של הקהילה הגדולה שחיה באתר".

הממצאים המפתיעים מאפשרים, לראשונה, להגדיר את מאפייני התרבות של תושבי אזור זה בתקופות הקדומות. אלה, התפרנסו מחקלאות בזכות המעיינות הקרובים, והמרחבים ששימשו לגידולים.

שרידי מבני המגורים, המתקנים המגוונים והמבנים הציבוריים שנחשפו, מעידים על חברה מאורגנת ועל היררכיה חברתית שהייתה קיימת בעת ההיא. בחפירה, נחשפו מיליוני שברים של כלי חרס, כלי צור, כלי אבן מבזלת שיובאו למקום, ועוד.

בעקבות חשיפת האתר הייחודי בחפירות של רשות העתיקות, בצעה חברת נתיבי ישראל שינויים תכנוניים על מנת לשמור על העיר המרשימה במקומה.

השרידים הארכאולוגיים מתועדים באמצעים מתקדמים, הם יכוסו בצורה מבוקרת,יילמדו וייחקרו על ידי חוקרי רשות העתיקות, ו-המחלף החדש, ייבנה גבוה מעליהם, כך שהאתר, יישמר לדורות הבאים.

רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל, מזמינות את הציבור להפנינג חינמי של סיורים, חפירות ארכיאולוגיות  וסדנאות יצירה ב-חול המועד סוכות, ימים שלישי ורביעי, (15-16/10) בין השעות 10:00-14:00.

יש להגיע עם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים, כובע ומים. ההורים אחראים על פעילות הילדים. פרטים נוספים בדף הפייסבוק "רשות העתיקות- לגעת בעבר".




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן