"עושים כאן משהו חד פעמי"

"עושים כאן משהו חד פעמי": הפקת הענק שמשחזרת את מלחמת יום הכיפורים | כתבתה של שני נחשוני, מתוך חדשות 07.10.19.

האם יש ערך בבקשת סליחה? | גיא זהר

לכבוד יום כיפור, בדק כאן 11, מה מעמדה של סליחה בפוליטיקה הישראלית? האם פוליטיקאים מתנצלים - והאם יש מי שימחל להם?
מהצד השני עם: גיא זהר - 07.10.2019.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד"א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

מסים נדל"ן

בית ספר חקלאי רשאי לספסר בקרקע שהוענקה לו כמעט בחינם

עורכת דין רויטל ברילנשטיין ועורך דין מאיר ירום מן 'האגודה לצדק חלוקתי' ו'פורום הקרקעות' טענו בפני מקבלי ההחלטות, כי; "כאשר תנאי החוזה לא מתקיימים ונעשה בקרקע שימוש אחר, אין מקום לחדש את החוזים ויש לדרוש את השבת הקרקע לאלתר, נוכח הפרת תנאי ההקצאה המקוריים. בכל מקרה באמתלה של השבת הקרקעות להגדלת מלאי יחידות הדיור וסיוע, אין להעניק זכויות חדשות סחירות בקרקעות הציבור, ללא הליך תחרותי הוגן, כגון; מכרז.
עורכת דין רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
עורכת דין רויטל ברילנשטיין מהאגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

החלטה חדשה מתירה לבתי ספר חקלאים למעשה לספסר בקרקעות ציבוריות שהוענקו להם כמעט בחינם – האגודה לצדק חלוקתי ופורום הקרקעות נזדעקה ופנתה היום (שלישי, י"ט בסיון התשע"ז) אל שר האוצר בתפקידו גם כיושב ראש מועצת מקרקעי ישראל, ליועץ המשפטי לממשלה ולמחלקת יעוץ משפטי ברשות וקראה להם לבטל את סעיף 2 בהחלטה 1510; "תנאי הקצאת קרקע לבתי ספר חקלאיים", שהתקבלה בישיבת מועצת מקרקעי ישראל מיום 10.5.2017 ונחתמה על ידי שר האוצר ב-17.5.2017.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר

עולה, כי סעיף 2 להחלטה, קובע, כי בית ספר חקלאי, יהא רשאי מעתה לעסוק בפעילות מסחרית ולקיים בשטח המחנה "פעילות מסחרית חינוכית או בעלת זיקה ישירה לפעילות של המשק החקלאי הקיים" בבית הספר.

לפי סעיף 2.1, השטח לפעילות, כאמור, לא יעלה על 15% מסך השטח המבונה המוקצה לבית הספר (או עד 20% באזורי קו עימות ועדיפות לאומית).

לפי סעיף 2.3, הפעילות המסחרית אפשר שתבוצע עמסיל ידי צד ג', ו- סעיף 2.4, מורה, כי הנהלת רשות מועצת מקרקעי ישראל (רמ"י), תקבע תבחינים לפעילות המסחרית בשיתוף עם משרד החקלאות ו-המינהל לחינוך התיישבותי.

מדברי ההסבר להחלטה, מתברר; ישנם 42 בתי ספר חקלאיים שברובם מוקמים על קרקע נרחבת ויקרה במרכז הארץ, שאותם מנהלים גורמים שונים וביניהם; גורמים פרטיים שמחזיקים בקרקעות ציבוריות שהוקצו למטרת בתי ספר חקלאיים, בשיעורי תשלום זעומים, במקרים רבים ללא חוזים בתוקף ואף מבלי שמתקיימת המטרה הציבורית.

אך באותה נשימה הוחלט להעניק לאלו זכות להקים מבנה מסחרי, ללא מכרז או הליך שוויוני אחר ומבלי לשלם תמורה לקופה הציבורית.

כך בתירוץ של השבת קרקעות ששייכות לציבור לבעליהן (הציבור) ופתרון מצוקת הדיור, מעניקה המדינה זכויות סחירות בקרקע למעטים.

ההחלטה מפלה, פוגעת בשוויון, והמסיטה משאבי ציבור יקרי ערך לטובת מעטים.

עורכת דין רויטל ברילנשטיין ועורך דין מאיר ירום מן 'האגודה לצדק חלוקתי' ו'פורום הקרקעות' טענו בפני מקבלי ההחלטות, כי; "כאשר תנאי החוזה לא מתקיימים ונעשה בקרקע שימוש אחר, אין מקום לחדש את החוזים ויש לדרוש את השבת הקרקע לאלתר, נוכח הפרת תנאי ההקצאה המקוריים.

בכל מקרה באמתלה של השבת הקרקעות להגדלת מלאי יחידות הדיור וסיוע, אין להעניק זכויות חדשות סחירות בקרקעות הציבור, ללא הליך תחרותי הוגן, כגון; מכרז.

"מדובר על קרקעות שהוקצו בעלות מופחתת של 75% מדמי חכירה של נחלה חקלאית. ההחלטה מתירה לבתי הספר להתקשר עם צדדים שלישיים שיפעלו בעצמם בקרקע ולמעשה, יוכלו להשתמש בה במסגרת של שימושים חקלאיים אשר תיקבע על ידי הנהלת הרשות.

כתוצאה מכך, קרקע ציבורית שייעודה חקלאי תשמש להפקת רווחים מסחריים ולהתעשרות גורמים פרטיים, כמו גם בתי הספר החקלאיים עצמם, בלא כל הצדקה רלוונטית.

המדובר בפגיעה בעקרון הצדק החלוקתי ביחס למגזרים אחרים, אשר היו שמחים לקבל לחיקם קרקעות לספסור לצורך תמיכה בבתי אמנה, מוסדות חינוך ורווחה לנוער בסיכון וכיוצא בזאת. ההחלטה מפלה, פוגעת בשוויון, והמסיטה משאבי ציבור יקרי ערך לטובת מעטים.

נוכח האמור, יש להשהות לאלתר את ההוראה המאפשר לבתי הספר לספסר בקרקעות ולבקש תחילה מידע באשר לבתי הספר החקלאיים והגורם המתפעל אותם כיום, חוות דעת כלכלית אודות שווי ההטבה המוענקת בהחלטה זו בכדי לשקול האם קיימת בכלל הצדקה במתן הטבות סחירות לבתי הספר החקלאיים".

האגודה לצדק חלוקתי

האגודה לצדק חלוקתי, פועלת לקידום ניהול והקצאה צודקים, שקופים ושוויוניים של משאבי קרקע וסביבה בישראל, מתוך החשיבות החברתית העצומה של משאבים אלו. האגודה, פועלת במספר מישורים במקביל; ניטור וניתוח המדיניות המשאבית ("הלנד-וואטש"), קידום פעילות משפטית והוצאת ניוזלטר חודשי, המסכם את ממצאי "הלנד-וואטש" בגיליונות מרוכזים.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן