פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

מה לקנות; אבקת חלב רגילה 150 גר'. ביצים; 4. אבקת אפיה; כפית ותקבלו; לחמניות טעימות בלי קמח ברבע שעה!

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה פסיכולוגיה

אתה סובל מחרדה חברתית – 6 קריטריונים לבדיקתך

במסגרת המחקר החדש במחלקה למדעי ההתנהגות ב'אוניברסיטת אריאל' פותחה גישה חדשנית לאבחון וטיפול בחרדה חברתית, באמצעות 6 חוזקות שיכולות להעיד חרדה חברתית ביניהן חוסר התלהבות בחברה, ענווה וביישנות מוגזמת, חוסר בהומור ושימוש מוגזם באינטליגנציה חברתית ◄במחקר זה בשונה מקודמיו, חיברו את החרדה החברתית לשימוש לא אופטמלי בחוזקות ולא בגירעונות שנעשו עד עכשיו במחקרים.
פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה חברת סגל בכירה באוניברסיטת אריאל ב-מחלקה למדעי ההתנהגות
פרופ’ הדסה ליטמן-עובדיה חברת סגל בכירה באוניברסיטת אריאל במחלקה למדעי ההתנהגות

12-15% באוכלוסייה סובלים מ’חרדה חברתית’ ברמות שונות. מחקר זה מראה כי ניתן באמצעות הפסיכולוגיה החיובית לאבחן סימפטומים ולטפל בהם. זה חלק מפרוייקט מחקרי פורץ דרך בו מנסים להחליף התייחסות פסיכיאטרית להפרעות נפשיות שונות בהתייחסות לא מתייגת, אופטימית ומצמיחה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

במחקר זה בשונה מקודמיו, חיברו את החרדה החברתית לשימוש לא אופטמלי בחוזקות ולא בגירעונות שנעשו עד עכשיו במחקרים.

במסגרת מחקר זה, נתבקשו נבדקים עם וללא הפרעת חרדה חברתית לענות על שאלון שבאמצעותו ניתן לאבחן חרדה חברתית. המחקר, מצא, כי קיים שילוב ייחודי בשימוש מופרז ושימוש מופחת בשש חוזקות אופי, המאפשר זיהוי של אנשים עם הפרעת חרדה חברתית ברמת דיוק שאיננה נופלת מזו של קלינאים.

סובלים מחרדה חברתית | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
סובלים מחרדה חברתית | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

מינון לא הולם או מוגזם של שימוש בחוזקות האופי, יכול לגרום ל-אנטגוניזם של הסביבה. לדוגמה, אם אתה משתמש יותר מדי בסקרנות שלך על ידי הצגת שאלות מרובות, אתה עלול להיתפס כחטטן וכחודר או בשפת הצעירים “חופר” לתחומים לא לך. וגם שימוש מופחת כמו חוסר שימוש בחוזקת הנדיבות עלול להיתפס כ-קמצנות.

 להלן שש החוזקות שעל פיהן ניתן לאבחן חרדה חברתית;

  1. שימוש מופרז באינטליגנציה חברתית – ניתוח יתר של המחשבות והרגשות שלך ושל אחרים.
  2. שימוש מופרז בענווה – אין לך כמעט עניין לדבר על עצמך או על ההישגים שלך, וכאשר אנשים משבחים אותך על שעשית משהו טוב, אתה מרגיש לא בנוח ומובך.
  3. חוסר התלהבות – אם אחרים תופסים אותך חסר אנרגיה וחיוניות כאשר אתה יוצר קרבה עמם, אתה עלול להיתפס כמונע על ידי אינטרס אישי ולא כמי שמעוניין באמת בקרבתם.
  4. חוסר הומור – במצבים חברתיים מסוימים אתה רציני במיוחד ואינך מחייך, מתבדח, צוחק. אמנם זו עשויה להיות התנהגות נאותה, אך ישנם מצבים שבהם הומור חשוב במיוחד
  5. חוסר באינטליגנציה חברתית – אנשים עם חרדה חברתית עשויים גם לפרש לא נכון רמזים ושפת גוף. אתה לא קשוב במיוחד לרגשות שלך או לרגשות של אחרים. אתה לא שם לב לרמזים חברתיים, לשפת הגוף או לנסיבות של המצב החברתי שבו אתה נמצא.
  6. חוסר בוויסות עצמי – יש לך כמה קשיים בניהול התגובות שלך לאחרים או בניהול הרגשות או ההרגלים האישיים שלך. אתה עלול להיתפס חסר משמעת (בדיבור שלך ובהתנהגות).

עוזרת מנהל דוברות אוניברסיטת אריאל ויחסי ציבור, הגב’ רעות דודלס, מסרה לפורטל כאן ישראל | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה; עולה, כי המחקר שנערך ב-אוניברסיטת אריאל, הינו בינלאומי בשיתוף ארגון החוזקות העולמי. מדובר במחקר שבוצע במסגרת עבודת תיזה של פבל פריידלין, בהנחייתה של של פרופ’ הדסה ליטמן-עובדיה, חברת סגל בכירה באוניברסיטת אריאל ב-מחלקה למדעי ההתנהגות.

מחקר זה, הינו חלק מפרוייקט מחקרי נרחב של מיפוי הפרעות נפשיות שונות באמצעות מודל החוזקות מתחום ה’פסיכולוגיה החיובית’.




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

Add Comment

Click here to post a comment

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן