אילת חדשות כאן ישראל סביבה | אקולוגיה

אילת: פגיעה בערכי הטבע בחופים מפעילות הבנייה המתרחשות כיום

המשרד להגנת הסביבה מפרסם את ממצאי הניטור הלאומי במפרץ אילת לשנת 2021, כשברקע, יש חשש לפגיעה נוספת בערכי הטבע כתוצאה מפעילות הבנייה המתרחשות כיום לחופי אילת; תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה; “סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים מחשבה חדשה ושינוי כיוון של כלל הרשויות; “ממצאי הניטור מדאיגים. הם מצביעים על המשך הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת. השונית היא לא רק מוקד המשיכה העיקרי של אילת, אלא גם אוצר טבע בעל חשיבות עולמית, ובאחריות כלל הגורמים לשמור עליה".
0
0

אילת, רושמת שוב פגיעה בערכי הטבע מפעילות הבנייה המתרחשות כיום לחופי העיר. מה מצבה של ‘שונית האלמוגים במפרץ אילת’ – האם השתקמה מהסערה שהתרחשה ב-2020? אלו שינויים התרחשו בטמפרטורת המים בים סוף ובכיסוי האלמוגים? את התשובות העגומות והמדאיגות, ניתן לקרוא היום (יום רביעי, ו’ באב התשפ”ב) ב’דוח ממצאי הניטור הלאומי במפרץ אילת לשנת 2021′.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

פרופ' נגה קרונפלד שור, המדענית הראשית הגנת הסביבה ברקע: שוּנית אלמוגים במפרץ אילת | צילום: שלומי אמסלם | צילום: דרור צוראל, המשרד להגנת הסביבה | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
פרופ’ נגה קרונפלד שור

עולה, כי; שונית האלמוגים ב’מפרץ אילת‘ מתקשה להשתקם מנזקי סערת חורף 2020, שפקדה את המפרץ וגרמה לשבירה ולכיסוי בחול של מושבות האלמוגים בשונית.

ממצאי הניטור הלאומי של המשרד להגנת הסביבה, מצביעים על המשך ירידה ב-אחוז כיסוי האלמוגים; טמפרטורת המים במפרץ ממשיכה לעלות. הדוח הוגש ל’וועד המנהל של תוכנית הניטור‘ שמממן המשרד להגנת הסביבה על-ידי דר’ יונתן שקד ופרופ’ אמציה גנין.

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה; “סימני השאלה לגבי עתיד מפרץ אילת מחייבים מחשבה חדשה ושינוי כיוון של כלל הרשויות; “ממצאי הניטור מדאיגים. הם מצביעים על המשך הידרדרות במערכת האקולוגית הרגישה של מפרץ אילת.

השונית באילת היא לא רק מוקד המשיכה העיקרי של העיר אילת, אלא גם אוצר טבע בעל חשיבות עולמית, ובאחריות כלל הגורמים לשמור עליה.

אי אפשר להשאיר נכס כל כך נדיר ושברירי בניהול מקומי בלבד. צריכה להיות מעורבות גדולה יותר של משרדי הממשלה בשמירה על המפרץ אל מול איומים, שהמקור של הרבה מהם הוא מקומי.

ממצאים אלו מחזקים את הצורך בהמשך אימוץ מדיניות “תוספת אפס סיכון למפרץ אילת” שאותה מתווה המשרד להגנת הסביבה. וכמו כן בהפחתת הלחץ האנושי ברמה המקומית – דבר שיסייע לשפר משמעותית את המערכת הימית, כך שתצלח גם את אתגרי משבר האקלים.

הפיתוח בעיר אילת, המתבצע בימים אלה ובמיוחד לאורך חופיה, צריך להיעשות בצורה רגישה יותר מכפי שנעשה כיום. עבודות הפיתוח, המתקיימות כיום בחופי אילת, מתעלמות משיקולים סביבתיים בצורה שאינה יכולה להיחשב כסבירה במצב של הידרדרות המערכת האקולוגית“.

אילת; פגיעה חמורה, נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ. נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019…

השרה להגנת הסביבה הגב' תמר זנדברג | צילום: דוברות המשרד© | עיבוד צילום: שולי סונגו©
השרה תמר זנדברג

אחת מהמלצות הדוח היא שלאור גורמי העקה הגלובליים שצפויים להתגבר בשל שינויי האקלים, יש למנוע הצטברות גורמי עקה מקומיים, מכיוון שמערכת מוחלשת תתקשה להתמודד עם מגוון עקות הפועלות עליה במקביל.

בחודש מארס 2020, התמודדה העיר אילת עם סערה חריגה בעוצמתה שהובילה לשבירת חלק מהאלמוגים וכיסויים בחול וכן לסחף פסולת חוף וחלקי תשתיות.

הסערה גרמה לאובדן של בין 6% ל-22% מכיסוי האלמוגים בשונית. בסיכום השנה שלאחר הסערה 2021, עולה, כי לא רק שהשונית לא השתקמה, אלא נמצאה ירידה של כ-5% נוספים בכיסוי האלמוגים.

מממצאי הניטור, עולה, כי תוצאותיה ההרסניות של הסופה ניכרות במפרץ עד היום – כשברקע, יש חשש לפגיעה נוספת בערכי הטבע כתוצאה מפעילות הבנייה לחופי הים, עבודות אשר מקשות עוד יותר על שיקומה של שונית האלמוגים.

מגמה מדאיגה נוספת שנצפתה בדוח, היא המשך העלייה בטמפרטורת המים העמוקים שתועדה בסקרים הקודמים. במקביל, גם טמפרטורת פני הים נמצאת בעלייה מאז 1988, בקצב ממוצע של כ –0.045 מעלות צלזיוס לשנה.

קצב זה גבוה פי 2.5 מהממוצע העולמי שחוּשב על ידי ה-IPCC. יצוין, כי שנת 2021 היא התשיעית ללא ערבוב עמוק במפרץ.

█  דר’ דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים ב’יחידה הארצית להגנת הסביבה הימית‘ במשרד להגנת הסביבה וחבר הוועד המנהל של תוכנית הניטור, מסביר על חשיבות הערבוב העמוק; “ערבוב עמוק הוא תהליך שקורה אחת למספר שנים, שבו המים העליונים מתקררים בחורף ושוקעים למטה והמים העמוקים, שבהם הצטברו נוטריינטים (חנקן וזרחן) עולים לפני השטח.

חלק מהנוטריינטים נצרכים על-ידי אצות בעונת האביב, מה שמעלה את עכירות מי הים ומקשה על האלמוגים לבצע פוטוסינתזה. שארית הנוטריינטים, ממשיכים עם הזרמים אל מחוץ למפרץ, וכך מתנקה המפרץ מעודפי נוטריינטים.

בעבר התרחש ‘ערבוב עמוק‘ בתדירות של אחת ל-3-4 שנים. ככל שעובר יותר זמן ללא ערבוב עמוק, כך מצטברים יותר נוטריינטים במים העמוקים, מה שגורם לעכירות גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר.

בעונת חורף 2022, התרחש ערבוב עמוק, שהתבטא בפריחת אצות, בעכירות גבוהה ובקצף דביק על פני המים בחודשי מאי-יולי. עליית נוטריינטים שהצטברו במשך עשור אל פני השטח מקשה גם היא על השונית להשתקם מנזקי סערת 2020“.

דר' דרור צוראל, מרכז מדעי לניטור ומחקר בים ב'יחידה הארצית להגנת הסביבה הימית' במשרד להגנת הסביבה ברקע: שוּנית אלמוגים במפרץ אילת | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
דר’ דרור צוראל

רכזת בכירה של דוברות | המשרד להגנת הסביבה, הגב’ יעל ליידן פן אמסטל אלון, הוסיפה ומסרה לאתר כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ כי פגיעה חמורה נוספת, נמצאה גם במגוון הביולוגי שבמפרץ אילת.

כך, נצפתה ירידה של כ-50% במספר קיפודי הים ביחס לשנת 2019 ובסדר גודל יחסית למספרם בשנת 2004, כשהחל הניטור.

לקיפודי הים תפקיד חשוב בניקיון השונית מאצות המתחרות עם האלמוגים על אתרי התיישבות בשונית. כמו-כן, כ-1% מאוכלוסיית החוריריות באזור שפך תעלת הקינט נצפתה עם עיוות בשלד הגירני, שלא התרחש בעבר.

ממצא נוסף שמעלה הדוח, הוא כי לא ניתן עוד לצפות בעשב ים בעומק של כ-10 מטרים. היעלמות עשב הים בעומק זה, מהווה פגיעה קשה בבית הגידול לדגים צעירים וחסרי החוליות.

█  המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה ויושבת ראש הוועד המנהל של תוכנית הניטור, פרופ’ נגה קרונפלד שור, מציינת, כי; “ממצאי הניטור, מראים, כי למרות ש’ים סוף‘ הוא גוף מים גדול המשותף למספר רב של מדינות, עיקר ההשפעה על המערכת בשטח הימי של ישראל, נובעת מפעילות שמקורה בישראל.

בנוסף לאלו, ניכרים בדוח גם השינויים שעוברת המערכת הימית בשל משבר האקלים. מדובר במערכת רגישה וחשובה, ועלינו לעשות ככל שביכולתנו, כדי למנוע את המשך הפגיעה בה”.

אל התכנית הלאומית לניטור מפרץ אילת | דין וחשבון מדעי לשנת 2021.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל ("כאן נעים") בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 70, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ול-חלי כהן-נעים, סבא מאושר ל-8 נכדים; כפיר-שלמה, רפאל, דוד, אוריאן, מילה שרה, אריאל, עלמה ו-אביגיל. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-76

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

הדלקת המשואות יום העצמאות ה-76

תפילה ליום העצמאות 76

דילוג לתוכן