מבזקי כאן ישראל

פורום כאן נעים

יחד ננצח את הגיף קורונה

היגיינה מרבית למניעת הידבקות, כמה צעדים לשטיפת ידיים. שומרים על הכללים מצילים חיים. (משרד הבריאות).

Whitney Houston – “I Will Always Love You”

Whitney Houston - performing "I Will Always Love You" (HD) com legenda. "אני חולה עליה", תתרווחו והאזינו לקול ולביצועים המדהימים האלה.

קלמן וסג”ל | 11.03.20: סיוע למשק בעקבות משבר קורונה

כאן חדשות | מדי ערב נפגשים קלמן ליבסקינד ואראל סג"ל לשעה של אקטואליה קצבית, בועטת ולא מתנצלת. דיווחים, ראיונות, פרשנויות וכל הקולות שצריך לשמוע כדי להבין טוב יותר מה שקורה היום בחדשות – לפני הקלעים ומאחוריהם.

צליית בשר: כך תעשו את זה נכון

השף דן עמיר, ממסעדת BP בחיפה מסביר לנו בכמה טיפים פשוטים כיצד לצלות את הבשר ולהשאיר אותו רך ועסיסי, וגם – מה הנתח שהישראלים הכי אוהבים?

מפעל הפיס

המדים החדשים של מג”ב

הכירו את המדים החדשים של לוחמות ולוחמי משמר הגבול.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה חדשות בריאות לב וכלי דם מחקרי רפואה

אוניברסיטת בן-גוריון, מחקר גילה מדוע קורה פרפור פרוזדורים בלילה

30% מאירועי פרפור הפרוזדורים הם ליליים. במחקר גנטי הראו מדענים מ'אוניברסיטת בן-גוריון' ששינוי בפעילות תעלה בלב אשר פעילה יותר בלילות - מגבירה את הסיכוי להופעת הפרעת קצב הלב בשעות הלילה. המחקר מהווה בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים עבור חולי לב ◄ "מכיוון שאצל כל בני האדם פעילות התעלה גבוהה יותר בלילה וכפי שהראה המחקר הגברת הפעילות שלה מהווה גורם סיכון לפרפור פרוזדורים, יתכן שפיתוח תרופה שתפחית את פעילות תעלה זו תוכל לשמש במניעת פרפור פרוזדורים בלילה בבני אדם בכ-30% מהמקרים", אומרים החוקרים.
0
0
פרופ' עמוס כץ ו-פרופ' אוהד בירק | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
פרופ’ עמוס כץ ו-פרופ’ אוהד בירק

פרפור פרוזדורים היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר בעולם הגורמת להתכווצות עליות הלב בקצב מהיר במיוחד. הסיבה להופעת הפרעת קצב זו, ידועה רק בחלק מהמקרים והטיפולים התרופתיים הנהוגים כיום יעילים באופן חלקי. ב’מחקר גנטי’ שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פענחו לראשונה, חוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב’ מנגנון חדש הגורם לפרפור פרוזדורים לילי. תוצאות המחקר, פורסמו בכתב העת הקרדיולוגי היוקרתי Circulation: Genomic and Precision Medicine.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ בפייסבוק’ או ב’טוויטר’.

במסגרת המחקר אותו הובילו פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות על שם גולדמן, קרדיולוג מומחה למחלות קצב ופרופ’ אוהד בירק, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה, ראש המעבדה על שם מוריס קאהן באוניברסיטת בן גוריון וחוקר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב.

נחקרו שלושה דורות של משפחה יהודית ממוצא פרסי, בה שכיחוּת גבוהה של פרפור פרוזדורים, כבר בגילאים צעירים ובעיקר בשעות הלילה.

במחקר, נמצא הגן הפגום במשפחה זו (KCND2) – המקודד למרכיב קריטי בתעלת יוני אשלגן (Kv4.2), תעלה הממוקמת בתאי העליות בלב וייחודית בכך שהפעילות שלה משתנה על פני היממה וגוברת בלילה.

במחקר שערך מקס דרבקין, סטודנט לרפואה ומחקר (MD-PhD) בדגימות החולים, בתאי ביצית של צפרדעים ובעכברים, הדגימו החוקרים שהמוטציה בחולים, מגבירה את פעילות תעלת האשלגן ובכך, מורידה משמעותית את הסף להופעת פרפור פרוזדורים.

הפחתת פעילות תעלת האשלגן באמצעות מעכבים עשויה לסייע לטפל ולהפחית אירועים ליליים גם בחולים מכלל האוכלוסייה אשר אינם נשאים של ה’גן הפגום‘.

תעלה זו, ייחודית בכך שהיא מתבטאת ספציפית בפרוזדורי הלב והפעילות שלה משתנה על פני היממה וגוברת בלילה. לכן, בחולים בהם פעילות יתר של התעלה מופיע פרפור הפרוזדורים ספציפית בלילה.

לגילויים חשיבות ניכרת בהבנת המנגנון של הפרעת קצב שכיחה זו. מעבר לכך, פיתוח מעכבים לתעלת האשלגן הספציפית יכול להוות טיפול יעיל ל‘פרפור פרוזדורים’ – בייחוד טיפול מותאם אישית לחולים עם אירועים ליליים שלו (כ-30% מהמקרים).

עוד מניחים החוקרים בעקבות ממצאי המחקר, כי הפחתת פעילות תעלת האשלגן באמצעות מעכבים עשויה לסייע לטפל ולהפחית אירועים ליליים גם בחולים מכלל האוכלוסייה אשר אינם נשאים של ה’גן הפגום‘.

“מכיוון שאצל כל בני האדם פעילות התעלה גבוהה יותר בלילה וכפי שהראה המחקר, הגברת הפעילות שלה, מהווה גורם סיכון לפרפור פרוזדורים, יתכן שפיתוח תרופה שתפחית את פעילות תעלה זו, תוכל לשמש במניעת ‘פרפור פרוזדורים’ בלילה ב-בני אדם בכ-30% מהמקרים” – אומרים החוקרים.

בימים אלו, החוקרים באוניברסיטת בן גוריון והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, מצויים בהליכים ראשוניים של פיתוח תרופה המבוססת על ממצאי המחקר.

במחקר, השתתפו בנוסף; דר’ מנחם בן ששון, פרופ’ נועם זילברברג, פרופ’ יורם עציון ותלמידי מחקר נוספים ממעבדתו של פרופ’ בירק.

0
0



אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 67, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן