ההפתעה המרגשת של סגן י׳ | חיל-האוויר הישראלי

לזה הוא לא ציפה! סגן י׳ חשב שהוא מצטלם לסרטון רגיל לקראת סיום קורס-טיס 179, אבל... לנו היו תכניות אחרות!

למי הצביעה גאולה אבן-סער ב-2006? | גיא זהר

כאן 11 | גאולה אבן-סער טענה שכל חייה הצביעה ליכוד, אבל מאמר מ-2006 טען אחרת. יש פער - וסגרנו אותו | אופירה אסייג, טענה שבסין וביפן אין תאונות דרכים. בדקנו. ועוד פערים קטנים | איך גם נתניהו וגם גדעון סער משתמשים באותו סקר להוכיח את הובלתם?

פורום כאן נעים

“למה אתה גונב?”: מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

אדיר מילר במופע אלתורים

אדיר מילר במופע האלתורים בערוץ 2. קורע.

שראל הפראית- פרק 1: הנגב

מהלך של שנה שלמה בחייהם של צמחים ובעלי חיים במדבר הנגב הצחיח, המהווה יותר ממחצית שטחה של ישראל. מה סוד ההישרדות שלהם במדבר הקיצוני שזוכה רק למ"מ ספורים של גשם בשנה?

מגן דוד אדום: מירי בוהדנה מתנדבת במד”א

רגע לפני עליית תכניתה משחקי השף, מירי בוהדנה כמו שלא הכרתם אותה, מתנדבת במדא ועוד. כתבתה של חן זנדר - שישי עם איילה חסון - רשת 13 - 25.10.19

ערוץ 10 – שישי עם איילה חסון

תאוות בשרים | ערוץ 10 - שישי עם איילה חסון - 13.4.18.

מפעל הפיס

מעצר חוליית גנבי עגלים בנגב

צוותי מג"ב שביצעו אכיפה באזור הדרום, על מנת לסכל גניבות חקלאיות, התחקו אחר חוליה שגנבה עגלים ממושב יכיני. בתום מרדף רגלי ורכוב, בסיוע היחידה האווירית, נעצרו החשודים, והעגלים הושבו לבעל המשק כשהם בריאים ושלמים.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה בריאות הציבור הדברה ביולוגית חדשות

אוניברסיטת בן-גוריון יצרנו סופר סרטנים להדברת ביולוגית של מחלות

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; "הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש ב-הורמונים וללא שינויים גנטיים ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם, יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים. סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות, הנושאים טפילים. בזכות השימוש ב'סרטנים חד-מיניים' שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים, יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית".

מלחמה בעוני העולמי, שמירה על הסביבה והפחתת מחלות? האם ‘סרטנים חד-מיניים’ יכולים לשרת מטרה משולשת זו? חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ’ אמיר שגיא, המשמש חבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ותלמיד המחקר תום לוי, מציעים פיתוח חדשני של סרטנים אשר יכולים לתת מענה לשלושת המטרות.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה’ בפייסבוק’ או ב’טוויטר’.

פרופ' אמיר שגיא, חבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב NIBN ברקע: ה'סוּפר סרטנים' | צילומים: דני מכליס, צילום: דר' אלי אפללו | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
פרופ’ אמיר שגיא

במחקר פורץ-דרך שפורסם באחרונה בכתב העת Scientific Reports, הצליחה קבוצת חוקרים בראשות פרופ’ אמיר שגיא, ליצור סרטני נהר זכריים עם שני כרומוזומי מין נקביים, אשר חסרים בהם כרומוזומי המין הזכרי, אלה נקראים גם; “סופר סרטנים” המייצרים רק צאצאים נקביים.

אוכלוסייה נקבית בלבד, שפותחה יחד עם צוות המחקר והפיתוח של Enzootic, חברת סטארט-אפ המתמחה בביוטכנולוגיות בסרטנים נקביים, יכולה להגדיל את היבולים ולשמש כגורם הדברה טבעי למניעת התפשטות טפילים ומזיקים ב-מים.

“הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש ב-הורמונים וללא שינויים גנטיים ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם, יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים.

סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות הנושאים טפילים.

בזכות השימוש ב‘סרטנים חד-מיניים’ שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים, יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית” – אומר תום לוי.

לצורך חקר הבקרה הביולוגית באפריקה חברו פרופ’ שגיא וד”ר עמית סויה, שניהם מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אל צוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ’ ג’וליו דה ליאו מאוניברסיטת סטנפורד ומחקרם התפרסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Nature Sustainability .

דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי המחקר, מציג מודל המנתח את תפקידם של מיני סרטנים ממקורות מים מתוקים כ’מדבירים ביולוגיים’ על-ידי טרף חלזונות המשמשים כ-פונדקאי טפילים במקווי מים, הגורמים למחלה זיהומית בעיקר ביבשת אפריקה, בשם; בילהרציה (Bilharzia) או סכיסטוסומיאזיס (Schistosomiasis) .

זוהי מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי ‘תולעת טפילה’ אשר חיה חלק מחייה בתוך גוף האדם, חלק מהם ב-מים מתוקים וחלק מהם בתוך חלזונות.

ארגון הבריאות העולמי, לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע ל’מחלת הבילהרציה’.

מדובר במחלה עתיקה שנמצאו לה עדויות כבר במצרים העתיקה. המחלה, מועברת על ידי מגע של הטפיל בעור במים מתוקים.

האסטרטגיה המוצעת למניעת המחלה, מציעה שילוב של הדברה ביולוגית, תוך שימוש בסרטנים להפחתת אוכלוסיית החלזונות ושבירת ‘מעגל ההדבקה הטפילי’ ובמקביל יישום טיפול תרופתי המוני לאוכלוסיית החולים בסביבת מקורות המים הנגועים.

יצוין כי שילוב שתי השיטות, נמצא עדיף על כל אחת מהן בנפרד.

“שימוש בסרטנים חד-מיניים בצפיפות מתאימה עשויה לצמצם משמעותית את אוכלוסיית החלזונות ומסייעת למאמצי בקרת הבילהרציה.

שילוב דרכי ההתערבות מציעה אסטרטגיה מוצלחת בפן הבריאותי ובד בבד מאפשרת פיתוח בר-קיימא והוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני באזורים בעולם בהם בילהרציה נפוצה” – אומר דר’ סויה.

‘בילהרציה’ היא מחלה טפילית חריפה וכרונית, הנגרמת על-ידי תולעים טפיליות אשר יכולות לגרום לכאבי בטן קשים, שלשול ודם בשתן ובצואה.

אצל נשים, המחלה עלולה להופיע כ-נגעים ב-איברי המין ולגרום לדימומים, כאבים ואף גידולים.

אצל גברים, היא עלולה לגרום לפתולוגיה ביצירת הזרע, הערמונית ואיברים נוספים.

ארגון הבריאות העולמי, מעריך, כי לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע למחלת הבילהרציה.

אודות NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב

NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בעירבון מוגבל, הינו מכון מחקר עצמאי וייחודי הממוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראשון ויחיד מסוגו בישראל, שהוקם במטרה לקדם מחקר יישומי, חדשני ופורץ דרך בתחום הביוטכנולוגיה ולייצר תשתית לקידום ‘תעשיית הביוטק’ בנגב.

המחקר במכון מתמקד בנושאים בחזית המחקר; מחלת הסרטן, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ו-מטבוליות, מחלות נוירו-דגנרטיביות ו-גנטיות ומחקר ביוטכנולוגי יישומי בתחומי החקלאות ו‘סביבה ירוקה’.

במכון NIBN, חברים 24 חוקרים מובילים, חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כ-175 תלמידי מחקר לתארים מתקדמים, כולל פוסט דוקטורנטים וכ-40 עובדים עובדי מעבדה ומנהלה.

המחקר במכון, הניב מעל ל- 800 פרסומים בעיתונות מדעית מובילה, כ-50 משפחות פטנטים ו-5 עסקאות, שעיקרן מתן רישיון לפיתוח, של טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו במכון NIBN – לחברות ביוטק וכן כבסיס להקמת חברות הזנק (startups) חדשות.

למידע נוסף על המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בקרו באתר NIBN.

 




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן