בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה

בין אלכוהול מוברח לדיווחים על קקי במגלשה – יום בחיי מנהל פארק מים - כאן חדשות | אלכוהול מוברח בתוך לחם, דיווח על קקי במגלשה ומכות עם כסאות פלסטיק. כתבתם של דורון סולומונס ואורן אהרוני.

"לא מאמין במזל בלוטו – זה מתמטיקה"

"לא מאמין במזל בלוטו - זה מתמטיקה": ריאיון עם סטפן מנדל, האיש שפיצח את שיטת הלוטו, אחרי הפרק אודותיו בתוכנית זמן אמת בכאן 11.

פורום כאן נעים

"למה אתה גונב?": מלחמת החקלאים במשפחות הישראליות

שום דבר לא הכין את החקלאים בישראל לתופעת הגניבות של המטיילים, ש"עושים שוק" במטעים ובפרדסים. כתבתה של נועה ברק | כאן חדשות.

סליחה על השאלה❓ עונה 2 | אוטיסטים

סליחה על השאלה❓ עונה שנייה לתכנית האהובה זוכת פרס האקדמיה 🏆 שעושה את העולם מקום יפה יותר! הצצה כנה ואינטימית לחייהן של קבוצות שמתמודדות עם סטיגמות חברתיות באמצעות שאלות שנשאלו על ידי הצופים. ערוץ כאן 11.

זן נדיר – גורים

גורים - חזרזירים בפי'גמות, שפני סלע משחקים תופסת, פעוטון של יעלים, ותיעוד מיוחד של גורי זאב, מרגע ההמלטה במאורה ועד אימוני הציד שלהם. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

מציאת גופת מנהיג הילידים באמזונס – סערה בברזיל

מציאת גופתו של מנהיג הילידים באמזונס מעוררת סערה בברזיל. כאן חדשות | חדשות הלילה עם יאיר ויינרב.

מפעל הפיס

נשיא המדינה ציין 20 שנים להקמת 'נגישות ישראל'

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין אירח ב- 28 ביולי 19', את נציגי עמותת "נגישות ישראל" לציון 20 שנה להקמתה.
במפגש הוגש לנשיא דו"ח המסכם 20 שנים של נגישות, ובמסגרתו נשאו דברים מייסד ונשיא העמותה יובל וגנר ומנכ"לית העמותה מיכל רימון.

נעים לעקוב אחרי

אוניברסיטה | מכללה בריאות הציבור הדברה ביולוגית חדשות

אוניברסיטת בן-גוריון יצרנו סופר סרטנים להדברת ביולוגית של מחלות

חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; "הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש ב-הורמונים וללא שינויים גנטיים ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם, יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים. סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות, הנושאים טפילים. בזכות השימוש ב'סרטנים חד-מיניים' שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים, יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית".

מלחמה בעוני העולמי, שמירה על הסביבה והפחתת מחלות? האם 'סרטנים חד-מיניים' יכולים לשרת מטרה משולשת זו? חוקרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' אמיר שגיא, המשמש חבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ותלמיד המחקר תום לוי, מציעים פיתוח חדשני של סרטנים אשר יכולים לתת מענה לשלושת המטרות.

רוצים עוד עדכונים? הצטרפו אל ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות הוותיק של כל המדינה' בפייסבוק’ או ב’טוויטר’.

פרופ' אמיר שגיא, חבר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב NIBN ברקע: ה'סוּפר סרטנים' | צילומים: דני מכליס, צילום: דר' אלי אפללו | עיבוד צילום ממחושב: שולי סונגו©
פרופ' אמיר שגיא

במחקר פורץ-דרך שפורסם באחרונה בכתב העת Scientific Reports, הצליחה קבוצת חוקרים בראשות פרופ' אמיר שגיא, ליצור סרטני נהר זכריים עם שני כרומוזומי מין נקביים, אשר חסרים בהם כרומוזומי המין הזכרי, אלה נקראים גם; "סופר סרטנים" המייצרים רק צאצאים נקביים.

אוכלוסייה נקבית בלבד, שפותחה יחד עם צוות המחקר והפיתוח של Enzootic, חברת סטארט-אפ המתמחה בביוטכנולוגיות בסרטנים נקביים, יכולה להגדיל את היבולים ולשמש כגורם הדברה טבעי למניעת התפשטות טפילים ומזיקים ב-מים.

"הצלחנו לגדל את האוכלוסייה החד-מינית ללא שימוש ב-הורמונים וללא שינויים גנטיים ובכך טיפלנו בשיקולים החקלאיים, לפיהם, יש העדפה לאוכלוסיות חד-מיניות ובשיקולים אקולוגיים.

סרטנים משמשים כגורמי בקרה ביולוגית יעילים במרחב המימי, בעיקר נגד חלזונות הנושאים טפילים.

בזכות השימוש ב'סרטנים חד-מיניים' שאינם מתרבים, הסכנה שהסרטנים, יהפכו למין פולשני פוחתת משמעותית" – אומר תום לוי.

לצורך חקר הבקרה הביולוגית באפריקה חברו פרופ' שגיא וד"ר עמית סויה, שניהם מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אל צוות חוקרים בינלאומי בראשות פרופ' ג'וליו דה ליאו מאוניברסיטת סטנפורד ומחקרם התפרסם בחודש שעבר בכתב העת היוקרתי Nature Sustainability .

דובר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסר לאתר ’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה, כי המחקר, מציג מודל המנתח את תפקידם של מיני סרטנים ממקורות מים מתוקים כ'מדבירים ביולוגיים' על-ידי טרף חלזונות המשמשים כ-פונדקאי טפילים במקווי מים, הגורמים למחלה זיהומית בעיקר ביבשת אפריקה, בשם; בילהרציה (Bilharzia) או סכיסטוסומיאזיס (Schistosomiasis) .

זוהי מחלה טפילית אשר נגרמת על ידי 'תולעת טפילה' אשר חיה חלק מחייה בתוך גוף האדם, חלק מהם ב-מים מתוקים וחלק מהם בתוך חלזונות.

ארגון הבריאות העולמי, לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע ל'מחלת הבילהרציה'.

מדובר במחלה עתיקה שנמצאו לה עדויות כבר במצרים העתיקה. המחלה, מועברת על ידי מגע של הטפיל בעור במים מתוקים.

האסטרטגיה המוצעת למניעת המחלה, מציעה שילוב של הדברה ביולוגית, תוך שימוש בסרטנים להפחתת אוכלוסיית החלזונות ושבירת 'מעגל ההדבקה הטפילי' ובמקביל יישום טיפול תרופתי המוני לאוכלוסיית החולים בסביבת מקורות המים הנגועים.

יצוין כי שילוב שתי השיטות, נמצא עדיף על כל אחת מהן בנפרד.

"שימוש בסרטנים חד-מיניים בצפיפות מתאימה עשויה לצמצם משמעותית את אוכלוסיית החלזונות ומסייעת למאמצי בקרת הבילהרציה.

שילוב דרכי ההתערבות מציעה אסטרטגיה מוצלחת בפן הבריאותי ובד בבד מאפשרת פיתוח בר-קיימא והוצאת אוכלוסיות ממעגל העוני באזורים בעולם בהם בילהרציה נפוצה" – אומר דר' סויה.

'בילהרציה' היא מחלה טפילית חריפה וכרונית, הנגרמת על-ידי תולעים טפיליות אשר יכולות לגרום לכאבי בטן קשים, שלשול ודם בשתן ובצואה.

אצל נשים, המחלה עלולה להופיע כ-נגעים ב-איברי המין ולגרום לדימומים, כאבים ואף גידולים.

אצל גברים, היא עלולה לגרום לפתולוגיה ביצירת הזרע, הערמונית ואיברים נוספים.

ארגון הבריאות העולמי, מעריך, כי לפחות 220.8 מיליון אנשים בכל שנה, זקוקים לטיפול מנע למחלת הבילהרציה.

אודות NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב

NIBN – המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בעירבון מוגבל, הינו מכון מחקר עצמאי וייחודי הממוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ראשון ויחיד מסוגו בישראל, שהוקם במטרה לקדם מחקר יישומי, חדשני ופורץ דרך בתחום הביוטכנולוגיה ולייצר תשתית לקידום 'תעשיית הביוטק' בנגב.

המחקר במכון מתמקד בנושאים בחזית המחקר; מחלת הסרטן, מחלות זיהומיות, מחלות אוטואימוניות ו-מטבוליות, מחלות נוירו-דגנרטיביות ו-גנטיות ומחקר ביוטכנולוגי יישומי בתחומי החקלאות ו'סביבה ירוקה'.

במכון NIBN, חברים 24 חוקרים מובילים, חברי סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כ-175 תלמידי מחקר לתארים מתקדמים, כולל פוסט דוקטורנטים וכ-40 עובדים עובדי מעבדה ומנהלה.

המחקר במכון, הניב מעל ל- 800 פרסומים בעיתונות מדעית מובילה, כ-50 משפחות פטנטים ו-5 עסקאות, שעיקרן מתן רישיון לפיתוח, של טכנולוגיות פורצות דרך שפותחו במכון NIBN – לחברות ביוטק וכן כבסיס להקמת חברות הזנק (startups) חדשות.

למידע נוסף על המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב בקרו באתר NIBN.

 




אודות הכותב

משה נעים

עורך אתר כאן ישראל (כאן נעים) בלי מורא ובלי משוא פנים. עיתונאי מגיל 14. עובד כיום באינטרנט. בן 66, אב לעורך דין אלירן נעים. לר' אביב נעים ולקצינה בקבע; חלי נעים, סבא מאושר ל-4 נכדות; אוריאן, מילה שרה, אריאל ו-עלמה. המוטו; "אילו לחיים הייתה מהדורה שנייה, הייתי מתקן בה את כל השגיאות...".

דילוג לתוכן