קמפיין: אנשים. לא סמלים

עמותת נגישות ישראל - Access Israel, יוצאת בקמפיין מקורי רחב היקף / ארצי של עמותת נגישות ישראל יחד עם משרד הפרסום ליאו ברנט, למיגור תופעת עברייני חניות הנכים והעלאת המודעות לנושא. בין לילה, אלפי תמרורי חניות נכים ב-15 ערים, ובעשרות רבות של חניונים ומרכזי קניות בפריסה ארצית, הוחלפו בתמונות של 50 אנשים אמיתיים עם מוגבלות, המספרים את סיפוריהם האישיים.

נאומו של בצלאל סמוטריץ' מכנס התנועה לאיכות השלטון

במשך עשרות שנים המתח הרצוי בין הרשויות השונות לא התקיים. יותר נכון לומר – הוא התקיים אבל בכיוון אחד בלבד. הרשות השופטת איתגרה פעם אחר פעם את שתי חברותיה, ואולם היא עצמה לא אותגרה לרגע. אסור היה לגעת בה.

פורום כאן נעים

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים?

האם יש קשר בין פעילות תחנת הכוח בחדרה לבין מחלות נשימה בילדים? העיתונאי אלי לוי חדשות ערוץ 10 מביא את הסיפור ושיחה עם מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה דר' עדי קליין.

הרב יובל הכהן אשרוב – מגלה איך לרזות בלי דיאטה

הרב יובל הכהן אשרוב - מגלה לנו את הסוד איך לרזות בלי דיאטה.

זן נדיר – טורפים

טורפים - טורפי העל של ישראל כפי שנלכדו בעדשה של משה אלפרט במשך שלושים שנה: מסעודתו של הנמר האחרון בעין-גדי ועד המרדף אחרי זאבי הגולן. במאי תסריטאי וקריין: יגאל מוסקו.

אמא ל-12 מוצאת זמן לאהבה חדשה

ילדות כואבת ובעל אלים לא הצליחו לנצח את ליאת ברששת, שמגדלת לבד את תריסר ילדיה. עכשיו, נגד כל הסיכויים היא ממציאה את עצמה מחדש עם עמוד פייסבוק מצליח והרצאות שהיא מעבירה, ואפילו מוצאת זמן לאהבה חדשה.

סטטיק ובן-אל תבורי עם הלהיט החדש

סטטיק ובן-אל תבורי, הצמד המוזיקלי הישראלי עם הקליפ-להיט הראשון החדש בשפה האנגלית. זו הגרסה האמריקאית ל"סלסולים" שיצאה לעולם 12.12.18.

מפעל הפיס

נגישות השירות למגבלה תקשורתית (גמגום)

אנדריי קגן, אדם מגמגם אשר עובד בעמותת נגישות ישראל, מספר על עצמו ונותן המלצות לאופן בו יש לתקשר עם אדם מגמגם.

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי

מרק שעועית מהיר וקל להכנה בנוסח דרוזי מסורתי, שניתן לטבען, רוטב לאורז [ 40 דק' בישול] מתכונים נוספים ניתן למצוא באתר - http://druzecuisine.com/ מרק שעועית מהיר כתוספת לאורז לבן, מתכון דרוזי מסורתי קל להכנה שניתן לטבען, מתוך סודות המטבח הדרוזי.

נעים לעקוב אחרי

העולם הזה על פי אורי אבנרי פוליטי מדיני

אהוד ברק הוא אדם אינטליגנטי מאוד | אורי אבנרי

אז בבוא יום הבחירות, האם נצביע בעד ברק? ההזדמנות תתעורר רק אם יחליט ברק לקבל את האתגר ויצליח לאחד מאחוריו את כל מפלגות האופוזיציה, השונאות זו את זו. זה כשלעצמו אתגר של הֶרקוּלֵס, נחשב גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית. אחד המפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה. אם זה יקרה, אמליץ להצביע בעדו. למען האמת, הייתי ממליץ להצביע בעד כל אדם שיתמודד עם ביבי ברצינות. אני מאמין שביבי מוביל את ישראל לקראת תהום – מלחמת-נצח, שאיש אינו יכול לנצח בה. האם הייתי בוחר בעד ברק למרות מעשיו בעבר? אנשים אינטליגנטיים, יכולים ללמוד מניסיונם. אהוד ברק הוא אדם אינטליגנטי מאוד.
אהוד ברק | צילום: פייסבוק
אהוד ברק | צילום: פייסבוק

באחד הימים בסוף שנות ה-80 האחרונות הודיעה המזכירה שלי שסגן הרמטכל, מבקש להיפגש איתי. הייתי די מופתע. הרמטכל של אז לא היה ביחסים טובים עם "העולם הזה" (שבועון חדשות ורכילות ישראלי בעל סממנים רדיקליים, שיצא לאור בשנים 1937–1993). במשך עשרות שנים הוא החרים אותנו באופן רשמי, בעקבות מאמר נגד גיוס-חובה של נשים שפרסמנו בניגוד לרצונו של הרמטכל יגאל ידין. 

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

לכן, הייתי מלא סקרנות כשנכנסתי לחדרו של סגן הרמטכל. שמו היה אהוד ברק, ולא פגשתי אותו קודם לכן.

השיחה פנתה במהרה ל'היסטוריה הצבאית של אירופה'. זה הפתיע אותי. קציני צהל הם טכנאים, לא אנשי תיאוריה. מכיוון שההיסטוריה הצבאית היא במקרה גם תחביב שלי, שמחתי לגלות שברק הוא מומחה אמיתי בתחום זה.

שוחחנו על מלחמת שלושים השנים באירופה, וחיכיתי שברק, יעלה את הנושא שבגללו הוא זימן אותי. אבל לא היה נושא כזה. אהוד ברק היה חייל בלתי-רגיל. אחיו סיפר לי פעם שלא היה קל לסדר לו מקום בסיירת מטכל; אהוד היה ילד נמוך ושמנמן. היה צורך בהפעלת פרוטקציה.

התוצאות היו מדהימות. ברק, התגלה בסיירת כחייל נועז. הוא זכה במספר עיטורים על אומץ-לב, ופיקד על מבצעים נועזים בשטח אויב. הוא עלה בדרגה ובסוף מילא כמעט את כל המשרות הבכירות, כולל ראש אגף המודיעין (אמן), עד שהתמנה לרמטכל.

כשסיים ברק את תפקידו בצבא נכנס ל'פוליטיקה' כמקובל בישראל. אחרי שהצטרף ל'מפלגת-העבודה' ונבחר ליושב ראש שלה, התמודד אהוד ברק עם ביבי נתניהו על ראשות-הממשלה ו-זכה.

הוי, איזו שמחה! כאשר הודיע הרדיו על תוצאות הבחירות, לא היה גבול לצהלה. ההמונים זרמו באופן ספונטני לכיכר-רבין. הייתי שם כאשר הכריז ברק; "זהו שחר של יום חדש!"

הייתה לי סיבה לשמחה. מספר שנים לפני כן, אמר ברק לעיתונאי גידעון לוי שאילו היה צעיר פלסטיני, היה מצטרף לאחד מארגוני-המחבלים. זה היה קול חדש.

אבל משהו השתבש. הנשיא ביל קלינטון, קרא לוועידת-שלום בקמפ-דייוויד (באנגלית; Camp David) מעון נופש של נשיא ארצות הברית, הנמצא במדינת מרילנד. היו שם שלושתם – קלינטון, ערפאת וברק – והם היו אמורים לנסח הסכם היסטורי. זה לא קרה.

במקום להתבודד עם ערפאת ולברר את הבעיות בין ארבע עיניים, ברק, הסתגר בצריף שלו.

כאשר הושיבו אותו בארוחת-הערב בין ערפאת לבין צ'לסי, הבת של קלינטון, הקדיש ברק את עצמו כל-כולו לנערה הצעירה, שלא הצטיינה בשום דבר. הוא התעלם לגמרי מערפאת.

האמת היא שברק הציע בקמפפ-דייוויד הצעות נדיבות יותר מקודמיו, אבל הן לא הגיעו למינימום שהפלסטינים יכלו לקבל. הועידה הסתיימה בלי תוצאות.

מדינאי חכם היה הצהיר באותו רגע, משהו כמו; "היה לנו דיון פורה. מובן שאחרי סכסוך של מאה שנה לא הצלחנו להגיע בדיון אחד לפיתרון כל הבעיות. תהיינה עוד ועידות, עד שנגיע בסוף להסכם".

█ אם לא יצוץ פתאום מהאין מנהיג חדש, אין מי שיכול עכשיו להתמודד עם נתניהו

במקום זה פרסם ברק הודעה שלא-תיאמן; "הצעתי יותר מכל מנהיג ישראלי קודם. הפלסטינים, דחו את הכל. הם רוצים לזרוק אותנו לים. אין סיכוי לשלום".

כשמשפט זה בא מפיו של "ראש מחנה השלום", זה הפך את אי-ההצלחה לאסון היסטורי. מחנה-השלום הישראלי קרס, ולא החלים עד היום.

אחרי ברק בא אריאל שרון, ואחריו אהוד אולמרט. ואז בא שוב בנימין נתניהו – כאילו לתמיד.

כאשר נשאל ישראלי מצוי בימים אלה "מי לדעתך יכול לרשת את ביבי?" התשובה הרגילה היא "אף אחד". הבוחר אינו רואה יורש אפשרי, לא בליכוד ולא באופוזיציה.

חברי הממשלה הנוכחית הם אפסים גמורים. הם פוליטיקאים קטנים, שכוחם בעשיית סקנדלים ובמשיכת תשומת-לב. אין להם כישרון אחר. אם היו אנשים מוכשרים בליכוד, הם סולקו על-ידי נתניהו מזמן.

מחצית הישראלים מאמינים שנתניהו הוא מנהיג מצוין. ואכן, הוא נראה טוב, הוא פוליטיקאי ממולח, הוא אשף של יחסי-ציבור. הוא עושה רושם טוב בחוץ לארץ ומנהל די טוב את ענייני היום-יום הביתיים.

את ההגדרה הטובה ביותר של כישורי בנו ניסח אביו (בנציון (בן־ציון) נתניהו), הפרופסור להיסטוריה; "ביבי יכול להיות שר-חוץ מצוין, אך בשום אופן לא ראש-ממשלה".

אין הגדרה מדויקת יותר. יש לנתניהו כל התכונות הדרושות לשר-חוץ, אבל אין לו אף אחת מהתכונות הדרושות לראש-ממשלה; אין לו חזון.

אין לו תשובות לבעיות ההיסטוריות של מדינת-ישראל. אין לו עניין באיחוי הקרעים הפנימיים. רבים מאזרחי ישראל מתעבים אותו.

אז מי יכול להחליפו ולו בתיאוריה?

השדה הפוליטי בישראל, נראה כמו מדבר. פוליטיקאים באים והולכים. מפלגת-העבודה (בגלגוליה השונים) מחליפה את מנהיגיה כמו גרביים.

נער-הפלא, יאיר לפיד, היוצר והמנהיג הבלעדי של מפלגת "יש עתיד", מאבד את זוהרו במהירות.

כאשר שואל מישהו בקול נמוך; "אז מה ביחס ל…אהוד ברק?" משתררת דממה. אין תשובה ברורה.

מאז שנטש את החיים הציבוריים, ברק, התעשר מאוד. נראה שעיסוקו העיקרי הוא ייעוץ לממשלות זרות. הוא גר בבניין-היוקרה היקר ביותר במרכז תל-אביב. אין לו מפלגה. אולי הוא מחכה לקריאה.

אין ספק שלברק אישיות בולטת. כישוריו עולים על כישורי כל אדם אחר בזירה הפוליטית בישראל. אם לא יצוץ פתאום מהאין מנהיג חדש, אין מי שיכול עכשיו להתמודד עם נתניהו.

אבל באוויר, יש תחושה של היסוס. אין לברק חבורה של נאמנים. רבים מעריצים אותו, אך מעטים אוהבים אותו.

█ ברק הוא מלאך – הוא רוצה תמיד את הטוב ויוצר לעיתים קרובות את הרע

הוא לא מעורר אמון, כמו יצחק רבין בשעתו. הוא בז בגלוי לאנשים פחות מוכשרים ובחיים הפוליטיים, זוהי מגרעת גדולה.

ויש גם הזיכרון של טעויות העבר.

במחזה "פאוסט" (Faust), של יוהאן וולפגנג פון גתה, מציג את עצמו השטן, מפיסטו, כ"חלק מאותו הכוח, הרוצה תמיד ברע והיוצר תמיד את הטוב". אם כך, ברק הוא מלאך – הוא רוצה תמיד את הטוב ויוצר לעיתים קרובות את הרע.

יש הדוגמה של קמפ-דייוויד. זכורה שינאתי ליאסר ערפאת, אולי הפלסטיני היחיד שהיה מסוגל לעשות שלום עם ישראל. עצם עליונותו יוצרת בעיה. היא יוצרת חשדנות.

אחת משתי הבעיות העמוקות ביותר של ישראל היא הטינה של העולים מארצות המזרח, המאמינים שהם מופלים לרעה. (הבעיה השנייה היא התהום שבין ה-דתיים וה-חילוניים).

כאשר ברק היה ראש-הממשלה, הוא עשה מעשה מיוחד-במינו; הוא התנצל בשם הממשלה בפני המזרחיים על ההפליה שהם סבלו ממנה.

איכשהו, זה לא הכה גלים. כיום אין איש זוכר את המחווה. בעיני המזרחיים, ברק הוא אשכנזי יהיר טיפוסי. ואילו נתניהו, נערץ על-ידי רוב המזרחיים, למרות שהוא אשכנזי טהור, נראה כאשכנזי ומתנהג כאשכנזי. מדוע? השד, יודע.

אז בבוא יום הבחירות, האם נצביע בעד ברק? ההזדמנות תתעורר רק אם יחליט ברק לקבל את האתגר ויצליח לאחד מאחוריו את כל מפלגות האופוזיציה, השונאות זו את זו.

זה כשלעצמו אתגר של הֶרקוּלֵס (ביוונית: Ἡρακλῆς, הֵרַקְלֵס; בלטינית: Hercules) נחשב גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית. אחד המפורסמים שבגיבוריה האגדיים של יוון העתיקה.

אם זה יקרה, אמליץ להצביע בעדו. למען האמת, הייתי ממליץ להצביע בעד כל אדם שיתמודד עם ביבי ברצינות. אני מאמין שביבי מוביל את ישראל לקראת תהום – מלחמת-נצח, שאיש אינו יכול לנצח בה.

האם הייתי בוחר בעד ברק למרות מעשיו בעבר? אנשים אינטליגנטיים, יכולים ללמוד מניסיונם. אהוד ברק הוא אדם אינטליגנטי מאוד.

טור הדעה מובא כאן, הינו על דעתו האישית של כותב שורות אלו ואינו משקף את דעת מערכת אתר כאן ישראל או מי מאנשיה. המאמר מובא באדיבות ’גוש שלום’.




אודות הכותב

אורי אבנרי

אוּרי אבנרי (נולד ב-10 בספטמבר 1923) הוא עיתונאי, סופר ופוליטיקאי ישראלי, יליד גרמניה, פעיל-שלום, פעיל פוליטי המזוהה עם ה’שמאל הרדיקלי בישראל’’ ח"כ לשעבר, חבר-מייסד, "גוש שלום", תנועת-שלום בלתי-תלויה (1993), עורך ראשי לשעבר של השבועון "העולם הזה" (1950-1990), חבר-כנסת לשעבר (שלוש תקופות-כהונה; 1965-1969, 1969-1973, 1979-1981), חבר-מייסד, "המועצה הישראלית למען שלום ישראלי-פלסטיני" (1975).

דילוג לתוכן