העזנייה השחורה הינה עוף דורס, הגדול ביותר ונדירה מאד בארצנו, הנמצאת גם בסכנת הכחדה באירופה.
העזנייה השחורה: הציפור הדורסת הנדירה והגדולה בישראל נצפתה ע”י פקח רשות הטבע
סמוך לקיבוץ חמדיה, בעמק בית שאן, הבחין היום (חמישי), רועי בן יוסף פקח רשות הטבע והגנים במרחב גליל תחתון בעזנייה שחורה. ייאמר מיד; רק עזניות בודדות מגיעות לישראל בכל שנה. לפני שנים רבות קיננו העזניות בישראל, בנגב ובהר ארבל וכיום הופעתן בארץ נדירה ביותר ולכן, כל גילוי של עזנייה בארץ הינה התרגשות גדולה.
הפקח בן-יוסף, צפה בה במשך כ-15 דקות עד אשר תָן שעבר בסמוך הבריח אותה, היא המשיכה במעופה צפונה ונצפתה בשנית על ידי עמי דורפמן מנהל מרחב גליל תחתון ברשות הטבע והגנים שזיהה אותה בשדה פתוח כשהיא פצועה ברגלה האחת.
“העזנייה נחה ליד פגר חזיר בר וכנראה אכלה, רצינו להביא אותה לטיפול אך כשהתקרבנו למרחק של כ-50 מטרים היא עפה למרחק של מספר קילומטרים בקו אווירי, דבר שמנע, לצערנו, הבאתה לטיפול” סיפר, דורפמן.
העזנייה השחורה הינה עוף דורס, הגדול ביותר ונדירה מאד בארצנו, הנמצאת גם בסכנת הכחדה באירופה.
העוזנייה השחורה בשמה המדעי; Aegypius monachu אורך גופה 110-120 ס”מ, מוטת כנפיה יכולה להגיע ל-295 ס”מ והיא שוקלת 6.5-13 ק”ג.
לעזנייה כנפיים רחבות וארוכות, זנבה קצר, וכמעט שאינו בולט מגופה. המקור של העזנייה עבה וחזק, ובעזרתו היא מסוגלת לחתוך בקלות עורות פגרים, מהם היא ניזונה.
אחת לשנה או שנתיים, בדרך כלל בעונת החורף, נצפים כמה פרטים בודדים מהר הנגב בדרום ועד גמלא ברמת הגולן. לפני כשנתיים, נצפו מספר פרטים בשמורת החולה. ברשות הטבע והגנים, מקווים, כי העזניות יחזרו לקנן בארבל כפי שהיו לפני שנים רבות.
מקור השם העברי של העזנייה מסמל כוח ועצמה, כפי שתרגם אבן עזרא (ויקרא י”א, י”ג) “עזניה- מן העוז”. העזנייה נמנית עם העופות הטמאים הנזכרים בתורה.
__________
צילם: עמי דורפמן, איש רשות הטבע והגנים.
Add Comment