יוסי בנאי (1932 – 2006)

הזמר והשחקן יוסי בנאי הלך לעולמו

0
0

נפטר בגיל 74, לאחר מחלה ■ ב-1998 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון ■ חמישים שנות זמרה, משחק ובידור
הזמר והשחקן יוסי בנאי הלך לעולמו
הזמר והשחקן יוסי בנאי הלך לעולמו

חתן פרס ישראל, השחקן והזמר יוסי בנאי, נפטר בגיל 74 ממחלה בביתו. בנאי השאיר אחריו אישה ושלושה בנים. ההלוויה תתקיים מחר (שישי) בשעה 11:00 בבוקר בקיבוץ גבעת השלושה.

תיקי דיין, לתחנת השידור גל”צ; “זה נורא , פשוט נורא. הוא היה אישיות מיוחדת במינה, כשרון נדיר ויחיד במינו. אין שני לו, זה יוסי בנאי”, אמרה בתגובה לפני שעה קלה עם היוודע דבר מותו של בנאי.

בנאי התפרסם כאמן בראשית שנות ה-60, לאחר שהשתתף בעשרות הצגות תיאטרון, מופעי בידור וסרטי קולנוע.

נולד בירושלים. שרת במחזור הראשון של להקת הנח”ל, אחר כך למד שלוש שנים משחק והתקבל לתיאטרון “הבימה”. שיחק ברבות מהצגותיו של נסים אלוני; “הכלה וצייד הפרפרים”, “הנסיכה האמריקאית”, “בגדי המלך”, “הצוענים של יפו” ו-“אדי קינג”.

בין ההצגות האחרות שהשתתף בהן ב-“הבימה”: “מעגל הגיר הקווקזי”, “מראה מעל הגשר”, “הרביזור”. בתיאטרון חיפה ב-“גלילאו”, בקאמרי ב-“גם הוא באצילים”, ובבית ליסין ב-“הנפטר מתפרע” של נסים אלוני ובתפקיד יונה פופוך ב-“מלאכת החיים” של חנוך לוין.

העלה מספר ערבי יחיד של שירים וסיפורים: “פרצוף של צועני” – ערב שירי ברסאנס, “שובו של הסוראמללו”, “אני וסימון ומואיז הקטן”, ו-“מיומנו של ישראלי שפוי”.

כמו כן, השתתף כשחקן בסרטים רבים, שיחק במופעי בידור רבים, וכתב שירים ומערכונים עבור אמנים רבים.

ב-1998 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון.

חמישים שנות זמרה, משחק ובידור

בנאי הצעיר, פנה למשחק בעקבות אחיו הבכור יעקב ושירת במחזור הראשון של להקת הנח”ל (1951), שם בלטה בעיקר יכולת המשחק שלו. לאחר שהשתחרר למד בבית הספר למשחק של “הבימה” והשתתף בהצגות רבות שהעלה התיאטרון.

ב-1961 השתתף במופע “יוסי חזקי יונה”. המופע יצא באלבום רק בשנת 2001.

מתחילת דרכו שילב בנאי בין התיאטרון והבידור, ובתחילת שנות ה- 60 העלה עם רבקה מיכאלי את התוכנית “ילדות קשה”, שהונצחה באלבום. מתוך התוכנית הצליחו במיוחד שיר הנושא ו”יוסף ג’ון רבקה ג’ון”.

ב-1968 העלה עם אילי גורליצקי את תוכנית הבידור “חכמים בלילה” בבימויו של ניסים אלוני, שגם כתב לה מערכונים. התוכנית תועדה בשני אלבומים, באחד נכללו המערכונים ובשני השירים, ביניהם “תישן חמודי תישן” ו”איך את נראית”.

החל מסוף שנות ה– 50 ועד סוף שנות ה– 60 הושפעו הזמר והבידור בארץ מתרבות צרפת ומהזמר הצרפתי, שבו נודעת חשיבות למילה, לסיפור ולהגשת הפזמון, לא פחות מאשר למנגינה או לאיכותו הקולית של המבצע. גדולי השנסון הצרפתי היו אז בשיאם, ובנאי ששהה בפאריז עם ידידיו אלוני וחזקיהו, היה בין המובילים ב”העלאת” הזמר הצרפתי לארץ.

שירים מתורגמים מצרפתית שולבו כבר במופעים שבהם השתתף כמו “תל אביב הקטנה”, “יוסיחזקיונה” ו”ילדות קשה”, אך ב– 1969 העלה בנאי תוכנית שלמה שהוקדשה לשיריו של ז’ורז’ ברסאנס, “אין אהבות שמחות”. התוכנית תועדה באלבום הגורילה. שירים מתורגמים של ברסאנס ושל יוצרים צרפתים אחרים, כמו ז’אק ברל (“אהבה בת עשרים”), ברברה וז’ורז’ מוסטקי (“הגבירה בחום”) הופיעו באלבומיו פרצוף של צועני (1972) ויוסי בנאי (1974), לצד שירים מקוריים, כ”דקה דומיה”.

ב-1973 הוא שב לעבוד עם רבקה מיכאלי בתוכנית הבידור “נישואין נוסח גירושין” בבימויו של ניסים אלוני ובניהולו המוסיקלי של יאיר רוזנבלום. המופע תועד בשני אלבומים, ומתוכו בלט השיר “עברית קשה שפה”.

בתוכנית “פרצוף של צועני” (1972) החל שיתוף פעולה חדש בין בנאי לנעמי שמר. הוא פנה לשמר שתכתוב לו שירים חדשים, אבל היא נתנה לו לחן והציעה לו לכתוב את המילים. התוצאה הייתה השיר “ספירת מלאי”, שעודד את בנאי להמשיך ולכתוב את מילות שיריו בעצמו.

באלבום מאזן האהבות, שיצא ב- 1976, כתבו בנאי ורוזנבלום את כל השירים. לבד משיר הנושא בלט גם השיר “אני שר להעביר את הזמן”.

ב-1979 יצא האלבום יוסי בנאי, שבו הופיעו בין היתר השירים “מרוב אהבה”, “את הלילה שלך מרגיעים” ו”אני וסימון ומואיז הקטן”, שעסק בילדותו של בנאי ובחבריו מאותם ימים.
תוכנית היחיד של בנאי, שעלתה בעקבות האלבום, נשאה את שם השיר הזה והייתה המצליחה ביותר מבין כל תכניות היחיד שלו.

הקהל מילא את האולמות והזדהה עם שירים ומערכונים כמו “לאור המצב החשוך”, “אברם, אברם”, ובעיקר עם השיר “על כל אלה”, שסיים את התוכנית. שיר אישי זה שכתבה שמר הפך באותה תקופה למעין המנון ושורותיו קיבלו עם הזמן משמעות פוליטית.

ב-1984 הקדיש בנאי אלבום שלם לשיריו של ז’אק ברל, אם נדע לאהוב, בעיבודו של רפי קדישזון. מתוך האלבום בלטו השירים “בשביל טיפה של חסד”, “אל תלכי מכאן” ושיר הנושא.

באלבומים אחרים שהוציא במהלך שנות ה- 80 שיתף בנאי פעולה עם מתי כספי – באלבום שיכור ולא מיין, שיצא ב- 1983 – ועם יוני רכטר, באלבום יוסי בנאי מ- 1987. מתוך אלבום זה הצליחו במיוחד השירים “ערב עירוני” ו”עזורה”.

ב-1990 הוציא בנאי אוסף שירים ראשון בדיסק, שבו מיטב להיטיו וגם שיר חדש, “איפה אני ואיפה הם”, ללחן של יובל בנאי, בנו, שגם ניגן בהקלטת השיר יחד עם שאר חברי משינה.

כעבור שנתיים הוא העלה את ההצגה המצליחה “שובו של הסוראמלו”, שעסקה בסיפוריו של אברם סוראמלו הירושלמי ותועדה במלואה באלבום כפול. בעקבות המופע הוציא גם ספר “מסיפורי אברהם סוראמלו” (1994) בהוצאת זמורה ביתן. ב-1996 הוציא ספר נוסף באותה הוצאת ספרים בשם “כשאמא שלי היתה מלכה – סיפורים לא ארוכים בשורות קצרות”.

ב-1997 חזר בנאי אל שיריו של ברסאנס במופע “יוסי בנאי שר ומספר ברסאנס”, בעיבודים ובניהול מוסיקלי של אלי מגן.

ב-1998 יצא ספרו “אני שר להעביר את הזמן (פזמונים מן הקיץ של החורף שעבר)”, גם הוא בהוצאת זמורה ביתן.

באלבומו הבא, פגישה לאין קץ, שיצא שנתיים מאוחר יותר, הוא קרא משיריו של נתן אלתרמן על רקע מוסיקה מקורית של יונתן בר–גיורא.

ב-2001 יצא אלבום נוסף של בנאי שנקרא שירים ופזמונים מתוך “פרצוף של צועני” מתחילת שנות ה-70. באותה שנה יצא אלבומו של בנאי לאט ובו שירים של אהוד בנאי, שלום חנוך, ארקדי דוכין.

בסוף 2003 הודיע בנאי על מופע חדש בהשתתפותו, ושמו “מרוב אהבה”.

הצגות בידור בהשתתפות יוסי בנאי;

* “תל אביב הקטנה” – עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו (ההפקההצגות בידור בהשתתפות יוסי בנאי המקורית). מופע שהועלה לראשונה בפתיחת מגרשי התערוכה בתל-אביב. כתיבה: דן בן אמוץ וחיים חפר. בימוי: שמואל בונים. עיבודים: אריה לבנון (1958).
* “יוסיחזקיונה” – עם יונה עטרי ואבנר חזקיהו. בימוי: שמואל בונים. לחנים וליווי: סשה ארגוב (1961).
* “ילדות קשה” – עם רבקה מיכאלי. עיבודים וניהול מוסיקלי: אלכס וייס.
* “חכמים בלילה” – עם אילי גורליצקי. בימוי וכתיבת המערכונים: ניסים אלוני. עיבודים: אלכס וייס. הפקה: תיאטרון “השדרה” – מנחם גולן (1968).
* “אין אהבות שמחות” (ערב שירי ז’ורז’ ברסאנס מתורגמים לעברית). דברי קישור ובימוי: ניסים אלוני. ניהול מוסיקלי: סטו הכהן. הפקה: תיאטרון “בימות” (1969).
* “נישואין נוסח גירושין” – עם רבקה מיכאלי. כתיבת המערכונים: יוסי בנאי וניסים אלוני, שגם ביים. מוסיקה ועיבודים: יאיר רוזנבלום. הפקה: התיאטרון “העממי”, א.דשא (פשנל) (1973).
* “מאזן האהבות” – (שירים ופזמונים: יוסי בנאי. בימוי וקטעי קישור: ניסים אלוני. מוסיקה ועיבודים: יאיר רוזנבלום. הפקה: תיאטרון “בידור לעם” – נועם סמל (1976).
* “שירים מן הקיץ של החורף שעבר” – בימוי: ניסים אלוני. הפקה: תיאטרון “בידור לעם” – נועם סמל (1977).
* “אני וסימון ומואיז הקטן” – כתיבה ובימוי: יוסי בנאי. עיבודים וניהול מוסיקלי: דוד קריבושיי. הפקה: התיאטרון “העממי”, א. דשא (פשנל) (1981).
* “שיכור ולא מיין” – כתיבה ובימוי: יוסי בנאי. ניהול מוסיקלי: דוד קריבושיי (1983).
* “יוסי בנאי” – כתיבה ובימוי: יוסי בנאי. ניהול מוסיקלי: יוני רכטר. הפקה: התיאטרון “העממי” – א. דשא פשנל (1988).
* “שובו של הסוראמלו” – כתיבה ובימוי: יוסי בנאי. ניהול מוסיקלי: דוד קריבושיי. מפיק: אברהם דשא (פשנל) (1992).
* “ירושלים זה לא תל אביב”. כתיבה ובימוי: יוסי בנאי. הפקה: אברהם דשא (פשנל).

הצגות תיאטרון בהן השתתף יוסי בנאי;

* “מראה מעל הגשר” (“הבימה”, 1956)
* “זרוק אותו לכלבים” (“הבימה”, 1958)
* “אדון בידרמן והמבעירים” (“הבימה”, 1959)
* “שנים עשר המו

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן