בגרינפיס מבקשים לציין ולזכור את הקורבנות, את הניצולים ואת הטכנולוגיה הזוועתית שהובילה לאסון. זוכרים בעולם וגם בישראל ■ בישראל תוצג התערוכה מהיום ה-26 ועד ה-4 במאי ברחבת הסינמטק בתל אביב ■ כל מה שרצית לדעת על צֶ’רנוֹבִּיל
היום 26 באפריל, 2006; היום 20 שנים אחרי – צֶרנוֹבִּיל זה כאן
ניסוי שנערך בכור מס’ 4 ב-26 באפריל 1986 בתחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל, הוביל לאסון הסביבתי הגדול ביותר בהיסטוריה ולמותם של 50 איש ולפינוי של 135 אלף איש מהאזור. בעקבות האירועים דלפה קרינה רדיואקטיבית מן הכור והתפשטה לשאר חלקי אירופה. עשרים שנה לאחר אסון צ’רנוביל ואנשי גרינפיס מקשים האם אתה מוכן לסכנה הגרעינית? זוהי סכנה שאיננה מכירה בגבולות במקום ובזמן והורגת בני אדם, בעלי חיים וצמחים כאחד.
היום 20 שנים אחרי, בגרינפיס מבקשים לציין ולזכור את הקורבנות, את הניצולים ואת הטכנולוגיה הזוועתית שהובילה לאסון. זוכרים בעולם וגם בישראל.
בלילה של ה-26 באפריל, 1986, הצוות בתחנת הכוח הגרעינית בצ’רנוביל קיבל הנחיות מיוחדות ממוסקבה לנהל ניסוי. הם היו אמורים לבדוק אם למערכת הטורבינות יש מספיק כוח להפעיל את מערכת הקירור גם במהלך הפסקת חשמל. עוד לפני שהניסוי החל, כאשר כבו כל מערכות הבטיחות, החלה תגובת שרשרת שיצאה משליטת צוות הבקרה.
יסודות הדלק של הכור התפוצצו והעיפו את התקרה המשוריינת ששקלה 1000 טון. בטמפרטורה של בערך 2,000 מעלות צלסיוס, נמסו כל צינורות הדלק וציפוי הגרפיט של הכור החל להישרף. השריפה בכור נמשכה במשך תשעה ימים, ופלטה כמות אדירה של קרינה.
בישראל תוצג התערוכה מהיום ה-26 ועד ה-4 במאי ברחבת הסינמטק בתל אביב – רח’ שפרינצק 2. האירוע המרכזי לזכר האסון ייערך בסינמטק, היום (רביעי) בשעה 21:00. באירוע זה, יוקרן הסרט זוכה האוסקר Chernobyl Heart וכן סרט קצר בשם; Genie in a Bottle:Unleashed.
זאת, בנוסף לפאנל בו ידברו ניצולים החיים בישראל ואנשי בריאות המומחים בטיפול בניצולי הקרינה וכן מובילי המאבק של גרינפיס נגד טכנולוגיה גרעינית. מומלץ, להזמין כרטיסים מראש בקופת הסינמטק.
נטאשה פופובה (12) וואדים קולשוב (8). נטאשה נולדה עם קטנות גולגולת (microcephaly). צילום; אתר גרינפיס
עשרים שנים, אחרי אסון צ’רנוביל, לדברי ארגון גרינפיס עמדתו לגבי אנרגיה גרעינית נותרה ברורה כפי שהייתה, ולא פחות רלוונטית. לטענת גרינפיס; “נראה שלקחי האסון לא שכנעו את מנהיגי העולם במגרעותיה של טכנולוגיה גרעינית. יותר ויותר מדינות מפתחות תחנות כוח גרעיניות ונשק גרעיני. הסכנה של מלחמה גרעינית לא פחתה, אלא רק התגברה מאז סופה של המלחמה הקרה”.
גרינפיס, מבטיח הארגון; “ימשיך להיות חוד החנית במאבק נגד הגרעין ברחבי העולם. נמשיך לתמוך גם באלה ששילמו את מחיר האטימות, ונפגעו מאסונות גרעיניים כמו צ’רנוביל. את הלקחים שלהם נשמיע בכל העולם – “לא עוד צ’רנוביל”.
למעוניינים להזדהות עם המאבק לחצו על הקישור; גם אתם יכולים לפעול.
כל מה שרצית לדעת על אסון צֶ’רנוֹבִּיל (Chernobyl)
אסון צֶ’רנוֹבִּיל הוא האסון הגרעיני החמור ביותר מאז החלו להשתמש באנרגיה גרעינית, ויש שטוענים שזהו האסון האקולוגי החמור ביותר של המאה ה-20.
האסון אירע בכור הגרעיני שליד העיר צ’רנוביל בצפון מערב אוקראינה לא רחוק מהגבול עם בלארוס, בזמן ששתי המדינות השתייכו לברית המועצות. האסון אירע ב-26 באפריל 1986 לפנות בוקר כאשר הטמפרטורה של ליבת הכור עלתה וגרמה להתכת ליבת הכור ופריצת מעטפת ההגנה שלה, תוך שהיא מפיצה חומרים רדיואקטיבים לסביבה.
האסון, העלה לסדר היום את המחיר הסביבתי של השימוש באנרגיה גרעינית ואת הפיקוח על כורים כאלו. עד היום נשארו אזורים רבים נגועים ברדיואקטיביות ומתגלים מקרים רבים של חולי סרטן. התמותה הישירה מהאסון הייתה נמוכה יחסית לגודלו, 50 הרוגים.
הכור על שם לנין בצֶ’רנוֹבִּיל
הכור הגרעיני שבו קרתה התקלה ממוקם בתוך קומפלקס על שם לנין שמשמש ליצור חשמל באמצעות כורים גרעיניים. הקומפלקס ממוקם סמוך לישוב פריפיאט (Pripyat ,Прип’ять) והעיר הקרובה אליו ביותר היא צ’רנוביל המצוייה במרחק של כ-16 ק”מ. קייב בירת אוקראינה, נמצאת 100 ק”מ דרומית מזרחית לכור.
באזור מזוהם זה, קרינה רדיואקטיבית גרמה למוטאציות גנטיות ולפגמים מולדים רבים.
הקומפלקס היה מורכב מארבע כורים שנבנו בין השנים 1970 עד 1983. התאונה קרתה בכור מספר 4 שנבנה רק שלוש שנים לפני כן. בעת האסון, נבנו במקום עוד שני כורים חדשים. כל כור היה בעל יכולת לספק 1,000 מגה-וואט חשמל. באותה תקופה, סיפק הקומפלקס עשרה אחוזים מתצרוכת החשמל של אוקראינה.
התאונה
בלילה שבין ה-25 ל-26 באפריל 1986 התבצע בכור מספר 4 ניסוי שמטרתו הייתה לבדוק את הפעולה במצב שבו אין אספקת חשמל לכור והוא פועל רק על סוללות הגיבוי. כתוצאה מאי עמידה בנהלים, תכנון שגוי והבנה לא נכונה של המצב על ידי המפעילים עלתה הטמפרטורה בכור באופן מסוכן מאוד. הכור החל ליצר כמות אנרגיה הגדולה פי עשרה מכמות האנרגיה המיוצרת במצב רגיל. כתוצאה מכך הותכו מוטות הדלק ולחץ הקיטור עלה עד כדי כך שהוא גרם לפיצוץ.
הפיצוץ ריסק את כיפת הכור ואת גג המבנה. כתוצאה מכך נחשפו לאוויר חלקים בכור והתלקחה שריפה שפיזרה את החומרים הרדיואקטיבים. בגלל חיסכון בעלויות הבניה, לא נבנתה שכבת ביטחון בין כיפת הכור לגג המבנה כפי שנהוג בכורים מערביים, שהייתה מונעת את השריפה.
<!–Chernobyl_25-4-06_01.htm–>
המידע על אסון צֶ’רנוֹבִּיל מתוך אנציקלופדיה ויקיפדיה.
Add Comment