פסיכולוגיה

דיכאון – תמונת מצב רוח

0
0

refoa_briot_001.jpg
430_dek_00.jpg

מצב רוח דכאוני, מוכר לכולנו כחלק ממגוון מצבים רגשיים בחיינו. מצב רוחו של אדם יכול שיהיה גבוה או יכול שיהיה נמוך ועדין הינו התחום שבו האדם מכיר אצל עצמו ויכול לווסת. במצבי דיכאון, כהפרעה או מחלה, יכולת הוויסות של הרגשות ואנרגיה נפשית, אובדים ומשך הסבל מתארך. לכן מתלווה מצב דחק, המתבטא בפגיעה בפעילות הרגשית, החשיבתית והמוטורית – מוטיבציונית.

דיכאון כתסמונת או מחלה נמשך מספר שבועות\חודשים (לפחות שבועיים). למרות היות הדיכאון חלק ממגוון מצבי רוח נורמטיביים, חלוקות הדעות האם הדיכאון כמצב רוח נורמטיבי והדיכאון כמחלה מצויים על רצף אחד.

הדיכאון מוכר עוד מ”בראשית”, “בעצב תלדי בנים”, (כאב הלידה והדיכאון שלאחר הלידה )או מהתיאור הרגיש בתנ”ך של מצבי דיכאון אצל שאול המלך, והתרפיה הייחודית שהעניק לו דוד. היוונים נתנו להפרעות מצב רוח, את השם “מלנכוליה”, מרה שחורה, בהבנה שזו סיבת הדיכאון.

במאה ה-12 הרמב”ם, הגדיר את הדיכאון כמחלה בפני עצמה. במאה ה-17 רופא צרפתי בשם בונה הגדיר את הדיכאון כמחלת נפש. רק באמצע המאה ה-19 תוארו מצבי דיכאון ומאניה כמחלה אחת על רצף דו-קוטבי או בשם מחלת מצבי רוח משתנים.

המאפיין העיקרי של הדיכאון הוא ירידה ניכרת במצב הרוח, בפעילות, בהתעניינות, ביכולת ליהנות ובאנרגיה, במשך של שבועיים לפחות ברציפות. ירידה זו באה לידי ביטוי במרכיב הרגשי, הקוגנטיבי, המוטיבציוני – מוטורי והפסיכו-פיזיולוגי. בעוצמה הגורמת סבל וירידה ניכרת ברמת התפקוד.

רגשית (אפקטיבית) בולטת עצבות, ייאוש, חוסר תקווה, איבוד עניין והנאה, לעיתים מלווה בבכי, רגשות אשם, ביקורת ושנאה עצמית, חרדה ומתיחות. לעיתים שקיעה לתחושת אדישות קשה, אפתיה, ולעיתים הרגש השולט הוא מתח ואי-שקט קשה.

קוגנטיבית, קצב החשיבה איטי, ומאופיין בקשיי ריכוז וקשב, ירידה בזיכרון, בהססנות רבה ובקושי לעבד מידע ולקבל החלטות. תכני החשיבה מאופיינים בפסימיות, לעיתים מלווה בביקורת עצמית נוקבת והאשמה עצמית שאינן תואמות בהכרח למציאות. הביטחון העצמי, הדימוי והערכה עצמית ירודים. העתיד נתפס כחסר תקווה, האדם חש חסר ישע, ולעיתים עסוק במשאלות מוות ותוכניות להתאבד.

מצבים קשים הנכללים תחת ההגדרה של פסיכוזה, מתבטאים באובדן ביקורת המציאות, במחשבות שווא המאופיינות לעיתים בתחושת חטא, חוויה של התרוששות ואסון מתקרב. לעיתים לחולה יש הזיות קול מאשים והזיות ריח (בד”כ ריקבון).

כאשר קיימת סבירות לסיכון אובדני ממשי ונתונים המצביעים על סכנה אובדנית, ניתן וראוי להתייעץ עם הפסיכיאטר המחוזי והפסיכיאטר הכונן בבית החולים.

101X133_sssssrsl_01.jpg

תפקודית, פסיכו – מוטורי אנו עדים לירידה, ובד”כ רמת הפעילות פוחתת. האדם נראה מדוכא ומתנהג בהתאם, גם כשאינו מודע שמצב רוחו קודר. המימיקה ירודה וההופעה מוזנחת. לעיתים האדם הסובל נמנע מפעולות, שבעבר היו קלות ושגרתיות ואפילו יומיומיות, כמו אכילה ושמירה על ניקיון עד לידי מצב של הזנחה עצמית.

אנו עדים בד”כ לפגיעה ביוזמה, ברציעה ובמוטיבציה עם קושי לעמוד במחויבויות. פיזיולוגית, גופנית קיימת האטה בפעילות המתבטאת בד”כ בכבדות בגוף, חוסר מרץ, כאבי ראש וכאבים בבטן ובחזה. ירידה ניכרת בתאבון, ובאבדן משקל (לעיתים מתעורר בולמוס אכילה). קיימות הפרעות בשינה, שבאות בד”כ לידי ביטוי ביקיצה מוקדמת, לעיתים בנדודי שינה, בקשיים להירדם.

המחשבות הדכאוניות מטרידות במיוחד בשעות הבוקר. יש ירידה בתשוקה וביכולת המינית. מצב הרוח הקודר בד”כ ומקל לקראת הערב. במצבי דיכאון, סיכון גבוה לפגיעה עצמית ו\או להתאבדות. הסיכון קיים הן לגבי

ניסיונות התאבדות מתוכננים או מצבים של דחף ללא התראה או סימני קריאה לעזרה. לעיתים ניסיונות התאבדות, מוסווים במינון יתר תרופתי, או בתאונות. לעיתים הנטייה להרס עצמי מקבלת ביטוי בפעילות מסכנת, או בהכשלה עצמית. דיבור גלוי על התאבדות אינו שולל או מפחית את קיומה של סכנת ההתאבדות.

המיתוס של מי שמדבר על התאבדות לא מתאבד אינו נכון. סכנת ההתאבדות גדולה יותר, כשידוע על ניסיונות כאלו בעבר, וכאשר החולה נמצא בשלב החלמתי או לקראת ההחלמה.

בדיכאון פסיכוטי, הסיכון להתאבדות גבוה יותר. ניתן להקטין סכנת ההתאבדות באמצעות תמיכה נפשית וחברתית-משפחתית. יש לזכור, כי בין 10%-15% מהחולים בדיכאון מתאבדים. במצבי סיכון יש להבטיח שהחולה אינו לבד, לוודא קיום טיפול מקצועי והתייחסות תומכת למצוקה הנפשית.

הזיקה בין מצבי דחק קיומיים (חריפים או ממושכים) לבין תחלואה נפשית ודיכאון בפרט, היותה בעבר בסיס לאבחנה מבדלת (דיכאון תגובתי לעומת מלנכוליה). כיום מקובל מודל כוללני הרואה בשילוב רקע של תחלואה משפחתית, מאפייני חנוך והתפתחות, קיום גורמי דחק סביבתיים, קיום מחלה גופנית המלווה בסיכון לדיכאון, כמשפיעים במשולב על פריצת תחלואה דכאונית.

עלינו להיות מודעים לקושי לאתר ולזהות אנשים הסובלים מדיכאון ו\או הנתונים בסיכון להתאבדות.

הקושי נעוץ ברתיעה מלקבל ערה עקב הסטיגמה, יתר על כן משהחולה מתגבר על הרתיעה הטיפול בד”כ עדיין לא ניתן ברמת שירותי הרפואה הראשונית, ומשהוא ניתן בשרותי בריאות הנפש, לצערנו הטיפול ניתן בשלב זה על בסיס מקצועי ממוקד, צר וללא רשת התמיכה החברתית המתאימה, בקהילה.

ראוי להדגיש, כי ההתערבות הסיוע והטיפול הנכון ובזמן חשובים, בין אם מדובר באפיזודה דיכאונית מסיבה לא ברורה ובין בדיכאון שבעקבות נסיבות חיים של אובדן ו\או מצבי דחק.

סוגי תחלואה בדיכאון: (I.C.D .10)

1. הפרעות אפקטיביות חד קוטביות: אפיזודה דכאונית;
הפרעה דכאונית חוזרת.

2. הפרעות אפקטיביות דו-קוטביות.

3. הפרעות אפקטיביות ממושכות: דיסתימיה (חד-קוטבית);
ציקלותימיה (דו-קוטבית).

4. הפרעות אפקטיביות אחרות שאינן ייחודיות.

לאבחון וטיפול בפונים עם התנהגות אובדנית במסגרת הרפואה הראשונית: health.gov.il/units/mental/triment.htm

עוד על שירותי בריאות הנפש: health.gov.il/units/mental/annual2001/index.htm

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן