■ מחקר בטכניון בדק את הדומה והשונה בין גבעת פרדיס בכפר פרדיס וגבעת עדן בזכרון יעקב
גבעת פרדיס; תדמית צעירה ופתוחה. המגורים בשכונה מאפשרים לתושבים לחוש קרובים יותר למודרניות ולקידמה.
כל הנוסעים בכביש החוף או ב”כביש הישן” חיפה-תל אביב, רואים את שתי גבעות המגורים הללו – האחת בכפר פרדיס והאחרת בזכרון יעקב. לשתיהן קוראים “גבעת עדן” (בפרדיס נקראת הגבעה “גבעת פרדיס”), הן ניצבות האחת מול רעותה, שתיהן נמצאות במרחב גיאוגרפי זהה, ובכל זאת הן שונות זו מזו באופן מובהק.
איריס לוין, בעבודת המאסטר שלה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, בהנחיית ד”ר רחל קלוש, בדקה את גבעת פרדיס, בהתייחסות לגבעת עדן; “המחקר, בחן את סביבת המגורים בשכונת גבעת פרדיס בשלושה מימדים, המייצגים רבדים שונים של המרחב”, היא אומרת. “שלושת המימדים, על פי מסגרת תיאורטית שפיתח לפבר (Lefebvre), מהווים הרחבה של אופן ההסתכלות המסורתי על סביבות פיזיות”.
בחינת המימד הראשון, אשר מתייחס למרחב התכנון, מתחקה אחר הדרך בה התוותה מערכת התכנון את עיצובה, מיקומה, מהלך בנייתה ואופייה החברתי והפיזי של השכונה. בחינת המימד השני, המייצג את מרחב הקהילה, בודקת את האופן שבו מתגבשת זהות התושבים המתגוררים בשכונה. בחינת המימד השלישי, המייצג את מרחב המקום, מתייחסת לתהליכי ייצור השכונה, על ידי בדיקת המאפיינים האדריכליים והתכנוניים של הסביבה הבנויה.
ממצאי הבחינה של מרחב התכנון מורים, בין השאר, כי הסיבה הרשמית לעיכוב הבניה בשכונת “גבעת פרדיס”, אשר הוקמה לאחר שנים רבות של מצוקת דיור בכפר – הייתה הקושי במציאת מסגרת נאותה לשיווק הקרקע, שחלקה בבעלות פרטית וחלקה בבעלות המדינה.
אך היא מצאה גם סיבה נסתרת – חוסר רצון להתמודד עם הבעיה ולנסות לפתור אותה. הפתרון שנמצא לבסוף – ארבעה שותפים למגרש, ארבע קומות בכל יחידת דיור – מתאים במידת מה את נהלי התכנון הנוקשים לשכונה הערבית ולזהות תושביה. נוצר מעין “שיכון” עם תשתית של שכונה פרברית.
ממצאי הבחינה של מרחב הקהילה מורים, כי לשכונת “גבעת פרדיס” יש תדמית צעירה ופתוחה. המגורים בשכונה מאפשרים לתושבים לחוש קרובים יותר למודרניות ולקידמה.
ממצאי הבחינה של מרחב המקום מורים, כי גבעת פרדיס היא בעלת מאפיינים תכנוניים ייחודיים. היא משלבת בינוי עירוני רווי יחד עם תשתיות ופיתוח מרווחים האופייניים לשכונות “בנה ביתך”.
החוקרת מצאה בשכונה מאפיינים אדריכליים המצביעים על ריבוי אלמנטים, חומרים וצבעים, אומנם ללא סגנון אדריכלי מגובש אך מלאי חיות והומור. “התושבים רוצים לגור בשכונה מודרנית ומערבית”, אומרת איריס לוין; “יחד עם זאת אין הם מוותרים על סממנים של זהות לאומית פלשתינית”.
החוקרת מצאה, כי הגבול בין שני הכוחות העיקריים הפועלים בשכונה – מערכת התכנון והתושבים – אינו כה ברור וחד משמעי. התושבים לא מתנגדים לפעולות שמקדמת מערכת התכנון, אלא תומכים בהן ומשתתפים בהן, תוך יצירת שינויים קטנים ומשמעותיים במרחב.
הם רוצים ששכונתם תדמה לשכונת “גבעת עדן” אשר ממול, אך הם עדיין מתבדלים ושומרים על ייחוד וזהות אתנית-לאומית באמצעות חיי היום-יום שלהם והאדריכלות שהם יוצרים.
“גבעת פרדיס” רוצה להיות ישראלית מצד אחד, כמו “גבעת עדן”, אך גם לא מוותרת על הזהות שלה וכך נראות בה קשתות רבות, צבעוניות או אבן מסותתת דוגמת מסגד אל אקצה עם פסוקים מהקוראן. התושבים ב”גבעת פרדיס” השתמשו בכלים תכנוניים של המדינה – מינהל מקרקעי ישראל, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה – אך גם שמרו על זהות וייחוד בהקמת שכונה ייחודית רק להם.
Add Comment