בשבועות האחרונים, הודיע קונצרן התרופות “טבע תעשיות פרמצבטיות בע’מ” לעובדי מפעל “פלנטקס” בעיר נתניה על כוונתה לסגור את המפעל עד לתחילת 2020, אשר יועבר ככל הנראה אל הודו או סין.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
המפעל מייצר עבור חברת “טבע” חומרי גלם לתרופות ומעוסקים בו כ- 230 עובדים. המהלך לסגירת הפעל בא כחלק ממהלך הרה-ארגון של החברה, שכלל כבר פיטורים של 14 אלף עובדים.
במסגרת זו, התקבלה החלטה לסגור את המפעל, לאחר שבקונצרן התרופות, הגיעו למסקנה, כי אין הגיון כלכלי להמשיך ולהחזיק בשני מפעלים המייצרים חומרי גלם פעילים לתרופות (ביחד עם “טבע-טק” ב-רמת חובב) בשל חוסר כדאיות כלכלית.
בעיר נתניה, נמצאו גורמים פוליטיים בעיריית נתניה אשר ברכו על המהלך, תוך הבעת צער על פיטורי העובדים; לצורך ייצור חומרי הגלם, עושה המפעל שימוש ב‘חומרים מסוכנים’ לרבות שימוש בשני מיכלי אמוניה בכמות של טון וחצי טון.
עצם פעילותו של המפעל במקום (אזור התעשייה הישן בנתניה) עוררה לא מעט פעמים ויכוח ציבורי בעיר נתניה.
כבר בשנה שעברה, פנה חבר מועצת העיר נתניה, מר בוריס צ’ירולניק, בדרישה להעתקת המפעל (“פלנטקס”) אל מקום אחר, זאת בעקבות יישום החלטת הממשלה להעברת מיכלי האמוניה מאזור התעשייה בעיר חיפה.
בתגובה לטענותיו של מר צירולניק, השיב ‘המשרד להגנת הסביבה’ כי הפעילות המבוצעת במפעל פלנטקס – “עומדת בתקנות הסביבתיות הנדרשות” וכן המשרד, ימשיך “לפקח על הפעילות השוטפת של המפעל”.
כמה חודשים לאחר מכן, הגיש חבר המועצה, דר’ ישראל שטבון, שאילתה למועצת העיר נתניה, וזכה לתשובה דומה.
לאחרונה, הגיע נושא הפעילות של מפעל ‘פלנטקס‘ והשפעתו על כל הפעילות העסקית במתחמים הסמוכים אליו, לדיון והכרעה בפני בית המשפט המחוזי, במסגרת עתירה מנהלית שהגישה חברת “אור נחשולים” נגד המשרד להגנת הסביבה ונגד עיריית נתניה.
החברה שהפעילה אולם שמחות ואירועים בשטח הגובל בגדר המפעל, עתרה לבית המשפט, באמצעות עורך דין אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות’, בשל הסירוב של המשרד להגנת הסביבה לתת היתר לאולם השמחות לפעול במקום בשל קרבתו למפעל פלנטקס.
חברת “אור נחשולים” טענה בפני בית המשפט, כי המשרד להגנת הסביבה, מפלה אותה לרעה בעניין מרחק ההפרדה הנדרש, בהשוואה לבתי עסק וגופים אחרים הקיימים במקום, אף הם בקרבת מפעל “פלנטקס“.
למשל “אולם השמחות – כינור דוד” הנמצא במרחק של 110 מטרים מאחד ממיכלי האמוניה שבמפעל “פלנטקס“; מפעל “התעשיון“, עמותה לשיקום תעסוקתי, הנמצא במרחק 20 מ’ מגדר מפעל פלנטקס, ו-110 מ’ ממכלי האמוניה וחוות המיכלים בתוך “פלנטקס“; במקום פועלת גם תחנת דלק וכן “מרכז ההדרכה לבטיחות בדרכים” שמקבל מדי יום קבוצות של ילדים בגילאי גן-חובה מכל הסביבה.
█ אולם האירועים והשמחות ‘מקום קיים’ או ‘מקום בתכנון’.
טענת ה‘אפליה’ נסמכה גם על שני מקרים מאזורים אחרים בארץ, האחד; שבו המשרד להגנת הסביבה, אישר לפני כשנתיים הקמתו של “קניון עזריאלי“, בטווח של 10 – 20 מטרים ממתקן האמוניה של מפעל שטראוס בעיר עכו.
השני; מרכזים מסחריים שונים, שהוקמו מאז שנות ה-90 ואילך, במרחק של עשרות מטרים בלבד מ‘מסוף הדלק’ של ‘חברת תשתיות נפט ואנרגיה‘ בעירבון מוגבל ב-קרית חיים.
המשרד להגנת הסביבה ועיריית נתניה, השיבו לבית המשפט, כי בקשר למרחקי ההפרדה, אין הם מוכנים להתייחס אל אולם האירועים כאל “מקום קיים“, אלא כאל “מקום בתכנון“. הגדרה של “מקום קיים” לשיטתם היא, אך ורק, למבנה שהוא חוקי ומאושר מבחינה תכנונית, ולא למבנה בלתי חוקי.
אי לכך, לאולם האירועים של העותרת חברת “אור נחשולים” יש להתייחס כאל מקום בהליך תכנון. מפעל “פלנטקס” הוא מפעל תעשיה, הנמצא באזור המיועד לתעשייה, ופועל באופן חוקי ועם כל ההיתרים והרישיונות הנדרשים.
ואילו אולם האירועים של העותרת, פועל באופן לא חוקי, ללא רישיון עסק. בעניין סקר הסיכונים, שנערך עבור מפעל “פלנטקס” בשנת 2011 ו-מרחקי ההפרדה שנקבעו בו, טענו עיריית נתניה והמשרד להגנת הסביבה, כי בשל העובדה שבמפעל “פלנטקס” יש חומרים מסוכנים, מרחק ההפרדה, לפי חוזר המנכל הוא 100 מ’ ל-חומרים רעילים, ו-50 מ’ ל-חומרים דליקים והאולם האירועים אותו מפעילה עותרת איננו עומד במרחקי ההפרדה הנדרשים.
באשר לטענת האפליה של חברת “אור נחשולים” ביחס לבתי העסק האחרים בסמוך למפעל, טענו המשרד להגנת הסביבה ועיריית נתניה, כי העותרת משווה את עניינה לעניינם של עסקים אחרים במקום, אשר אינם זהים לעותרת מבחינת מהותם ומיקומם, ועל כן אינם בני השוואה, ולא ניתן לבסס עליהם טענת אפליה.
כב’ השופט, צבי דותן, מבית המשפט לעניינים מנהלים מחוז מרכז, אשר דן בעתירה, קיבל את עמדת המשרד להגנת הסביבה ועיריית נתניה ודחה את העתירה.
בית המשפט, קבע בין השאר, כי אין לקבל את טענת העותרת “אור נחשולים“, כי יש להכיר בה כ”מקום קיים” בשל העובדה שלאור שנים, תחת בעלים שונים, פעל במקום גן-אירועים.
בפסק-דינו, קבע כב’ השופט דותן, כי; “אולם האירועים של העותרת, פעל ופועל באופן לא חוקי, ללא רישיון עסק, ללא היתר תקף לשימוש חורג, בניגוד לצו סגירה שיפוטי, ובניגוד לצו איסור שימוש במקרקעין“.
אין המדובר אפוא ברצפטור ציבורי, שהוא “מאושר מבחינה תכנונית“. העותרת, ביקשה וקיבלה הארכת תוקף היתר לשימוש חורג בתנאים, שאין מחלוקת, כי חלקם לא נתקיימו ועל כן, אין בידיה היתר תקף לשימוש חורג.
█ עורך דין בנימיני; העברת המפעל, בשורה משמחת לנתניה ולתושביה; צר לי על העובדים שיפוטרו
“מצב קיים” מחייב, התחשבות ב‘זכויות קיימות‘ אולם נוכח המצב החוקי והצווים השיפוטיים הקיימים נגד העותרת, אין כל “זכויות קיימות” של העותרת, שיש להתחשב בהן. לפיכך, קבע בית המשפט; “נכון עשה המשרד להגנת הסביבה בסווגו את אולם האירועים של העותרת כ‘מקום בתכנון’.” לאור זאת, נקבע, כי העותרת, איננה עומדת במרחקי ההפרדה הנדרשים.
באשר לטענת ההפליה שהעלתה “אור נחשולים” במסגרת העתירה, קבע בית המשפט לגבי חלק מבתי העסק בסביבת המפעל לא מתעוררת כל בעיה, שכן, הם עומדים, לכאורה, במרחקי ההפרדה, הנדרשים לפי הנוהל.
אשר למספר עסקים או מוסדות, שמרחקם מהגדר של מפעל פלנטקס, קטן מ-100 מטרים, מדובר בעמותה לשיקום תעסוקתי, הנמצאת במרחק של 20 מטרים מהגדר של “פלנטקס“; מסעדת “טרויה” – במרחק מספר מטרים מהגדר; ו”המרכז לבטיחות בדרכים” – במרחק 70 מטרים מן הגדר.
אחרי הדיון בפניי ובעקבות הליכים שונים, הוגש “סקר השפעה הדדית לצורך מרחקי הפרדה“, שנערך עבור פלנטקס בינואר 2016 ועולה, ממנו, כי קיימים היום מספר עסקים נוספים, אשר המרחק מהם ועד הגדר של “פלנטקס” הוא נמוך מ-100 מטרים.
בית המשפט, קבע בפסק דינו, כי; “בעניינם של אלה, ספק אם ניתן לבסס טענת הפליה, שהרי הפליה עניינה ביחס שונה אל שווים, היינו, אל בני אדם או גופים שונים שלא קיים ביניהם שוני רלוונטי“.
מסיבות אל ונוספות שפורטו במסגרת פסק הדין, דחה בית המשפט את העתירה של בית העסק, וזה האחרון, נאלץ לסגור את שעריו. כעת עם ההחלטה להעביר את מן המקום את המפעל ינוטרלו המגבלות שמנעו את פיתוח הסביבה העסקית ומתן רישיונות לאישור חורג.
עורך דין אדיר בנימיני, ממשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות’, אשר יצג את חברת “אור נחשולים” בעתירה, מסר, כי; “העברת המפעל, הינה בשורה משמחת לעיר נתניה ולתושביה; כמובן, שצר לי על העובדים שיפוטרו, אך בטווח הרחוק, הדבר יאפשר פיתוח של המקום לטובת הכלל, שייהנה מכך.
כל זאת כמובן, לאחר שיערכו בדיקות בדבר טיבה של הקרקע, לוודא שלא זוהמה, חלילה, לאורך השנים הרבות של הפעילות במקום. העברת המפעל, תאפשר לכל המתחם הזה של ‘אזור התעשייה הישן – נתניה’ לשנות את פניו ואת אופיו לטובה”.
Add Comment