כך קובע מדד הדמוקרטיה 2005 – בסימן עשור לרצח רבין; הנשאלים העמידו את יצחק רבין בראש הסולם המדרג את ראשי הממשלות בישראל על פי תפקודם. 42% סבורים, כי יש סיכוי רב לפרוץ מלחמת אזרחים בארץ בעקבות ניסיונות להגיע להסדרים על עתיד השטחים
רבין; הרצח האירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה.
“מדד הדמוקרטיה”, המתפרסם מדי שנה במסגרת מרכז גוטמן ובהנחיית פרופ’ אשר אריאן בכנס בחסותו של נשיא המדינה, מתמקד השנה בציון עשר שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז”ל. בסקר שנערך בחודש יולי 2005, העמידו הנשאלים את יצחק רבין ז”ל כראש הממשלה שתיפקד בצורה הטובה ביותר, מבין ראשי הממשלות בישראל.
מבחר תוצאות הנוגעות לדמותו ומורשתו של יצחק רבין ז”ל:
רצח פוליטי;
84% בישראל של 2005, חוששים כי רצח פוליטי עלול להתרחש פעם נוספת, עשר שנים לאחר רצח יצחק רבין וזאת על רקע המאבק בתכנית ההינתקות. (34% מהם בטוחים למדי שרצח כזה יתרחש שוב).
משמעות הרצח; 77% מהנשאלים מציינים את רצח רבין כאירוע המשמעותי ביותר בתולדות המדינה מאז הקמתה.
דמותו של יצחק רבין בזיכרון הקולקטיבי: דמותו של יצחק רבין ז”ל נחקקה בזיכרון הקולקטיבי, כאישיות חיובית שהעדיפה את טובת המדינה על פני טובת המפלגה (79%), כמנהיג שהיה בכוחו להביא את השלום (73%), כאדם אמין (79%) וחזק (83%); ובראש רשימת התכונות המיוחסות ליצחק רבין בזיכרון הקולקטיבי – כושר המנהיגות (84% מהנשאלים ייחסו לו תכונה זו).
תפקוד ראשי ממשלות;
הנשאלים העמידו את יצחק רבין בראש הסולם המדרג את ראשי הממשלות בישראל על פי תפקודם, עם שלושים אחוזים; אחריו מנחם בגין (%22) ובמקום השלישי דוד בן-גוריון (%18).
ממצאים נוספים – מדד הדמוקרטיה 2005
מלחמת אזרחים;
42% סבורים, כי יש סיכוי רב לפרוץ מלחמת אזרחים בארץ בעקבות ניסיונות להגיע להסדרים על עתיד השטחים ועוד 30% מייחסים לכך סבירות מועטה. רק 28% מעריכים שאין כל סיכוי לפרוץ מלחמת אזרחים.
שחיתות פוליטית;
ישראל ממוקמת במקום ה-14 מתוך 36 מדינות בשחיתות הפוליטית (או לחילופין במקום ה-23 בטוהר המידות). אחת התופעות המעסיקות את סדר היום הציבורי בישראל בשנים האחרונות היא השחיתות הפוליטית. במסגרת מדד הדמוקרטיה נעשה שימוש בהערכה מעודכנת של מכון ICRG International Country Risk Guide שבחן את טוהר המידות בעולם (קרי היעדר שחיתות).
במדד טוהר המידות ממוקמת ישראל ב-2005 במקום ה-23 עם ציון 3 (בסולם 1-7) שאותו היא חולקת עם טייוואן, הונגריה ואסטוניה. הערכה זו אומנם טובה במעט מזו של איטליה וארגנטינה, אך כפי שניתן לראות בתרשים, ישראל ממוקמת במקום לא טוב באמצע.
מוסדות המדינה;
הנתון הבולט ביותר מצביע על ירידה של 9% במידת האמון שהציבור נותן במשטרה, ירידה של 8% במידת האמון בצה”ל, ירידה של 7% במידת האמון בבית המשפט העליון וברבנות הראשית וירידה של 6% במידת האמון בפרקליטות המדינה. עם זאת, צה”ל ממשיך להיות הגורם הנהנה מהאמון הגבוה ביותר (78%) ולאחריו – בית המשפט העליון (70%).
יש להניח שלא יהיה מופרך לראות את הנתונים ביחס לצה”ל ולמשטרה בהקשר של תכנית ההינתקות והימצאותם של המוסדות האלה בעין הסערה (כאמור, הסקר נערך לפני ההתנתקות).
מצב הדמוקרטיה;
כבכל שנה, מדד הדמוקרטיה מבקש לבחון את מידת חוסנה של הדמוקרטיה בישראל ואת מידת התמיכה בה.
המשטר הרצוי לישראל;
השנה נרשמה ירידה של 5% במספרם של אלה הסבורים שמשטר הדמוקרטיה רצוי לישראל. יחד עם זאת מספרם עדיין גדול – 80% ב-2005, לעומת 85% ב-2004.
ירידה דומה נרשמה גם במספר הגורסים שדמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר – 74% השנה, לעומת 80% לפני שנה. 45% סבורים כי כאשר יש סתירה בין הדמוקרטיה לבין ההלכה היהודית, יש להעדיף את עקרונות הדמוקרטיה.
עלייה בהערכת המצב הכללי של ישראל;
35% מהנשאלים סבורים כי מצבה הכללי של מדינת ישראל אינו טוב, לעומת 54% שגרסו כך בשנה שעברה. גם במספר האומרים שהממשלה אינה מטפלת כראוי בבעיות שעל הפרק נרשמה ירידה של 11% – 67% ב-2005 לעומת 78% ב-2004.
השסע החברתי-אידיאולוגי;
31% מצביעים על יחסים טובים בין יהודים דתיים לחילונים, עלייה של 3% לעומת השנה שעברה, ורק 11% סבורים שהיחסים בין יהודים לערבים טובים, ירידה של 5% לעומת שנת 2004. ועוד בהקשר זה, נרשמה עלייה של ממש במספר המתנגדים לטענה שנדרשת הסכמה של רוב יהודי בהחלטות גורליות למדינה, כגון; החזרת שטחים – 34% בשנת 2005 לעומת 23% ב-2004. עלייה של 9% נרשמה במספר המתנגדים לדרישה שהממשלה תעודד הגירת ערבים מהארץ – 50% מתנגדים לעידוד כזה בשנת 2005, לעומת 41% בשנה שעברה.
השסע החברתי-כלכלי;
רק 19% סבורים שהיחסים בין עשירים לעניים טובים, לעומת 24% שסברו כך בשנת 2004. עם זה, נרשמה ירידה של 8% במספר הטוענים שאין די שוויון חברתי-כלכלי בארץ 80% בשנת 2005, לעומת 88% לפני שנה). ועוד נתון 63% מהנשאלים סבורים שגברים אינם בהכרח מנהיגים פוליטיים מוצלחים יותר מנשים, לעומת 70% בשנה שעברה.
עניין בפוליטיקה;
71% מהנשאלים דיווחו על עניין בפוליטיקה – עלייה של 4% לעומת שנת 2004. 81% דיווחו כי הם מתעדכנים בפוליטיקה מדי יום ביומו או כמה פעמים בשבוע. אומנם 31% חשים, כי ביכולתם להשפיע על מדיניות הממשלה (לעומת 18% ב-2004), אך רק 5% פעילים במפלגה מסוימת או אוהדים אותה (ירידה של 2% לעומת 2004).
גאים להיות ישראלים;
83% מהמשתתפים בסקר גאים על היותם ישראלים – עלייה של 4% לעומת שנת 2004; 89% רוצים לחיות בארץ לטווח הרחוק – עלייה של 2% לעומת השנה שעברה; 88% בטוחים שיישארו בארץ; ו-77% חשים עצמם חלק ממדינת ישראל ובעיותיה – עלייה של 4% לעומת סקר הדמוקרטיה שנערך ב-2004.
את ספר המדד ניתן לרכוש החל מהשבוע הבא באתר המכון www.idi.org.il, או להזמינו ברשתות סטימצקי, דיונון ואקדמון.
על “המכון הישראלי לדמוקרטיה”
המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק בתכנון מדיניות ובעיצוב רפורמות בממשל, במנהל הציבורי ובמוסדות הדמוקרטיה ותשתיותיה הערכיות. המכון נוסד ב-1991 והוא מוסד עצמאי, לא פוליטי ולא מפלגתי, הממוקם ב”תפר” שבין פוליטיקה לאקדמיה.
באמצעות תכניותיו ומפעליו המכון חותר לחזק את מוסדות הדמוקרטיה המתהווה בישראל ולגבש את ערכיה.<!–rabin_3-10-05.htm–>
Add Comment