סקס | Sex

אוכל, סקס ותקשורת

0
0

האינטימיות כידוע במקרים מסויימים אינה נאמנה למסגרות. כיצד האינטימיות סביב האוכל יכולה להוות מנוף לפיתוי? כיצד האוכל והמין קשורים זה לזה?
אוכל, סקס ותקשורת
gill samrot_t180k-n_01.jpg

התחברות אל הרגשות באמצעות אוכל – חושי הריח והטעם. ההתייחסות שלנו לאוכל וההתקשרות שלנו באמצעותו הינה בעלת השפעה עצומה. אנו יכולים לכפות, לדחות ולהעליב אדם ואנו יכולים להתקרב לפתח סובלנות כלפי השונה וליצור אינטימיות אנושית ועמוקה סביב האוכל, יכולה להוות מנוף לפיתוי? כיצד האוכל והמין קשורים זה לזה? .

אני אוכל אותך…
mon petit chou (כרוב קטן שלי… בצרפתית)
dish (כינוי לבחורה חתיכה באנגלית)
cookie
sweetie

האינטימיות, כידוע, במקרים מסויימים אינה נאמנה למסגרות. כיצד האינטימיות סביב האוכל יכולה להוות מנוף לפיתוי? כיצד האוכל והמין קשורים זה לזה?

הרעב הפיזי והרעב המיני הנם הצרכים התובעניים ביותר שמאז ומתמיד הובילו אותנו לאכילה, לעשיית אהבה ומלחמה.

מזונות בעלי צורה פאלית

“אני אוכל אותך…” יכול לנבוע מתוך רעב מיני… “אתה מריח כל כך טוב שבא לי לאכול אותך”… מתוך אהבה עמוקה של אם שקשורה קשר עז לבנה התינוק ומרוב נשיקות; “בא לי לאכול אותך”.

“אני אוכל אותך”, יכול להיות קשור גם לקניבליזם שמרוחק מחיי היומיום, אך מוסווה בהשאלה בהקשר מיני.

אדם ישאל את חברו המרוגז שהבוס פיטר אותו; “מה אוכל אותך?” ולא “מי אוכל אותך?” כלומר; אכילה ובליעה מתוך כעס, מתוך עליונות וכוחניות.

מזונות רבים יכולים להיחשב כמעוררי תשוקה רק על פי צורתם; מזונות בעלי צורה פאלית, כגון; מלפפון, גזר, בננה, אספרגוס, צלופח או מזונות שדומים לאבר המין הנקבי כמו; צדפות, תאנים, דובדבנים וקוויאר, שעשוי להזכיר ביציות של אישה.

התפוח בסיפור הבריאה מקושר לפיתוי אך אם נעצור רגע ונחשוב הרי החלק הסקסי ביותר בכל הגוף ומעורר התאווה הטוב ביותר הנו הדמיון.

הפרימיטיביים, ראו בבריאת העולם תהליך אישי ואוניברסלי גם יחד; “האדמה מצמיחה מזון ובני אדם מולידים ילדים. הגשם יורד מהשמיים ומכניס את האדמה להריון ואחר כך בוקעים מבטן האדמה פירות וירקות – אדמה שהריה נראים כמו נשים שרועות בשעת מנוחה ואשר מעיינותיה מתיזים כמו גברים בריאים.

פסל סביבתי Paris – kiss me

טבחים אפו בשר ולחם בצורת אברי מין, במיוחד אבר המין הזכרי, יצרו פסלים של גברים ונשים שאברי המין שלהם הוצגו בצורה מופרזת ואשר השקיפו על ההילולה של האורגיה כשהזוגות המקודשים הזדווגו בפומבי.

משדיה של גאיה המיתולוגית שפע חלב והם נהפכו לגלקסיות. דמות ונוס הקדומה בעלת שדיים עצומים, כרס תפוחה, ישבן וירכיים אדירים, סמלה את כוח החיים הנקבי, את אם היבול ובני האדם. האדמה עצמה הייתה אלה, בשלה ובעלת חמוקיים, קורנת מרוב פוריות, עתירת אוצרות.

מקור הנשיקה:

לשפתיים, ללשון ולאיברי המין, יש אותם קולטים עצביים שבגללם הם רגישים יותר ולכן התגובה דומה. אחת הדרכים המוחשיות ביותר שיכולות לקשר בין מין ואכילה היא הנשיקה. כשאנו מתנשקים אנו, כבדרך המשחק, טורפים, יונקים ומעכלים זה את זה.

יש סבורים, שהנשיקה התפתחה מריחרוח פניו של הזולת, נשימת ריחו, טעימה של הזולת מתוך ידידות ואהבה, כדי לעמוד על מצב הרוח והתחושה.

כיום, יש תרבויות בהן מקדמים זה את זה על ידי הצמדת ראשיהם זה לזה, כדי לנשום זה את תמצית ריחו של זה. גם חיות לעתים קרובות מלקקות את בעליהן או את גוריהן כדי להתענג על הטעם של האדם או החיה האהובים עליהן.

מקורה של הנשיקה הצרפתית היה בחברות האנושיות הקדומות. לפני שהומצא מזון תינוקות מסחרי, גמלו הנשים האמהות את ילדיהן מיניקה כשלעסו תחילה את מזונם ואחר כך העבירו אותם לפיותיהם של התינוקות בעזרת מגע שפה-לשפה – ובאופן טבעי זה היה כרוך בכמות ניכרת של מגע לשוני ולחץ-פה הדדי.

מערכת זו, הציפורית כמעט, של טיפול הורי, אולי תראה לנו היום מוזרה ונוכרית, אבל קרוב לוודאי שקדמוננו יישמו אותה לפני מליון שנים או יותר וכמעט ודאי שהנשיקה הארוטית של המבוגרים כיום היא שריד וזכר למקור הזה…

נשיקה. אילוסטרציה. ארכיונעים.

איננו יודעים בבירור אם זה הועבר לנו מדור לדור… או אם נולדנו עם נטייה מובנת לכך. כך או כך, נראה, כי הנשיקות העמוקות והלשוניות של האוהבים בימינו אנו מחזירות אותנו לאותו שלב של תזונת-פה-לפה בעבר הרחוק…

אם הנאהבים הצעירים מגלים זה את פיו של זה, ומרגישים את הניחוחות העתיקה שבאותו מגע, ייתכן שהדבר מסייע להם להגביר את האמון ההדדי ביניהם ועל-ידי-כך את הקשר הזוגי שלהם.

השפתיים מזכירות לנו את שפתי הפות מכיוון שהן מאדימות ומתנפחות כשהן מגורות ולא סתם נשים דואגות במודע או שלא במודע לשוות לשפתיהן מראה אדום עוד יותר.

_________

הכותבת גיל שמרות, הינה מטפלת בתרפיה הבעתית בין-תחומית (.M.A) ובוגרת החוג לתיאטרון קהילתי-חברתי באוניברסיטת ת”א. יצרה מופע תיאטרון תנועה שהתמקד במתח ובקונפליקט שבין הפראי לתרבותי באדם.

שמרות, פיתחה את רעיון שילובם של חושי הריח והטעם בין שאר החושים במסגרת טיפול אישי וסדנאות חווייתיות. שמרות, מטפלת אישית ומנחת סדנאות צמיחה אישית בשילוב אמנויות בגישה ההומניסטית.

לתגובות ישירות לכותבת: גיל שמרות

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן