‘פרשת רצח הילד אורון ירדן’ פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עתרה הערב (שני, שני, כ”ז באלול התשע”ז) לבית המשפט המחוזי מרכז נגד החלטת ועדת השחרורים, אשר הורתה על שחרורו על-תנאי של צבי גור (70), שהורשע ברצח הילד אורון ירדן זכרו לברכה בשנת 1980.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
דובר פרקליטות המדינה, עורך דין נועם שרביט, מסר לפורטל כאן ישראל | כאן נעים, כי; הפרקליטות מבקשת בעתירתה מבית המשפט להורות על החלטת ועדת השחרורים מיום 13.9.17 ולקבוע, כי לא ישוחרר שחרור מוקדם ממאסרו.
כן, מתבקש בית המשפט לעכב את ביצוע השחרור עד למתן פסק דין בעתירה. יצוין, כי הדיון בבקשה של פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) לעיכוב ביצוע, נקבע לשעה 14:00 מחר (שלישי, כ”ט באלול התשע”ז) בפני כבוד הנשיא אברהם טל.
האסיר צבי גור, בן 70 כיום, נידון בשנת 1980 לתקופת ‘מאסר עולם’ בגין עבירת הרצח בה הורשע. כן, נידון לעונשים נלווים שהסתכמו ב-34 שנות מאסר, בגין הרשעתו בעבירות נוספות ובהן שתי עבירות חטיפה ועבירת סחיטה באיומים. עונשים אלה, הוטלו בחופף לעונש מאסר העולם שהוטל עליו.
בשנת 1999, נקצב עונשו ל-45 שנים, כך שהוא צפוי לסיים את מאסרו בחודש יוני 2025, היינו נותרו לו עוד כמעט שמונה שנות מאסר. מועד תקופת שני שליש מאסרו של האסיר, ב‘ניכוי מינהלי’ חלף כבר בינואר 2010.
בתמצית ב‘עתירת המדינה’ נטען, כי ‘ועדת השחרורים’ לא נתנה משקל ראוי לחומרת העבירה ולנסיבות האכזריות יוצאות הדופן בהן בוצעה.
קביעת הוועדה, לפיה; “למעשה כל תיק של עבירת רצח כשלעצמו הינו תיק בעל חומרה ונסיבות מיוחדות.
█║‘פרשת רצח הילד אורון ירדן’ עומדת במבחן “רעידת אמות הסיפים הציבוריות” – גם בחלוף השנים.
נראה, כי לא לתיקים מעין אלה כיוון המחוקק בהתקינו את סעיף 10(א) אלא למקרים אשר בעקבותיהם רועדות אמות הסיפים הציבוריות” – אינה סבירה, היא שגויה משפטית ומהווה פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי להביא לבטלות ההחלטה.
המדינה, סבורה ומדגישה, כי ‘פרשת רצח הילד אורון ירדן’ זכרו לברכה, עומדת במבחן “רעידת אמות הסיפים הציבוריות” – גם בחלוף השנים.
‘רצח של ילד’ בנסיבות המקרה דנן, מהווה רצח יוצא דופן וחריג בחומרתו שסעיף 10(א) חל עליה, גם לאחר מחצית מתקופת השליש.
מתיאור פרשת הרצח, טוענת פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) עולה תמונה של מעשה חטיפה אכזרי, קר לב ומתוכנן היטב, עם ניסיון קודם, כשהחטיפה, הייתה מיועדת מתחילתה למטרות סחיטה מהורי הילד (האסיר שינה לוחית זיהוי רכבו, ביקש לבטל יום מילואים וכו’) ופעל בקור רוח, בשיטתיות ובתעוזה להשגת מטרתו ומשכך; “לא יכולה להיות מחלוקת שמדובר ב-רצח חריג (חנק אותו למוות) ויוצא דופן בחומרתו, בכל היבט”.
עוד סבורה, המדינה, כי הוועדה לא נתנה משקל ראוי לעובדה, כי האסיר לא לקח אחריות מלאה על מעשיו, והתעלמה מהקביעה בחוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית לפיה האסיר; “אינו רואה בעבירה חטיפה ורצח, מתאר את השתלשלות העניינים בעיקר בתכנון התנהגות לקוי, אי שקילה של השלכות ואינו מייחס לעצמו כוונת זדון ביחס לרצח”.
◄ אל ה-עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים לשחרור הרוצח צבי גור שהוגשה באמצעות עורך הדין רוני שוהם-עידן ו-גנית גדות-כרמי מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי).
◄ אל העצומה האזרחית “לא לשחרר את הרוצח צבי גור“.
Add Comment