■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן ישראל | כאן נעים | אתר החדשות המקומיות של כל המדינה ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
לדברי הנגידה, דר’ פלוג; “אנו לא סוגרים הפער ברמת התשתיות ביחס למדינות המפותחות ולכן, יש חשיבות בכך, כי תקום יחידה ממשלתית שתתמחה בניהול וניטור מכרזים וחוזים של PPP; אכן, יידרש ידע ספציפי והתמחות במכרזים וחוזים – אך היתרון הגדול ב‘שיטת PPP’ שהשימוש בה מאפשר פריסה של עלויות הפרויקט לאורך זמן.
‘שיטת PPP‘ היא שותפות ציבורית-פרטית (Public–Private Partnership, מכונה בראשי התיבות; PPP) שנוצרה כדי להביא לידי מימוש של ביצוע פרויקטים ציבוריים באמצעות שותפות של המגזר הציבורי עם המגזר הפרטי.
בהתקשרות בין משרד ממשלתי לבין גוף עסקי פרטי, למטרה משותפת, היתרון בכך הוא שהעלות הראשונית, שהיא לעתים גבוהה מאוד, מוטלת על הגוף העסקי אשר בסופו של דבר ירוויח ממנה בחזרה את כספו, לאורך זמן, מבלי שעלות המימון הגבוהה מאוד תוטל על הציבור.
לדברי הנגידה דר’ פלוג; “שיטת PPP, עשויה להיות כלי חשוב, במידה ובוחרים בצורה מושכלת את הפרויקטים שיבוצעו באמצעות שיטה זו. הבחירה צריכה להתבצע על פי קריטריונים שנשענים על הניסיון הישראלי והבינלאומי, כפי שהראינו ב’דוח בנק ישראל לשנת 2016‘.
█ להימנע מעצירת פרויקטים וקיצוצים חדים בפרויקטים של תשתיות כפי שקרה בעבר בעתות של מצוקה תקציבית.
היתרון הגדול ב’שיטת PPP‘ הוא שהיזם לא רק בונה אלא גם מתכנן, מתחזק ומפעיל את הנכס לאורך זמן – כך הוא מביא לידי ביטוי את המומחיות והניסיון שלו, ויש לו תמריץ לבצע את ההשקעה באופן שממזער את עלויות התפעול והאחזקה בטווח הארוך. החיסרון העיקרי הוא בכך שעלות ההון של היזם הפרטי גבוהה מזו של הממשלה.
נגידת בנק ישראל דר’ קרנית פלוג, אינה מסתירה את חוסר שביעות רצונה מן הרמה של התשתיות בישראל והיא טוענת בנימוס, כי אינה מספקת; “בפרט בתחום התחבורה הציבורית (כמו; הרכבת הקלה בעיר ירושלים, שבנייתה הסתיימה בשנת 2011 באמצעות שותפות ציבורית-פרטית) ובעיקר ב-מטרופולינים; אך גם במערכת הולכת החשמל, וב’תשתיות התקשורת‘.
היקף ההשקעה השנתי, נמוך בהשוואה בין לאומית, לכן, אנחנו לא סוגרים את הפער ברמת התשתיות ביחס למדינות המפותחות, מה שמעיב על הפריון ועל פוטנציאל הצמיחה של המשק“.
נגידת בנק ישראל דר’ פלוג, מציעה להגדיר צרכים בראייה צופה פני עתיד בשיתוף פעולה הדוק עם המשרדים ולתכנן שנים, או למעשה עשורים, קדימה. אחד החסמים העיקריים לדברי הנגידה הוא הוא משך הזמן הארוך לתכנון פרויקטים.
אולם לנוכח הצרכים הרבים והחשובים של מדינת ישראל, ממליצה דר’ פלוג, לקבוע סדרי עדיפויות ולתכנן ולבצע על פיהם.
לדעת נגידת בנק ישראל; “חשוב שתיעשה הערכה מושכלת של העלויות ולהגדיר גם את המקורות התקציביים, בכדי להימנע מעצירת פרויקטים וקיצוצים חדים בפרויקטים של תשתיות כפי שקרה בעבר בעתות של מצוקה תקציבית.
גם בפרויקטים בשיטת ‘PPP’ מוטב, כי ‘הממשלה’ היא זו שתפעל להשלמת ‘התהליכים הסטטוטוריים’ כמו קבלת; היתרי בניה, אישורי עירייה, איכות הסביבה וכודומה, משום שמן הסתם, יש לה יתרון בכך…”.
Add Comment