פורום כאן נעים

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 חתימות בכנסת

דברי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בדיון ביום שני, 13-11-17 לאחר שנאספו 40 חתימות בכנסת.

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד”א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

אודטה שוורץ האמנתי לו | עוד גבר מתחזה

העיתונאית אודטה שוורץ, על גבר מתחזה שהייתה עמו ביחסים: האמנתי לו | הכתב חיים אתגר, ערוץ 2.

המורה התמוטט בשיעור – התלמיד הציל את חייו

המורה דר' "מרקוס הילסנרט" התמוטט באמצע השיעור - התלמיד מתנדב נוער מד"א "אולי רפאלי" ביצע בו פעולות החייאה בהדרכה טלפונית של חובשת במוקד שרי קליין - כתבתו של פוראת נאסר - המהדורה המרכזית - ערוץ 2.

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

פיתות מתנפחות. מאלף עד תיו

מתכון לפיתות מתנפחות ונפתחות בקלות. בתנור ביתי רגיל. קל, פשוט, ברור ומפורט. מפי מקס מלכיאל.

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו האדם, האיש לא ראש הממשלה.

תרקוד היא אמרה לו… תרקוד

תרקוד היא אמרה לו... תרקוד. שווה אולי תלמד משהו יא גבר.

מדהים? תשפטו בעצמכם

מדהים? תשפטו בעצמכם רק אל תנסו בבית וגם לא ברחוב.

מפעל הפיס

נעים לעקוב אחרי

מבקים כאן ישראל

A feed could not be found at http://kanisrael.co.il/?feed=rss2. A feed with an invalid mime type may fall victim to this error, or SimplePie was unable to auto-discover it.. Use force_feed() if you are certain this URL is a real feed.
כאן מדע | טכנולוגיה

מוח של ציפור? זאת מחמאה

מנשר שפירסמו עשרות חוקרי מוח קורא להכיר במורכבותו של מוח הציפור. אפילו שימפנזים לא הפגינו יכולת לייצר כלים כמו העורבים בהם צפו המדענים
“מוח של ציפור” היה מאז ומעולם ביטוי לגלגני. התפישה המקובלת גורסת שלציפורים יש מוח פשוט – לפחות כך חשבו ולימדו מדענים במשך שנים רבות. אבל תפישה זו הולכת ומתערערת בעקבות מחקרים על התנהגותם של עורבים, תוכים וציפורים אחרות, שלכאורה מפגינים אינטליגנציה לא פחותה מזו של שימפנזים.

Bird Brain_t180k-n_id=6289_01.jpg

בצילום משמאל;
עורבת ניו קלדונית.
לקחה תיל ישר,
קיפלה אותו ותחבה לתוך
צנצנת כדי להוציא מזון.

לנוכח הניגוד בין מוח פשוט להתנהגות מורכבת, החלו כמה חוקרי מוח למפות מחדש את מוח הציפורים. בגיליון 1 בפברואר של כתב העת “Neuroscience Reviews Nature” פירסמה קבוצה בינלאומית של חוקרי ציפורים מנשר בנושא. לטענתם, כמעט כל מה שכתוב בספרי אנטומיה על מוחותיהן של ציפורים שגוי מיסודו. לדבריהם, מוח הציפור מורכב, גמיש ויצירתי לא פחות ממוחם של יונקים והגיעה העת לאמץ מינוחים מדויקים יותר המשקפים את ההבנה החדשה.

“הקונסורטיום לחידוש המינוחים של מוח הציפור”, שבו חברים 29 מדענים משש מדינות, עבד במשך שבע שנים, כדי לפתח מונחים חדשים, מדויקים יותר, למבנים במוחותיהם של ציפורים ויונקים כאחד. למשל, מוקד התבונה של הציפור, או המוח העליון שלה, מכונה כעת “קליפת המוח”.

הבחינה-מחדש של מוח הציפור, מסבירה כמה סוגי התנהגות של ציפורים, שמעוררים תמיהה אם מניחים שמדובר ביצור טיפש למדי. עורבים, למשל, מכינים קרסים וחניתות מזרדים כדי שיסייעו להם בחיפוש אחר מזון. התוכי האפריקאי האפור, לא רק מדבר, יש לו גם חוש הומור ויכולת להמציא מלים חדשות. ואילו גוזלים של ציפורי שיר מברברים כמו תינוקות אדם, תוך שימוש בצד השמאלי של מוחם.

למוחם של הציפורים יצאו מוניטין רעים לפני כמאה שנה, בשל עבודתו של הנוירוביולוג הגרמני לודוויג אדינגר, הנחשב לאבי האנטומיה המשווה. לדברי ד”ר אריך ג’רוויס, חוקר מוח מאוניברסיטת דיוק ואחד מראשי הקונסורטיום, אדינגר האמין שהאבולוציה היא התפתחות ליניארית. המוח, לדעתו, התפתח בדומה לשכבות גיאולוגיות: שכבה על גבי שכבה התקדם המוח מישן לחדש, מדגים לדו-חיים לזוחלים לציפורים וליונקים.

אדינגר מצא שהשליש התחתון של מוח היונקים מכיל תאי עצב המאורגנים בצברים. שני השלישים העליונים של המוח, או קליפת המוח, מכילים תאים המסודרים בשש שכבות שמונחות זו על גבי זו. “המוח החדש”, שהוא מושב התבונה, עוטף את “המוח הישן”, האחראי על התנהגות אינסטינקטיווית. אצל בני אדם, גדלה קליפת המוח לממדים כה גדולים, שהיא נאלצה לפתח קפלים וחריצים כדי להתקפל בתוך הגולגולת.

אדינגר מצא שמוחותיהם של ציפורים מכילים אך ורק צברים של תאי עצב. מכאן הסיק שללא קליפת מוח בעלת שש שכבות לא ייתכן שהציפורים יהיו יצורים בעלי תבונה. תחת זאת, קבע, הן מסוגלות אך ורק להתנהגויות המבוססות על דחפים.

השקפה זו היתה מקובלת לאורך המאה ה-20 והיא עדיין מופיעה במרבית ספרי הביולוגיה, אומר ד”ר הארווי קארטן, חוקר מוח מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ואחד מחברי הקונסורטיום. המחקרים של קארטן קוראים תיגר על ההשקפה הנפוצה. לדבריו, לציפורים וליונקים דרכים שונות ליצור אינטליגנציה. הציפורים משתמשות בצברי תאים; היונקים – בתאים המסודרים בשכבות. כל אחת ממשפחות בעלי החיים עושה שימוש במבנה בסיסי של מוח תחתון ומוח עליון המחוברים ביניהם.

קארטן ואחרים בקונסורטיום סבורים שהצברים בחלק העליון של מוח הציפור מקבילים לשכבות במוחם של יונקים. התאים בצברים אלה מקורם במבנים דומים בגוף העובר והם מבצעים את אותן פונקציות. למשל, אצל יונקים עובר המידע התחושתי – מראות, קולות, מגע – דרך אזור במוח התחתון המכונה תלמוס ומתחבר לקליפת המוח בשכבה הרביעית מתוך שש. אצל ציפורים, המידע התחושתי עובר דרך התלמוס ומתחבר לצברים המקבילים מבחינת תפקודיהם לשכבה הרביעית.

בינתיים, דוגמאות למוחם המבריק של ציפורים ממשיכות לזרום ממחקרי שדה ומעבדה מסביב לעולם. ד”ר נייתן אמרי וד”ר ניקולה קלייטון מאוניברסיטת קיימברידג’ באנגליה, למשל, עורכים מחקר השוואתי בין קופי אדם לעורביים – משפחה הכוללת את העורבים, העורבנים, העורבים השחורים והקאקים. היחס בין מוח העורב לגופו זהה ליחס בין המוח לגוף אצל השימפנזה.

קופי אדם, משתמשים בכלים פשוטים כגון: זרדים, אמר אמרי. אך מתברר שעורבים בקלדוניה החדשה, יוצרים כלים מורכבים יותר בעזרת המקור והטופרים. הם גוזמים ומפסלים זרדים כדי ליצור קרסים לשליפת מזון במקרה שאינו נגיש. הם יוצרים “חניתות” מעלים משוננים ומחטטים באמצעותם מתחת לרקבובית העלים, בחיפוש אחר טרף.

העורב הזנבתן, מפתח בגיל מוקדם יותר מכל יצור אחר שנבדק הבנה של העובדה שכאשר חפץ כלשהו נעלם מאחורי וילון, הוא עודנו קיים.

קיק האגוזים מסוגל להחביא עד 30 אלף זרעים ולהוציאם מהמחבוא כעבור ששה חודשים. הוא גם יודע להסתתר ולגנוב. אם הוא רואה ציפור אחרת שעוקבת אחריו בשעה שהוא מחביא מזון, הוא חוזר מאוחר יותר כדי להעביר את המזון למחבוא אחר. כמה חוקרים סבורים שהתנהגות זו מעידה על קיומה של גירסה בסיסית של מה שמכונה of Mind Theory – כלומר, שהציפור יכולה לדמיין לעצמה שלזולתה יש תודעה וכוונות.

ובקמפוס אוניברסיטה ביפאן, עורבים אירופיים מסתדרים בסבלנות בתור על המדרכה וממתינים שהאור ברמזור יהפוך לאדום. כשהמכוניות נעצרות, הם מקפצים אל מעבר החצייה, מניחים על הכביש אגוזים שנקטפו מעצים סמוכים ומקפצים חזרה למדרכה. אחרי שהאור מתחלף והמכוניות רומסות את האגוזים, מחכים העורבים עד שהשטח מתפנה ומקפצים בחזרה כדי לאסוף את המזון.

המדענים נדהמו: העורב יצר וו מחוט תיל ומשך באמצעותו מזון

אפילו שימפנזים לא הפגינו יכולת לייצר כלים כמו העורבים בהם צפו המדענים

עורב ממין נקבה בשם בטי הוכיחה למדענים שאפילו “מוחות נוצה” יכולים ליצור כלים, כאשר כופפה חוט תיל ישר לוו והשתמשה בו כדי למשוך מזון מתוך מיכל.

החוקרים באוניברסיטת אוקספורד צפו בתדהמה כאשר חזרה בהצלחה על הפעולה תשע פעמים נוספות. זו ככל הנראה הפעם הראשונה בה בעל חיים, חוץ מבני אדם, הראה הבנה מלאה של סיבה ותוצאה ויצר כלי עבור משימה פרטנית מחומר שלא נמצא בטבע.

אפילו שימפנזים, בעלי החיים הקרובים ביותר לבני אדם מבחינת כישורים מנטליים, לא הפגינו יכולת שכזו.

בטי היא אחת מצמד עורבים מהאי ניו קאלדוניה בדרום האוקיינוס השקט, אותם חוקרים צוות המדענים של קבוצת המחקר ההתנהגותי-אקולוגי של האוניברסיטה.

העורבים מהזן אליו משתייכת בטי ידועים במולדתם בשל יכולתם להיעזר בזרדים ובענפים כדי לתפוס זחלים. החוקרים, הבחינו לראשונה ביכולת המיוחדת של בטי לאחר שניסו לבדוק האם הציפורים יעדיפו להשתמש בחוט תיל ישר או בחוט שכופף לצורת וו כדי להשיג מזון. העורב הנוסף חטף לבטי את וו התיל, ולתדהמת החוקרים היא כופפה את חוט התיל הישר ויצרה וו בעצמה. (10/9/2002).

מקור הידיעה: סנדרה בלייקסלי ניו יורק טיימס, הארץ. הובא מתוך הידען בעריכת העיתונאי אבי בליזובסקי.

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים