המחקר יוצג בראשית השבוע הבא ביום עיון בנושא “כשגיאולוגיה פוגשת ארכיאולוגיה”; בין הממצאים; ניתן לומר, שהקדמונים שהסתובבו באזור תל אביב לפני 10,000 שנה לא ראו ים…
Israel Geological Society_t180k-n_01.jpg
ביום ראשון, ה-12 בדצמבר 2004, יערך במכון ויצמן (בניין מכון דוידסון), ברחובות, יום העיון הרביעי של החברה הגיאולוגית הישראלית המיועד לקהל הרחב. השנה, יתמקד יום העיון בתרומת המחקר הגיאולוגי להבנת התפתחות החברה האנושית בעבר ההיסטורי והפרהיסטורי. העיקרון המוביל בגיאולוגיה ובארכיאולוגיה – “ההווה מפתח לעבר” מקבל באמצעות המפגש בין הגיאולוגיה לארכיאולוגיה מימד נוסף והוא “העבר מפתח לעתיד”.
לקראת יום העיון אמר פרופ’ יוסי חצור, נשיא החברה הגיאולוגית, כי תרומתו של מדע כדור הארץ לחברה באה לידי ביטוי בהיבטים רבים המאפשרים למקבלי ההחלטות להיערך נכונה אל מול סיכונים סביבתיים.
להלן מספר ממצאים מעניינים שיוצגו ביום העיון:
shmuel marko_100k-n-01.jpg
ממחקרו של ד”ר שמוליק מרקו, אוניברסיטת ת”א, עולים הממצאים הבאים:
א. לימוד העבר מלמד שאין ישוב בארץ ישראל, שלא חרב פעם ברעידת אדמה.
ב. שילוב של מחקר גיאולוגי וארכיאולוגי מאפשר הפקת לקחים שיפחיתו את הפגיעה מרעידת האדמה הצפויה.
ממחקרו ד”ר יואב אבני, המכון הגיאולוגי, מרכז מדע רמון, עולה, כי:
א. לפני מיליון שנה היה נוף הנגב סוואנה ובה מערכת של אגמי מים מתוקים (דמויי הכנרת של היום) עם דגים וצמחיית מים עשירה. את שרידי פעילות האדם הקדמון שחי וצד באזור זה ניתן למצוא בשולי האגמים.
ב. לפני כ-15,000 החל הנגב בתהליך הדרגתי של מעבר למדבר צחיח. החל מלפני כ-3,000 שנה (התקופה הישראלית הקדומה) ובעיקר בתקופה הביזנטית (לפני כ-1500 שנה) הצליחו המתיישבים הקדומים בהר הנגב לנצל את הזרימה השטפונית בנחלים, המאפיינת את הסביבה המדברית, לצרכי חקלאות.
Sinai_sat_b_big_t180k-n_01.jpg
כלומר, דווקא תהליכי המידבור אפשרו את התפתחות החקלאות הקדומה בנגב. או במילים אחרות החקלאות הקדומה בנגב היא תולדה של יכולת האדם לנצל את תהליכי המדבור לצרכיו.
ממחקרה של ד”ר דורית סיון, מאוניברסיטת חיפה, עולים הממצאים הבאים:
א. לפני כ-18,000 שנה היה חוף הים מרוחק כ-25 ק”מ מערבה לקו החוף הנוכחי ולפני 10,000 שנה הוא היה מרוחק כ-2.5 ק”מ מערבה מהקו החוף הנוכחי.
ב. תהליך עליית מפלס פני הים בחופי ישראל, החל כבר לפני כ-20,000 שנה (ללא קשר לפגעי הסביבה שגורמת החברה המודרנית). ב-10,000 השנה האחרונות קצב עליית מפלס הים איטי יותר מאשר קודם לכן.
כקוריוז, ניתן לומר, שהקדמונים שהסתובבו באזור תל אביב, לפני 10,000 שנה לא ראו ים…
ואם מדינת ישראל, הייתה מוקמת 20,000 שנה קודם, לא היו בעיות של שטח פנוי במישור החוף.
לאתר החברה הגיאולוגית בישראל
Add Comment