פורום כאן נעים

פגישת ראש הממשלה עם המאבטח ששב מירדן

נתניהו: "שמחתי לפגוש הבוקר את השגרירה עינת ואת המאבטח זיו. הם מייצגים את מדינת ישראל - ומדינת ישראל לא שוכחת את זה אפילו לרגע אחד".

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד"א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017

יוסי ביטון הפקת קיץ 2017 | איפור קיץ.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

צהל איתם – ולמענם

צהל איתם - ולמענם | כך נראה ההאקתון הצה"לי שמפתח פתרונות לקשיים של ילדים אוטיסטים. עוד טכנולוגיות שפותחו בפרויקט המיוחד, עכשיו באתר צה"ל: http://bit.ly/2vsq4w7

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

נעים לעקוב אחרי

כאן מדע | טבע מחקרי רפואה

מה גורם לתחושות אהבה או פחד ואיך הן משפיעות על החלטותינו

מחקרים חדשניים ופורצי דרך של פרופ' אנטוניו דמסיו וחוקרים נוספים יוצגו בכינוס "שפות – מערכות תקשורת בטבע, אצל בני אדם ובמחשבים" שיתקיים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים ממחר, ימים ב' –ג', 6-7 בפברואר; בכינוס עצמו יוצגו ממצאים מפתיעים על הדמיון והשוני בין מערכות תקשורת בטבע, בבני אדם ובמחשבים. האם רובוטים יתַקשרו זה עם זה כבני אנוש או כעטלפים, או אולי גם וגם? ומהם הכללים והמנגנונים של תקשורת בין יצורים בכלל – בעלי-חיים, בני-אנוש או יצירי אנוש?
פרופ' אנטוניו דמסיו, מרצה אורח בכנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בימים ב'- ג'- 6-7 בפברואר 2017
פרופ' אנטוניו דמסיו, מרצה אורח בכנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בימים ב'- ג'- 6-7 בפברואר 2017

מחקרים חדשניים ופורצי דרך של פרופ' אנטוניו דמסיו וחוקרים נוספים, יוצגו בכינוס; "שפות – מערכות תקשורת בטבע, אצל בני אדם ובמחשבים" שיתקיים ב'אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בירושלים' ממחר, ימים; ב' –ג', 6-7 בפברואר. מה גורם לנו לתחושות של אהבה או פחד ומהו הקשר בין גוף, נפש ותודעה? מהם רגשות ומה התפקיד שלהם בקבלת החלטות? אחד החוקרים והוגי הדעות החלוציים והמשפיעים ביותר בעולם בחקר מנגנוני הרגשות והתודעה וביטוים בהתנהגותו של האדם ובהתנהגותה של החברה הוא פרופ' אנטוניו דמסיו מאוניברסיטת דרום קליפורניה ומכון סאלק בסן דייגו.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

ספריו של פרופ' דמסיו, הפכו לרבי-מכר ושניים מהם אף תורגמו לעברית: "השגיאה של דקארט״ ו״בחיפוש אחר שפינוזה: נפלאות הרגש ודרך פעולתו במוח״. מחקריו של דמסיו, שזכו לתהודה רבה בעולם, עוסקים בקשר בין גוף לנפש וביצירת התודעה האנושית.

בעבר רווחה ההשקפה שההחלטות הטובות ביותר מתקבלות באופן שכלתני, ללא מעורבות רגשות בשיקול הדעת. אחד הראשונים בעת החדשה שהציע ראייה אחרת הוא פרופ' דמסיו, שהסיק ממחקריו בחולים פגועי מוח שבתהליך קבלת ההחלטות שלנו, גם אם הוא נראה לנו שכלתני, מעורבים הרגשות הרבה יותר מששוער קודם לכן.

בין השאר הגיע דמסיו למסקנה, כי בתהליך קבלת ההחלטות הרגשות שלנו, כמו ה'פחד' למשל, נותנים לנו משוב מהיר אם ההחלטה שקיבלנו אכן נכונה. ללא משוב זה, יכולתנו לקבל החלטות נפגעת במידה ניכרת, או במילים אחרות; אדם שאינו מסוגל לחוות רגשות אינו מסוגל גם להחליט. רגשות והיגיון, לדעת דמסיו, מזינים זה את זה לצורך תפעולם, ולכן אין לומר "אני חושב משמע אני קיים", גם אין לומר; "אני מרגיש משמע אני קיים", אלא; "אני חושב ומרגיש משמע אני קיים".

פרופ׳ אנטוניו דמסיו, הגיע לישראל עם רעייתו, פרופ׳ חנה דמסיו, אף היא חוקרת מוח מובילה מארה"ב, העוסקת במופעים קליניים והתנהגותיים של פגיעות מוח. השניים, ישתתפו בכינוס בין-לאומי ב'אקדמיה הלאומית הישראלית למדעים' שיתקיים ביום שני, 6 בפברואר, המוקדש להתבוננות רב-תחומית וכוללנית נדירה על המנעד הרחב של מערכות תקשורת בעולם, החל מתקשורת בין תאים או בין בעלי-חיים, דרך תקשורת בין בני אדם, כלומר; שפה אנושית על מופעיה השונים, וכלה בתקשורת של מערכות מחשבים ורובוטים.

  האם רובוטים יתַקשרו זה עם זה כבני אנוש או כעטלפים, או אולי גם וגם?

אחרי הכינוס, ביום ג', 7 בפברואר 2017 בשעה 18:00, יישא פרופ' דמסיו, כאורח האקדמיה, הרצאה מיוחדת בנושא; Languages of Body and Mind – Homeostasis, Feeling, and Creative Intelligence. זהו ביקורו הראשון של פרופ' דמסיו בישראל, והזדמנות מיוחדת במינה למתעניינים ברגשות, קבלת החלטות ומנגנוני התודעה האנושית, וכן למי שקרא את ספריו רבי המכר של האורח, לפגוש במחברם.

בכינוס עצמו, יוצגו ממצאים מפתיעים על הדמיון והשוני בין מערכות תקשורת בטבע, בבני אדם ובמחשבים. האם 'רובוטים' יתַקשרו זה עם זה כבני אנוש או כעטלפים, או אולי גם וגם? ומהם הכללים והמנגנונים של תקשורת בין יצורים בכלל – בעלי-חיים, בני-אנוש או יצירי אנוש? שאלות אלו ואחרות מועלות בכינוס בו ישתתפו מבחירי החוקרים בארץ ובעולם מתחומי מדעי החיים, הבלשנות, המתמטיקה ומדעי המחשב, וייחודו במבט-העל המנסה לפענח את סודות התקשורת במרחבים השונים של עולם הדומם, עולם החי והתרבות.

לשאלות אלו חשיבות רבה במיוחד לאור העובדה שאנו נמצאים על סִפּה, ובעצם כבר במהלכה, של מהפכה טכנולוגית מהותית המוסיפה לקהל המשוחחים בעולם, שעד עתה כלל בעלי חיים ובני אדם, מערכות ממוחשבות אוטונומיות ורשתות ממוחשבות המשתרעות על-פני כדור הארץ כולו ובחלל המקיף אותו והמשוחחות בינן לבין עצמן באוטונומיה גוברת והולכת.

בין השאר, יוצגו בכינוס ממצאים חדשים על שפת הגנום האנושי, על שפתם של עטלפים, על הפרעות תקשורת בין בני אדם ועל שפת הסימנים, על לימוד שפת המתמטיקה בגיל קטן ועל שפות של מחשוב חכם. בתכנית גם נגינת סונטה מס' 2 לצ׳לו מאת באך בביצוע פרופ׳ צבי פלסר מהאקדמיה למוסיקה ולמחול, כהדגמה לשפת המוסיקה.

  ממצאים חדשים על שפת הגנום האנושי, על שפתם של עטלפים, על הפרעות תקשורת בין בני אדם ועל שפת הסימנים

נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה, כי הכינוס הרב-תחומי הוא חלק משיתוף פעולה הדוק, פורה ומשגשג בין חוקרים ומדענים ישראלים ובין עמיתיהם מרחבי העולם בנושא המורכב ורחב היריעה "שפות". לדבריה; "המדע עצמו הוא שפה בין-לאומית מגשרת, והוא מבוסס על שיתופי פעולה. האקדמיה רואה חשיבות רבה בקיומם של קשרים בין קהילות מדעיות והמדע בכלל ובין החברה, האמנות והתרבות".

יושבי הראש בכינוס הם חברי האקדמיה; פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דוד הראל ופרופ' אבישי מרגלית. עוד מרצים בו: פרופ' צבי ארטשטיין, פרופ' אנטוניו דמסיו, פרופ' חנה דמסיו, פרופ' יוסי יובל, פרופ' שלמה יזרעאל, פרופ' פיליפה מלמד, פרופ' ונדי סנדלר, פרופ' יצחק פלפל, פרופ' נעמה פרידמן, פרופ' שמעון שוקן, פרופ' יאן אולה אוסטמן ופרופ' יוהן ון בנטהם.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן נעים

    כתב כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kannaim2017@gmail.com

    שינוי גודל גופנים