סיפור של אשה אמיצה
הייתי נשואה 23 שנים בלי יום אחד של אושר. בכל תקופת נישואי חוויתי אושר כשנולדו שלוש בנותי. נשארתי נשואה 23 שנה בגלל הפחד. לא העזתי לומר שרע לי, לא הזכרתי את המילה גירושין. התעוררתי כל בוקר בגלל בנותיי. לולא בנותי, אולי לא הייתי קמה ומתפקדת. הרגשתי שכנראה נענשתי משמים, אחרת למה הייתי צריכה לסבול כל כך? לא סבלתי מאלימות פיזית, אך סבלתי מאלימות מילולית שפגעה בעמקי נשמתי. הפחד באוויר, המתח בבית, אבל עם כל זאת גידלתי שלוש בנות לתפארת מדינת ישראל.
הגעתי למקלט בראשל”צ ממוטטת נפשית, עם חוסר רצון לחיות יותר, וזאת לאחר שבאותו ערב איים עלי בעלי (דאז) ברצח. בנותיי הגדלות חששו לחיי והתחננו שאני אעזוב את הבית ואברח. לקחתי את בתי הקטנה ועברתי דרך חברה שמכירה ומעורבת בנושא המקלט לנשים מוכות. הגעתי למקלט בראשל”צ, שם חיכו לי וקיבלו אותי בחום ובאהבה עצומה. למחרת הגיעה רות רזניק, מנכ”ל העמותה, שליטפה וחיבקה, שוחחה עמי ארוכות. רותי גלעדי, שעזרה לי ע”י שיחות ונתנה אומץ וכוח לחזור לחיים. חיה, מנהלת המקלט, שהיתה נפלאה. שהיתי במקלט 4 ימים בלבד. בשיחות של כולן עמי קיבלתי המון אומץ, בטחון ורצון להתחיל לחיות את חיי עפ”י רצוני בלבד, וכך עשיתי. חזרתי הביתה ופעם ראשונה שאמרתי ודרשתי נמרצות להתגרש. אמרתי את המילה שייחלתי לה 23 שנים.
היום אני גרושה שנים. אלה השנים הכי יפות בחיי. אני בונה את חיי אחד לאחד. התקבלתי לעבודה באחד המקלטים לנשים מוכות. היום אני רוצה לצעוק לכל העולם שטוב לי במקלט בראשל”צ.
אולי באיחור של 3 שנים, אני רוצה להודות לרות להב, רות רזניק, רותי גלעדי וחיה, מנהלת מקלט ראשל”צ, שהחזירו אותי לחיים!
http://www.no2violence.co.il/index.html
מעונינות לפנות
ל.א. – לחימה באלימות נגד נשים
ת.ד. 5941 הרצליה 46101
פקס: 9551022-09
contact@no2violence.co.il
Add Comment