טור
דודו דיין
טלפון: 03-5048654
כתובת: אורים 6, חולון 58307
תחומי פעילות:
עיתונאי, איש גל”צ לשעבר וסופר. “החזיק תיק” בנושאי היסטוריה בגל”צ, ערך סדרות רדיו שזיכו אותו בפרס סוקולוב לתקשורת , בפרס הרצל ופרס יאיר.
בין ספריו האחרונים “עושים מדינה”, “מה כבר 2000?” ו”הרפתקה הודית”.
———–
מועצה אזורית הדר השרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מועצה אזורית הדר השרון הייתה מועצה אזורית באזור השרון.
המועצה הוקמה בשנת 1960 והיא התקיימה עד שנת 1984 כאשר אוחדה עם מועצה אזורית השרון הצפוני ליצירת מועצה אזורית לב השרון.
המועצה גבלה בצפון במועצה אזורית השרון הצפוני, קדימה וצורן ותל מונד (משנת 1955), במזרח באזור השומרון ובטירה, בדרום במועצה אזורית דרום השרון ובמערב במועצה אזורית חוף השרון.
בעבר הייתה המועצה ביחד עם תל מונד מועצה אזורית אחת בשם “מועצה אזורית תל מונד” שהתקיימה בין השנים 1948 ל-1954.
עד היום נקראים היישובים שהיו פעם במועצה אזורית הדר השרון כ”יישובי גוש תל מונד”.
בשנת 1955 הפכה תל מונד למועצה מקומית והיישובים האחרים התאגדו למועצה אזורית הדר השרון.
יישובים:
חרות
עזריאל
פורת
כפר יעבץ
משמרת
כפר הס
עין שריד
עין ורד
בני דרור
תל מונד (עד שנת 1954, אז הוקמה המועצה האזורית “הדר השרון”)
יע”ף (הוקמה בשנת 1968)
———————-
יישובים ערביים
היישובים הערבים במקום הם: טייבה, טירה, קלנסווה, באקה אל-גרביה, באקה ג’ת, זמר, ימה, ביר א-סיכה, איבתין, מייסר, ג’אלמה (נהרס) ומרג’ה ,אום אל-קוטוף , כפר קרע , ערערה-עארה, ברטעה, עין אלסהלה,אל-עריאן, אום אל-פחם, מוסמוס, מושריפה, מעאויה .
תושבי זכרון יעקב נגד גן האירועים בפרדיס
“למה לאימפריה מגיע לעשות הכול ולתושבי פרדיס לא? הם חוגגים, יורים זיקוקים, שרים – אנחנו לא באים בטענות. הם חושבים שאם קנו חלקת אדמה בזכרון אז הם קנו גם את הנוף של פרדיס והפכו את תושביה לעדר עזים”.
מאת: סאמי עלי, 31.05.2007
גן האירועים היחיד ביישוב פרדיס נמצא בסכנת הריסה, בשל התנגדותם של תושבים מזכרון יעקב לקיומו. בעל הגן טוען שמדובר בהתנגדות על רקע גזעני ובמדיניות מפלה של רשויות התכנון.
בשנת 1999 הוקם הגן על-ידי ראאד עבאהרי, תושב פרדיס, שבנה על אדמתו הפרטית גן ששטחו 3,000 מ”ר, מגודר בצמחיה ובעל מבנה אחד מאבן שמשמש כמטבח. מסביב לגן הוקם מגרש חניה בשטח של כ- 10 דונם. לדברי עבאהרי, הוא קיבל אישורים חריגים להקמת הגן מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ומראש המועצה המקומית והגיש את התוכניות. ואולם, כשעמדה הוועדה המקומית לאשר את התוכניות, הגיעה השמועה לאוזניהם של מספר תושבים בזכרון יעקב, שהביעו התנגדות נחרצת לבניית הגן, אף כי המרחק בינו לבין זכרון יעקב הוא כ-6 ק”מ.
“מאז החלה הסחבת של רשויות התכנון, שנכנעו ללחצים של אישים מהעשירים העליון ובעלי תפקידים בממשלה,” אמר עבאהרי. “הגן קיבל אישורים מכל הגורמים ועבר את הבדיקות הנדרשות, אבל במשך שנים הם דחו את אישור התוכנית בטענה שקיימים בה ליקויים ומחסורים”.
לאחר מאבק של חמש שנים הגיע הנושא לדיון בבית-משפט השלום בחדרה, שהורה להוציא צו הריסה לגן על רקע בנייה בלתי חוקית, בהסתמכו על טענות רשויות התכנון והתנגדויותיהם של תושבי זכרון. עבאהרי עתר לבית-המשפט המחוזי, אך גם הוא הורה להרוס את הגן וכך גם בית-המשפט העליון. כעת ממתין עבאהרי לדחפורים, שעלולים לבוא בכל יום ולבצע את ההריסה.
“זה פשוט לא הוגן,” אמר ראאד עבאהרי, בעל הגן; “הקמתי את הגן לפני שמונה שנים, עקב מחסור במקומות מאורגנים לאירועים בכפר, שסובל מצפיפות מגורים ומהעדר שטחים ציבוריים. השקעתי מאות אלפי שקלים. את הגן בניתי על אדמה חקלאית בבעלותי וקיבלתי על כך אישור חריג מכל הגורמים. הגשתי את כל המסמכים הדרושים לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שהסכימה תחילה להקמת הגן ואף אישרה את הקמתו. בזמן שחיכיתי להיתרים, הודיעו לי מהוועדה שהתיק הועבר לוועדה המחוזית לתכנון, בעקבות התנגדויות שהגישו תושבי זכרון יעקב. במשך חמש שנים טרטרו אותי וביקשו ממני להביא מסמכים שונים – אבל לצערי, דבר לא עזר.”
עבאהרי דחה את טענות תושבי זכרון יעקב ואמר שתלונותיהם כוזבות ולא הוגנות. “איפה ההיגיון בטענותיהם? כמה תושבים טוענים שהגן מהווה מקור רעש ושהתאורה שלו מסנוורת אותם, למרות שהגן נמצא בשטחים חקלאיים ותושבי השכונה שמתלוננים גרים בפסגת ההר. הם טוענים שהגן פוגע בנוף, למרות שהוא נטול מבנים וסובבת אותו צמחיה. למה הם לא מתלוננים על המכון לטיהור מי שפכים שהוקם מולם על שטח של אלפי דונמים? הם מתלוננים אפילו על קול המואזין – זו אפליה וגזענות. למה לאימפריה מגיע לעשות הכול ולתושבי פרדיס לא? הם חוגגים, יורים זיקוקים, שרים – אנחנו לא באים בטענות. בוא תשב בכפר ותשמע את הרעשים שמגיעים מזכרון יעקב בזמן החגים והאירועים. הם חושבים שאם קנו חלקת אדמה בזכרון אז הם קנו גם את הנוף של פרדיס והפכו את תושביה לעדר עזים. מדובר במדיניות מפלה ובשנאה שמתפשטת במדינה. אני לא אשתוק אם הגן יהרס ואמחה נגד המדיניות המפלה של רשויות התכנון,” אמר עבאהרי.
.
פרדיס זה לא גן-עדן
כפר פרדיס ידע עליות ומורדות. לצד מצוקה כלכלית וחברתית גוברת הוקמה לצד הכפר גבעת-פרדיס, שכונת יוקרה של בעלי מקצועות חופשיים. לצד תוכניות פיתוח תקועות פורח מרכז מסחרי פיראטי. פרופיל של שכונה בדרכה להפוך לעיר
מאת: סאמי עלי, 09.01.2007
הימים היו ימי טרום מלחמת 48’, הנכבה, ולאנשי זכרון הוענק, בהוראת דוד בן-גוריון, מנדט מיוחד: הם פנו למוכתר המקומי ולראשי החמולות של פרדיס וביקשו מהם להישאר בכפרם ולא לנוס על נפשם מפני המדינה הציונית שבדרך. לתושבי פרדיס הובטח שהזכרונים יערבו לשלומם וכי לא יאונה להם כל רע, שכן בין שני היישובים נרקמו במהלך השנים יחסי רעות ושיתוף פעולה יוצאי דופן.
תושבי פרדיס נותרו במקומם ומסרו את מעט הנשק שהיה ברשותם לידי אנשי זכרון. כך שפר עליה גורלה של פרדיס, בניגוד לכפרים אחרים באזור החוף, כמו טנטורה, שתושביהם נמלטו מבתיהם בעקבות מעשי הגירוש והטבח שערכו כוחות צה”ל באזור. הללו התקבצו במחנות פליטים בלבנון ובסוריה, בתקווה לשוב באחד הימים לאדמותיהם הכבושות.
מפות השלל
מים רבים זרמו מאז בוואדי החוצץ בין פרדיס לבין זכרון יעקב. יחסי השכנות בין פרדיס לזכרון יעקב ידעו במהלך השנים עליות ומורדות, כפועל יוצא של האירועים שפקדו את האזור. לאחר מלחמת ששת הימים מצאו כוחות הביטחון הישראליים מפות מדויקות של זכרון יעקב בידי תושבים מפרדיס, שכבר התחלקו בשלל שצפוי היה ליפול לידיהם לאחר המלחמה וסימנו את המשקים, הבתים והכרמים שקיוו שיעברו לידיהם עם תום הקרבות. נקודת שבר נוספת נרשמה בעקבות אירועי אוקטובר 2000, שבמהלכם הפגינו מאות מאנשי פרדיס בצומת הסמוך לכפרם. תקופה ממושכת לאחר מכן הדירו מאות מתושבי זכרון יעקב את רגליהם מפרדיס, הפסיקו לרכוש שם מוצרים ולהעסיק עובדים מתושבי הכפר, מה שפגע אנושות בפרנסתן של רבות ממשפחות הכפר. רק מקץ זמן ממושך, ובאופן הדרגתי, חודשו היחסים הידידותיים בין שני היישובים.
למעט שני אירועים אלה, היחסים בין פרדיס לזכרון יעקב הם דוגמה יוצאת דופן להבנה ולשיתוף פעולה בין יישוב ערבי לשכנו היהודי. ההכרה שלפיה רק באמצעות שמירה על כבוד הדדי, שיתוף אינטרסים ובלימת הכוחות הקיצוניים ניתן לרקום מערכת יחסים טובה ומועילה איפשרה את ייצוב היחסים בין היישובים ואת טיפוחם.
אולם היחסים הטובים עם תושבי זכרון הם רק חלק קטן מסיפורו של פרדיס, שמנהל זה שנים ארוכות מאבק יומיומי על קיומו הפיזי במציאות של מצוקה מתמשכת. המערכת הפנימית של הכפר לא הצליחה לחלץ את פרדיס מהמצוקה הכלכלית, החברתית והחינוכית, והמנהיגות המקומית, שהיתה שקועה במאבקים פוליטיים על עמדות כוח והשפעה, לא הצליחה להזניק את היישוב קדימה.
אולם בהדרגה, ולנוכח הקשיים שעימם התמודד הכפר, צמחה בפרדיס מנהיגות חברתית שהבינה שהישועה לכפר תוכל לבוא רק משני כיוונים: ביסוס כלכלי באמצעות עידוד בעלי עסקים ואנשי מקצוע, והשקעה במערכת החינוך של הכפר. ימי השגשוג הכלכלי באזור סיפקו תעסוקה רבה לאנשי פרדיס, בייחוד בתחום הבנייה והחקלאות, ובהדרגה החלו יותר ויותר משפחות לחלץ את עצמן מהמצוקה. תנופת הבנייה בכפר העידה על הצלחתו החלקית של פרדיס להתנער מן הקשיים והמגבלות שהיו מנת חלקו. ההכרה בכך שמערכת החינוך בכפר עשויה לשמש קרש קפיצה לדור הבא הביאה עימה אף היא שינויים חיוביים, ובכפר הוקמו בהדרגה מרכזיים קהילתיים שונים.
במקביל לכל אלה הלך וגדל מספרם של אנשי העסקים ובעלי המקצועות החופשיים, שמצאו לעצמם כר פעולה כלכלי מחוץ לכפר. אט-אט התגבשה בפרדיס שכבה חברתית משכילה, שהחלה לנווט את הכוחות הפוליטיים בכפר לכיוונים חדשים. בתהליך זה נוצרה לבסוף פרדיס-עלית.
גבעת-פרדיס הנבדלת
מאחר שעתודות הקרקע של פרדיס היו מצומצמות, החל הכפר להתפשט במעלה ההר. במסגרת הפרויקט שנקרא גבעת-פרדיס הונחו תשתיות חדשות לפיתוח מואץ של חלקו העילי של הכפר, נסללו דרכים וכבישים חדשים, הוקמה רשת תאורה והחלו לצוץ עשרות בתים, וילות ומבני ציבור מפוארים. בשנים האחרונות הפכה גבעת פרדיס לאזור בפני עצמו, שנבדל לחלוטין ממרכז הכפר, מבחינה חברתית ואדריכלית כאחד.
פרדיס תחתית מתמודדת עדיין עם בעיות קשות הנובעות מצפיפות דיור חריפה. למצוקה המתמשכת הזו יש השלכות רבות, לא רק על תנאי הדיור של מרבית תושבי הכפר, אלא בעיקר על המרקם החברתי שלו.
Add Comment