פורום כאן נעים

חיל האוויר תקף מטרות צבא סוריה בצפון רמת הגולן

צה"ל; "רואים בחומרה ולא נסבול כל ניסיון פגיעה בריבונותה של מדינת ישראל ובביטחון תושביה ורואים במשטר הסורי האחראי על הנעשה בשטחו".

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד"א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

למבוגרים: על חיתול ויאגרה וחתול…

זקן מבקש חיתולים למבוגרים וויאגרה | שחקנים: ורד פלדמן אלברט כהן.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

אנגלברט המפרדינק מהערב בישראל

זמר פופ הבריטי אנגלברט המפרדינק מהערב מוצ"ש 17-06-17 בישראל, חיפה.

עזרה לאנשים קשי יום באזור חדרה

עזרה לאנשים קשי יום באזור חדרה. צל"ש ממערכת אתר כאן ישראל.

נעים לעקוב אחרי

מגירות הנפש

סיפור אהבה שלא נגמר

הכרנו במקום העבודה – היית הבוס של כולם והנה, דווקא כשקבלתי תפקיד בכיר, לקחת אותו מבין ידיי. הפגיעה היתה קשה, בכיתי ללא לאות. עד אז לא ידעתי עד כמה אתה רגיש
סיפור אהבה שלא נגמר
סיפור אהבה שלא נגמר

החלטת לקחת אותי לסיבוב בין הסניפים – איש מפקח כל יכול, מבוגר ממני ב-20 שנה אך מי סופר?! בדרך לא שוכח לקנות לי גלידה, אני בוכה והיא. הגלידה. לא מפסיקה לטפטף על בגדי – אתה נגנב מהרעיון ומתחיל לצחוק.

והינה – אנחנו נוסעים – יחד – אינך יודע מה אני חשה כלפיך (ואני חשה), עוצר לרגע את הרכב ומגניב נשיקה לשפתיי. הבטת בי – המום מעצמך וממה שנעשה בזה הרגע – לחייך הלבנות, הפולניות משהו, מתחילות לקבל גוון אדמדם של מבוכה. החלטתי לשפר את ההרגשה ונישקתי אותך בעוז, כאילו אומרת – אני איתך – אל תפחד.

נסענו לביתך – בית רווקים מאולתר, התענגנו על הרעיון של להיות ביחד קשובים האחד לשני, רוצים האחד את השני ומכאן אנחנו מתחברים. למחרת – אני חוזרת לעבודה – בעננים, הטלפון הלבן שצלצל פתאום קיבל משמעות אחרת בחיי (כשארצה לדבר – זה יהיה תמיד לטלפון הלבן כך אמרת).

בכל פעם, שמזכירה אחרת היתה עונה לטלפון הלבן, היית צריך לפברק סיבה להתקשרות והיה נורא מצחיק לראות מהצד את התגובה של המזכירה לשאלות שלך. זה היה כיף לראותך מחכה בסיומו של כל יום בתחנת האוטובוס הקבועה שלנו.

השנה שבילינו יחד, הייתה מן הנהדרות בחיי – בחיי!!!

הפגישות בחטף, צלצולי הטלפון המרטיטים, כרטיסי הברכה שלא נגמרים, הפרחים, שחיכו לי בבוקרו של כל יום בו הייתי מתעוררת לצידך – כאשר אתה כבר היית באמצעו של יום העבודה.

האהבה שצמחה בתוכנו כמו פרח ענק שלא יכולנו להשתלט עליו. היא תפסה נפח רציני מחיינו. כל יום הייתה חגיגה איתך. אף פעם לא ידעתי לאן תובילני בסיומו של היום.

חרשנו כמעט כל חלקה טובה בארצנו היפה – היית מדריך מעולה. לקחת אותי למסעדות המשובחות ביותר – אנין טעם היית.

היית ממציא חגים, כדי למצוא סיבה למתנה. הכי הייתי נהנית ללבוש את הסוודרים הגדולים שלך – להתענג על ריח גופך. היית בשלן לא קטן – בעיקר היית אוהב לבשל מרקים בלילות גשומים. היית חולה על החורף בכל רמ"ח איבריך.

דווקא שהכל הלך כל כך טוב, הודעת לי במפתיע, כי אתה עוזב את הארץ, לטובת עבודה חדשה בארה"ב – ההכנסה הכספית קרצה לך.

נסעת לוירג’יניה ועזבת אותי שבורת לב – לא יודעת כיצד לאסוף השברים.

כאשר הגיע המכתב הראשון ממך – היו בו 100 דולרים – ביקשת, כי אתחיל לחסוך לכרטיס טיסה, כדי שנוכל להיפגש לתקופה קצרה ולהיות ביחד.

לא שכחת לצלצל פעמיים בשבוע ולהגיד לי כמה אני חסרה לך ואם מצאתי מישהו במקומך. הייתי בוכה אל תוך השמיכה ולך היה לב "רגיש" שלא יכל לעמוד בכל הבכי הזה.

ואמנם כך עשיתי – לאחר חצי שנה נפגשנו שוב – הפעם בארה"ב. לקחתי לי חופש ארוך. היינו ביחד חודש ימים – וכל הדברים שאליהם התגעגעתי חזרו בגדול.

כאשר נסענו ביחד ברכב היישר לביתך, צעקת בקולי קולות שאתה אוהב אותי בכל נשמתך. הייתי נבוכה מדי מכדי להביט לצדדים.

הבטחת לי שנחזור ארצה כדי לארוז את כל הדברים שלי. ביקשת שאתפטר מעבודתי ואז ניסע בחזרה לארה"ב, שנינו לבד. מאוהבים לעד – נחיה כך לנצח.

האמנתי לך וכך היה.

לאחר שבועיים של שהות בארץ ארזתי את כל הפקלאות, קניתי כרטיס טיסה – ביקשת, כי ניפגש בשדה התעופה. יום לפני הטיסה אני מתקשרת אליך לוודא שהכל תקין – ואני שומעת קול נשי מעברו השני של הקו – זו הייתה אחותך. היא ענתה לי בקול מאור קר והודיעה לי, כי אינך בארץ, שעזבת כבר בבוקר.

לא האמנתי למשמע אוזניי, חשבתי שאני מתה. התהלכתי כך במשך חודשיים, מבלי לקבל ממך הסברים.

נותרתי ללא עבודה, ללא אהבה – ריקנות מוחלטת השתלטה עלי. רציתי לדעת למה? מה קרה? מה הפחיד אותך כל כך? למה עשית לי את זה? לא חשבת על הנזק?

אחרי חודשיים – הגיע אלי מכתב בו אתה מסביר לי מדוע נאלצת לעזוב כך מבלי להודיע, מבלי להיפרד. טענת שהיה קשה לך להיפרד – הלב שלך כבר "חולה", אינו עומד בתנודות רגשיות מעין אלה. טענת שעשית לי טובה, שהגיל מהווה איום עבורך והרס עבורי. שאינך יכול להתחתן ולהביא ילדים לעולם – זה לא פייר כלפיהם, שלא הייתה ברירה.

הבנתי – לא הסכמתי – זה גם היה משהו בשביל להתחיל משהו חדש.

לאחר כשנה וחצי, נישאתי. בבוקרו של יום נישואיי, הרמת אלי טלפון הביתה – אבי ענה לך. ביקשת לדבר אתי – רצית להודיע לי שחזרת לארץ לצמיתות.

אבי, ענה לך בקול הכי קר שיכול להיות – "עזוב אותה לנפשה היום היא מתחתנת". רציתי לחטוף את הטלפון מידו של אבי, להגיד לך שאני מוכנה לעזוב הכל עבורך, שזו חתונה מאולצת – אך כמובן לא יכולתי.

בדיעבד, ברור לי, כיום שצדקת – בדרכך. בשבילי – זה עדיין סיפור אהבה שלא נגמר…

תמיד תהיה לך,
פינה חמה בלבי,
א.

מובא באדיבות אתר נש"ר

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן נעים

    כתב כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kannaim2017@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים