בלי עין הרע

קשר עם יצורים מן החלל החיצון על פי כתבי הקודש היהודיים / פרק חמישי ואחרון

0
0

– המשך הכתבה מעמוד קודם –
קשר עם יצורים מן החלל החיצון על פי כתבי הקודש היהודיים / פרק חמישי ואחרון
הערת המערכת: בגלל אורכה של הכתבה – מומלץ להדפיסן ולקרוא בנחת.

מסתבר שכוכב זה והופעותו המחזורית הייתה ידועה גם לחכמי התלמוד וב”הוריות” פרק שלישי עמ’ י’ מופיעה שיחה בן רבן גמליאל ורבי יהושע שהפליגו בספינה אשר סטתה ממסלולה וטעתה זמן רב בדרך. רבן גמליאל התפלא על כך שלרבי יהושע הייתה צידה רבה לדרך. השיב לו רבי יהושע:

“כוכב אחד לשבעים שנה עולה ומטעה את הספנים ואמרתי שמא יעלה ויתעה אותנו”.

בחג הפסח הופיע לפתע אור גדול אשר האיר את המזבח ואת ההיכל: “עד אשר נראו כמו בעצם יום בהיר, והמראה הזה ארך חצי שעה”. חכמי ישראל פירשו זאת כאות לרעה בעוד אשר בני העם סברו ההיפך.

שער הקדים אשר הוליך להיכל פנימה היה כבד ביותר וכדי לסוגרו או לפותחו נדרשו לפחות כעשרים איש, והנה לפתע באחד הימים בשש לפנות בוקר נפתח השער מעצמו לרווחה, מוכן ומזומן בפני אוייב קרב, וגם בזאת ראו אות מבשר רעה.

לאחר חג הפסח ב-21 לחודש אייר נראה לפתע בשמיים מראה מוזר: “לפני בוא השמש נראו במרום בכל הארץ כדמות מרכבות מלחמה, ומערכות אנשי צבא מזויינים, המפלסים להם דרך בים העבים מסביב”.
207_haizar_033.jpg

לא ניתן להתייחס לחורבן מבלי לדבר גם על הגאולה אשר עפ”י ספר הזוהר תחל עם הופעתו של כוכב נוצץ שיעמוד בשמים. ממנו יתפשטו שבעים רשפי אש, שיאירו שבעים כוכבים אחרים. הוא יאיר משך שבעים יום החל מהיום הששי ב25- לחודש הששי. יהיה זה אות וסימן למלחמות ולפורענויות. ברעידת אדמה בירושלים וסביבתה תתגלה לפתע מערה מתחת לפני האדמה, ואש עזה תצא ממנה, ואז יתגלה המלך המשיח.

קורותיו המופלאים של אלכסנדר מוקדון

אסיים במספר אגדות על קורותיו המופלאים של אלכסנדר מוקדון, המצביא המהולל אשר חלף על פני ארץ ישראל במהירות בשנת 332 לפה”ס, כאשר כל ערי ישראל נכנעו לפניו ללא כל מאבק, מלבד עזה אשר לחמה בחירוף נפש משך חודשיים ימים. אלכסנדר שהה בארץ זמן קצר ועבר מיד לכיבוש מצריים, ארם נהריים ואסיה. שלטונו של אלכסנדר מוקדון נמשך כ9- שנים בלבד, ועם מותו בשנת 323 לפה”ס החלו מריבות בין יורשיו וארץ ישראל עברה מיד ליד.

אלכסנדר מוקדון שהיה לוחם עז נפש, היה ידוע גם בסקרנותו הרבה לדברי חכמה ודעת והוא כיבד והוקיר מנהגי עמים אחרים. תושבי הארץ נטו לו חיבה רבה, בשל האוטונומיה הדתית שהעניק להם ואף נטו לראות בשלטונו סימנים לגאולה הקרבה. אגדות תלמודיות רבות עוסקות בפועליו של האיש, ובחלקן מעשי ניסים רבים ומסעות בחלל.

מעניין במיוחד הינו מפגשו המרתק עם שמעון הצדיק. בשנת ה40- לימי בית שני הלך אלכסנדר מוקדון וקרב לשערי ישראל והעם הירא פנה בקריאה מרה אל שמעון הצדיק שיושיע. הוא לבש את בגדי כהונתו ובלווית כוהנים נוספים יצא לקדם את פניו של אלכסנדר. הם הלכו כל הלילה עד אשר פגשו באנשי צבאו של אלכסנדר, ולפתע כשנגלה לאלכסנדר מראה פניו של שמעון הצדיק ההולך בראש ו”המפיקים חן וחסד, ואת קומתו הדומה לתמר ואת מראהו האומר כולו כבוד – וירד מעל מרכבתו וישתחווה לו”, לפליאתם הרבה של שרי צבאו.

הסביר להם אלכסנדר: “פעמים רבות התגברו אויבינו עלינו ונהי כמעט בכל רע, ויש אשר אמרתי: אבדנו, כולנו אבדנו, אולם בקרוב הרעה עד מאד – תראה פתאום אלי דמות מלאך אלהים כדמות האיש אשר השתחויתי אליו, וחזקתי ואמצתי ונהפכתי פתאום לאיש אחר… וגם במלחמתנו האחרונה אשר נלחמתי עם גויים רבים ועצומים ממני פי שלושה, לא נסוגותי אחור כי ידעתי תופיע אלי דמות המלאך הגואל אותי מכל רע והמרבה עוצמתינו, ויהי כן… והמלאך תוארו כתואר הכהן הגדול הזה אשר נגלה לי.

“כל אגדות ישראל”, חלק ד’, עמ’ 160

אלכסנדר מוקדון ומסעו לשמים

במדרש זה רוכב אלכסנדר מוקדון על גביו של נשר הנוסק מעלה. תאוריו ממעוף הציפור מענינים ביותר והם תואמים למה שניתן לראות מצילומי אויר ולווין. בתקופה בה עדיין האמינו שהארץ הינה כצלחת שטוחה, מצויין בפירוש במדרש זה שהארץ ככדור:

“ויעל את אלכסנדר הרוכב עליו עד במתי עב… וינשא גם מעבי שמים. בעת ההיא הביט אלכסדנר לארץ, וירא והנה קטנו מאד הערים והיערות אשר מתחתיו ודמיונם כקוים דקים, ויוסף להביט אל המקום אשר עמדו שם מחנות צבאו העצום, וירא והנה נעלמו כולם, ולא נראה במקום ההוא בלתי אם נקודות קטנות עד מאד… ויוסף להביט אל הארץ וירא והנה כל דמיון כל היבשה ככדור, ודמיון כל הימים כקערה קטנה… ויהי כאשר ירד ארצה ויצו לצייר את תמונתו ולשים בידה כדור, לאמר: מושל אלכסנדר מוקדון בכל הארץ, הדומה לכדור.

מדרש רבה, נשא פרשה י”ג, וירושלמי יב”ז פרק “כל הצלמים”

מפגש עם תרבות מוזרה

במהלך מסעות כיבושיו פגש אלכסנדר בעמים מוזרים. אחד מאלה היו בני “האבדמים”, אליהם הוא “עולה” בלוויית שלושה מחייליו, במטרה לשאוב מחוכמתם הרבה. הוא מתפלא על חיי העוני והזלזול בכל רכוש חומרי. הוא רוצה לעמוד על אורחות חייהם ושואל:

“היש לכם מקום אשר תקברו בו את מתיכם”? הם משיבים לו: “גופותינו קברותינו, ובהיפרד נשמותינו מעם גויותינו נחיה”. ובתשובה לשאלה מספרם של מי רב יותר החיים או המתים: “בארצך רבים המתים מהחיים, ובארצנו רבים החיים מהמתים”.

“כל אגדות ישראל”, חלק ד’ עמ’ 178

סיכום:

בזאת הובאה סקירה קצרה ומקוטעת של מספר מאורעות יוצאים מגדר הרגיל שיש בהם יותר מרמז ברור לקשר עם ספינות חלל. אין הדברים באים כתחליף לנאמר כבר בספרים רבים על הקשר בין תרבויות עתיקות בכלל ועם ישראל בפרט עם יצורים מן החלל החיצון.

אציין, שהדברים רק מחזקים את הטענה שהקשר עם יצורים מן החלל החיצון, הינו רציף ומתמשך על פני אלפי שנים, וכפי הנראה היה חזק ביותר, עד לתקופת מלכי ישראל. כשמשווים הדברים לדיווחים של היום, רואים שדבר לא נשתנה, מלבד מושגים והמונחים, כך שהם מתארים תופעות דומות לקורה בימינו. פה ושם, אנו מוצאים גם רמזים למידע וידע טכנולוגי שיכול היה להיות רק אצל בני תקופתינו, כך שהדיווחים העדכניים והדיווחים מן העבר אינם אלא סוגרים מעגל בשרשרת רציפה ומתמשכת של ביקורי ישויות מן החלל החיצון.

מובא באדיבות גילה בויום.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן