ולשאלת השאלות, איך מתאימים בין יין לארוחה? ” עד לפני כמה שנים, מקובל היה לחשוב שיש להתאים את סוג היין למנה המסוימת שהוגשה לשולחן. היום זה השתנה. ההמלצה היא לשתות את מה שטוב וטעים ולאו דווקא את מה שמתאים.
איך הפכנו בשנים האחרונות לעם של אוהבי הלגימות עם עשרות יקבי בוטיק קטנים לצד יקבים גדולים וותיקים ויותר, סיורי כרמים רומנטיים, פסטיבלי יין עונתיים ומושגים כמו עפיצות וארומה שהפכו לחלק מהלקסיקון שלנו.
215_id=3376_01.jpg
הבית על גבעת זמארין
לפני למעלה מ-120 שנה הקים הברון אדמונד דה רוטשילד את היקב של כרמל מזרחי על גבעת זמארין שבזכרון יעקב. בחצר היקב ניצבות כיום מכונות היקב הישנות של פעם: מד זרימה לקביעת כמות היין שיוצר לפני כמה עשרות שנים בפרובנס שבצרפת, מכונה לפיקוק פקקי שעם משנות ה-50 ומכונת ריסוק והפרדה.
“הבית ביקב 882” שעל גבעת זמארין, בזכרון יעקב, הוא כיום מרכז מבקרים יפהפה של יקבי כרמל מזרחי. יש בו מסעדה טובה, חנות יין ותמונות מהמאה שעברה עם צילומי היקב בימיו הראשונים. באתר של יקבי כרמל מזרחי, אפשר ללמוד על תעשיית היין בארץ אז ועכשיו, על שפע הפרסים והמדליות בהם זכו יינות היקב על יין ואוכל ואפילו חידון חביב. לאתר: כרמל מזרחי
תערוכה נוספת בנושא מוצגת ממש בימים אלה, מוצגת במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון הצילום שבתל חי, תערוכת צילומים רטרוספקטיבית מארכיון הצלם סוסקין, מתארת את תהליך בציר הענבים והכנת היין בראשית המאה ה-20. ראה ידיעה נפרדת בעניין התערוכה, באתרנו.
בכלל, נראה, כי הנושא והתחום כובשים להם יותר ויותר אוהדים עם השנים. בעבר היה תהליך ייצור היין נחלתם של בודדים ושוק היין היה ברובו זה של “יין פטישים” לקידוש. היום הפך היין לפריט חובה, לא רק על שולחנות החג או בארוחות יום שישי. הוא מתארח אצלנו גם בארוחות הפחות פורמליות וחובבי הטיולים יכולים לבלות מסיורי יקבים שתמיד כוללים גם טעימות, לגימות והרבה מצב רוח טוב.
בכל מקרה, חובבי היינות בוודאי יעבירו דקות ארוכות של הנאה באתר winespectator המהדורה הדיגיטלית של מגזין היין היוקרתי “Wine Spectator” כוללת גם את תכני המגזין המודפס, אך מעבר לזה מספקת חומר רקע על היין והטקסים התרבותיים הכרוכים בו. אפשר גם להיעזר ב”טבלת הבצירים” כדי לשפוט איזה בציר היה הטוב ביותר, עבור סוגי היינות השונים.
סיור בין יקבים
id=3133_100_01.jpg
ארצנו הקטנטונת התמלאה בחמש השנים האחרונות בעשרות יקבי בוטיק קטנים הפועלים לצד יקבים ותיקים יותר, והישראלים החלו לבלות בפסטיבלי יין עונתיים. לפתע, הישראלי, שבא לטעום מדבר על “ארומה” ועל “עפיצות” ושאר מושגים המוכרים לאוהבי הלגימות. בתי ספר ליין, קורסים למקצוענים ולחובבים טיולים ופעילויות שונות הפכו את היין מסתם משקה חגיגי לתרבות שלמה. אתר היין הישראלי הוא דוגמה מושלמת לתופעה.
ציפי פינצ’בסקי, מ”בית המשקאות של נפתלי”, מסבירה את ריבוי הייצור המקומי בעובדה שמגדלי הגפנים, שמכרו עד לא מזמן את תנובת כרמיהם ליקבים הגדולים, החליטו לעבור לייצור עצמי. בד בבד, אוהבי יין שונים החליטו גם הם להפוך את התחביב למקצוע והקימו יקבי בוטיק קטנים.
יקבי הבוטיק אינם מגדלים את הענבים בעצמם והיקף הייצור שלהם עומד על מספר קטן של בקבוקים בהשוואה ליקבים הגדולים (הרבה פחות מ-100 אלף בקבוקים). בין היקבים המשפחתיים תוכלו למצוא ברשת את אתר המסרק וגם את אתר יקבי תשבי.
אם אתם לא מסתפקים בגרסה הווירטואלית, מומלץ, לקפוץ לסיור באתר האמיתי של יינות תשבי, משפחת כורמים ותיקה ובעלת גפנים ברחבי הארץ. יקבי תשבי הם פינת חמד קסומה לכל המשפחה. תחילתו של הסיור במבנה מרכז המבקרים הכולל מוזיאון מרשים ויפהפה המציג את תהליך יצור היין בתמונות, בתבליטים ובדוגמאות. בהמשך הסיור יוצאים לבקר ביקב: חולפים בחדר החביות, בחדר הביקבוק, בכרם המיוחדת שניטעה סמוך למרכז המבקרים ובחדר הטעימות. גם ילדים רשאים לטעום מן היין ובעיקר ממיץ הענבים הטבעי.
310_id=3376_03.jpg
מומלץ, לרדת אל מרתף היינות של היקב, שקיר הכניסה אליו מצופה באבני בזלת מרמת הגולן. במקום פועלת גם חנות היקב בה נמכרים יינות הגולן, שמני זית, תבלינים, אביזרי יין ועוד.
בראשית היה הכרם
סיפורו של כל יין, מתחיל בכרם. באיזורי הארץ השונים נמצאות כרמי ענבים ממספר סוגים: מספר כרמים מצוי באיזור רמלה וקיבוץ גזר, כרמים רבות נמצאות באיזור לטרון, שורק ומדרונות הרי יהודה למשל: יקבי אפרת, אך מספר הכרמים הרב ביותר נמצא בגליל ובגולן.
מומחי יין עולמיים מצאו שתנאי האקלים בגליל ובגולן ותנאי הקרקע באיזור מהווים כר גידול מוצלח לענבים משובחים וליין משובח. עם התעוררות הגפן באביב, מתחילים בעלי הכרמים לערוך מעקב צמוד אחרי הענבים, שמסתיים בבציר.
ההחלטה על מועד הבציר המתקיים בחודשי הקיץ היא אחת ההחלטות החשובות והקריטיות ביותר בחייו של יינן.
פינצ’בסקי, ממפה את היקבים הישראלים ליקבים גדולים, דוגמת כרמל, יקבי ברקן ויקבי רמת הגולן, שמצליחים, לדבריה, “כל שנה” לייצר יינות טובים ואיכותיים. “אחריהם, מבחינת הגודל, נמצאים היקבים ממעמד הביניים: דלתון, תבור, רקנטי ובנימינה, המגדלים בעצמם את הענבים ולכן מצליחים להגיש יין איכותי במחירים סבירים.
בתחתית הרשימה עשרות יקבי בוטיק קטנים. בנוסף ליינות תוצרת הארץ, היינות הפופולריים היום הם אלה המיובאים מאוסטרליה, איטליה וספרד.
215_id=3376_02.jpg
אילו יינות הישראלים אוהבים?
פינצקבסקי: “מיום ליום יותר ויותר ישראלים מבינים ביין. בשנתיים-שלוש האחרונות הם נכנסים לחנות ויודעים לנקוב בשם סוג היין שטעים להם. ככלל, הישראלים מעדיפים מרלו אדום קל ורך. הם מעדיפים יינות מתקתקים יותר מאשר יינות חמוצים (דוגמת הקיאנטי). לפני שבע שנים לערך, היין הלבן החצי יבש, האמרלד ריזילינג, היה היין הפופולרי ביותר. היום הישראלים מעדיפים יינות אדומים”.
ולשאלת השאלות, איך מתאימים בין יין לארוחה? “עד לפני כמה שנים, מקובל היה לחשוב שיש להתאים את סוג היין למנה המסוימת שהוגשה לשולחן. היום זה השתנה. ההמלצה היא לשתות את מה שטוב וטעים ולאו דווקא את מה שמתאים. יחד עם זה יש מגבלות ויין אדום בדרך כלל לא ילווה בצורה מושלמת אוכל חריף ומנות אחרונות ילכו באופן מושלם עם יינות מתוקים. כל ניסיון לשנות את זה”, אומרת פינצ’בסקי, “הוא כמו לאכול סטייק עם בווריה”.
אם השורות האלו עשו לכם חשק להצטרף לאחד ממועדוני החובבים, לטעום עוד או סתם להרים כוסית עם חברים, כדאי לכם לבקר באתר רשת החנויות דרך היין או במדריך המפורט שתמצאו באתר (מומלץ, המדור) של אופיר גפקוביץ – תרבות היין.
* מובא מתוך הבית שלנו, שיכול להיות גם שלכם – לחצו והיכנסו לאתר הבית של אינטרנט זהב – להתחבר לעולם טוב יותר
Add Comment