ספורט ישראל

זוהיר בהלול 03

0
0

זוהיר מדבר
זוהיר בהלול 03
להמשך הכתבה מעמוד קודם – לחץ כאן

זוהיר בהלול – מדבר על הכדורגל הישראלי והחברה הישראלית והפלשתינאית

ראיון עם זוהיר בהלול, עיתונאי ושדרן כדורגל ערבי-ישראלי

איך הדו-קיום בעכו בפרט ובארץ בכלל
לצערי, הדו-קיום הוא קצת בעייתי בתקופות האחרונות, הדו-קיום עבר משברים בעיקר באירועי אוקטובר אלפיים, הדו-קיום הפך להיות טיפה שברירי בשנתיים-שלוש האחרונות אבל אני רוצה להאמין שנעבור את המשברים האלה. כי ככל שאנחנו מתרחקים מאיזשהו משבר, החיים חוזרים פחות או יותר למסלולם הרגיל. הנה היום הייתי בעכו העתיקה, ראיתי חברים שלי, יהודים, מסתובבים בנחת, באופן די טבעי, אני חושב שזה בכל מקום ומקום. הבעיה של הדו-הקיום שהוא לפעמים מנוצל לרעה על ידי פוליטיקאים שמשפיעים לרעה על הדו-הקיום והופכים את הדו-קיום ל”אישו”, לאיזשהו נושא שעליו כאילו מתמקחים, יש, כמובן, גם ההשפעה של הטלוויזיה שמראה את העימותים שמתנהלים לעיתים בין אליטיסטים יהודים לאליטיסטים ערבים, נניח, חברי כנסת ערבים עם חברי כנסת יהודים ואז כאשר מתנהל איזשהו וויכוח טלוויזיוני שהוא בדרך כלל יוצא מן ההקשר, מוציאים אותו מן ההקשר כדי להראות אותו כיותר דרמטי וכיותר מושחת. הריקושטים האלה מגיעים הרי לציבור, והם משפיעים על הציבור, על היחסים, על הדו-קיום.
אני הייתי מעדיף שבאמת יאפשרו לאנשים לחיות בכבוד אחד ליד השני כדי שבבוא הזמן הם יחיו גם אחד עם השני ולא רק אחד ליד השני, זה הדו-קיום הנשגב, והאידיאלי מבחינתי, שהיהודים והערבים לא רק יחיו אחד ליד השני ולא יפגשו רק בסופרמרקט ובמקומות העבודה, אלא ינהלו איזשהו אורח חיים, שיש בו גם אינטגרציה, גם יותר הבנה למצוקות, גם יותר הבנה לאורחות החיים המנטלית, והייתי כמובן מצפה ממערכת החינוך שתלמד את דורות העתיד את השפה הערבית שהיא מאוד חשובה לבניית מרקם יותר אותנטי, יותר מציאותי וריאלי בין שני הצדדים.
ולא הייתי רוצה שירחיקו מהיהודים את המורשת הערבית, את הספרות הערבית ואת ההיסטוריה הערבית. הרי יהודים חיו גם במדינות ערב וחלק נכבד מהם הוא חלק מן התרבות הערבית, כך שהניכור הזה הוא ניכור שלצערי הרב אפילו אלה שאוחזים במדיניות הם מנציחים אותו לפעמים דרך ההתעלמות. אני הייתי מעדיף שתהיה ראיה יותר הוגנת, יותר פתוחה, יותר פלורליסטית אפילו כדי ששני הצדדים יצליחו להתקרב אחד לשני עוד יותר, ולחיות אחד עם השני ולא רק אחד ליד השני.

כשאתה רואה או שומע התבטאויות כמו: “מוות לערבים” או כמו: “אין ערבים אין פיגועים”, איך אתה מרגיש?
אני מרחם על אלה שמשמיעים את ההתבטאויות האלה, כי מי שנזקק לנשק כזה כדי לפגוע בצד האחר הוא בעצם איש שזקוק לרחמים וגם לטיפול. אחד מכללי צאן הברזל שלי ושל אנשים כדוגמתי בכל רובדי החברה, הוא להוקיע את ההתבטאויות האלה, לדחות אותן בשאט נפש, וצריך לנסות לעקור את התופעות האלה מן השורש, כי התופעות האלה חושפות פינות אפורות בעולמם של אנשים.
מטפלים בסוגיה הזו בשתי דרכים, בחינוך ובהסברה, כמובן, אבל גם בהרתעה ובענישה ואת זה צריך לעשות. ההתעלמות מקריאות לא אנושיות ומתן אפשרות שהקריאות האלה יושמעו וימשכו זה גורע מחסינותה של החברה הישראלית מבחינה ערכית. ומי שמאפשר תופעות כאלה בעצם הוא גורם במו ידיו לקריסת מערכת הערכים של החברה הישראלית. והייתי מצפה שהאחראים יפעלו כדי למגר ולהדביר את התופעה הזו, אבל שוב ברגע שאני שומע התבטאויות כאלה, אני נפגע כמובן, אבל יותר אני מרחם ומסתכל בעיניים של לא רק רחמים, צריך להודות, אלא גם בתחושות בוז כלפי מי שנזקק לסוג כזה של התבטאויות.

אולי זה קורה בגלל אותם ערבים ישראלים שנתפסו על שיתוף פעולה עם מפגעים פלשתינים כאלה או אחרים?
אני רוצה להגיד לך, שכמעט 99% ויותר מערבי ישראל מעולם לא פגעו בביטחון של המדינה, והיו כמה מקרים וחבל שזה קורה. אני לא חושב שמישהו מקבל את המקרים בתוך החברה הערבית הפלשתינית בישראל בהבנה חלילה, אני חושב שכל אחד מוקיע ניסיונות של מעטי מעט, של בודדים לפגוע במרקם היחסים, כי יש כללי משחק בחיים הדמוקרטיים, יש כללי משחק בין אזרח למדינה ובין מדינה לאזרח. יש הרבה דרכים לגיטימיות כדי להביע מחאה ולהביא207Bahalul_01.jpeg.jpg, נניח, שורה של דרישות כדי לסגור פערים, או כדי להביע דעה, יש בדמוקרטיה, מספיק כלים כדי שאדם יוכל להביע את עצמו, ולהיאבק למען זכויות או למען נושאים חשובים, אבל צריך להתרחק מניסיון לפגוע בביטחון של המדינה. אבל מתוך השאלה הזאת נובעת בעיה בעצם, כי מי ששואל את השאלה הזו, נוצר בקרבו רושם שהרבה ערבים מעורבים בפגיעות עוינות בביטחון של המדינה, ולא הוא הדבר.
שוב 99.5% כמעט מערבי ישראל מעולם לא עשו מעשה שיש בו פגם ביחסים ביטחוניים בינם לבין מדינתם. ולכן את העובדה הזו צריך לשנן ולהביא אותה לידיעת בני הנוער. כשיש תמונה גדולה בעיתון של ערבי שנעצר בחשד, צריך להדגיש בחשד כל עוד אין משפט זה חשד, למעורבות ביטחונית, אז לילדים או לבני הנוער נוצר איזשהו רושם שמדובר בתופעה, חלילה, איפה תופעה ואיפה מספרים גדולים? זה לא זה.

להמשך הכתבה – לחץ כאן –

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן