כל מה שרצית לשאול ולא העזת – הסיכונים והתועלת שיש בשימוש בסאונה. אמבטיות אדים ואמבטיות מים. רצוי שתדעו…
בגלובוס המסתובב על צירו ובו יש למחזוריות עונות השנה קצב הנשלט ע”י כוחות הטבע – נאלצים לעיתים, תרבויות ובני אדם החיים בתוכם, לשנות אורחות חיים ע”י הסביבה לה הם נחשפים. מה גורם הנאה לאותם אסקימוסים לסבול מתנאי קור קיצוניים עוינים? למה שלא ייקחו חופשה בקאריביים? תשאלו ובצדק. או מה עם בני השבטים באפריקה, החשופים לקרני החמה המייבשות את גופם ואדמותיהם?
sauna3.jpg
ומה על אותם אלפי יצורים ובעליי חיים המתאימים את עצמם, כל אחד על פי דרכו ותכונותיו, לסביבה המיוחדת לו? אין זאת אלא שהאדם הנו יצור מסתגל. אבל אין זה אומר שאנו צריכים להציק לו ולהעמידו למבחן במצבים שתרומתם מפוקפקת, ורק מפני שמתחשק לנו. לגוף סיבות משלו והוא אינו מהסס להשתמש באמצעים העומדים לרשותו.
בתרבות הפינית, למשל, התגרות מעין זו בגוף האדם, קיימת כבר כ-2000 שנה בדמותם של בתי- סאונה בהם עושים מיליוני פינים את אותו ריפוי לגופם הדואב, כפי שהתרבות האמריקאית יצרה את הג’וגינג, כריפוי בעיסוק למיליונים בעולם כולו.
העולם הציץ ונכווה. ככל הנראה כוויות שהסבו הנאה גופנית. אחרת איך להסביר את הצמיחה הדראסטית בצריכתם של בתי הסאונה, אמבטיות מים חמים וג’קוזי בממדים כאלה עולם המערבי?
מכיוון שכל תרבות מנסה להצדיק עצמה בשימור תרבותה- גורסים הפינים ש”התמכרות” לסאונה ואמבטיות חום מביאים למרפא, בעיקר לאלה הסובלים ממחלות נשימתיות כמו קצרת (אסטמה). כללית ישנה הסכמה לרמת הסיכון הנמוכה שיש בהרגל זה בלבד, אם הוא נעשה באופן מבוקר ומתון ובעיקר עם שיקול דעת.
יחד עם זאת, בתוך מקלחות האדים עולים ענני מסך לגבי אמינותם של מספר הנחות מועטות בהקשר לפולחן הפיני העתיק.
התגובה הגופנית ההתחלתית, לחות בכל שלושת סוגי החום: אויר יבש, אדים ומים- הנה זהה. החום מעלה את טמפרטורת העור וגורם לכלי הדם בשכבת העור להתרחב.
בכדי להגן ולצנן את מידת חום הגוף הפנימית, השואפת לשמור על רמת חום קבועה (37 מעלות צלסיוס), חילוף של חום, מתבצע דרך זיעה, וזרימת דם בכלי הדם המתרחבים.
sauna2.jpg
מאחר וזיעה מתנדפת ביתר קלות באוויר יבש, חום הגוף מתפזר ביתר קלות ויעילות בסאונה מאשר באמבטיות אדים או מים חמים. הכבדה על כושר פיזור החום עלולה להעלות את טמפרטורת העור וכן את טמפרטורת הגוף הפנימית. ידוע שיכולת המים כמוליך חום הנה גבוהה מזו של האוויר. בשל כך, חום הגוף עולה במהירות אם הגוף שקוע בתוך אמבטיית חום בהשוואה לסאונה או אמבטיית אדים.
אדם נוטה להרגיש חם יותר בתוך אמבטיית מים חמים למרות שטמפרטורת המים היא כ-38 מעלות צלסיוס בהשוואה ל-50 מעלות צלסיוס באמבטיית אדים.
באמבטיית אדים, לעומת זאת, מרגישים חם יותר מאשר בסאונה משתי סיבות: האדים מונעים מהזיעה להתנדף, ב) אוויר לח אוגר יותר חום מאשר אוויר יבש. בסאונה, לעומת זאת, מאחר והלחות נמוכה, נשמרת טמפרטורת הגוף למרות שמידות החום בסביבה הנה גבוהה (65 עד 75 מעלות צלסיוס).
הסיכונים הבריאותיים הקיימים לצרכני הסאונה, אמבטיית אדים ומים, יכולות להיות מסוכנות וחמורות, בעיקר החל מטמפרטורה של 40 מעלות צלסיוס ומעלה המתבטאת בפגיעה בשריר הלב, המוח ומערכת העצבים, אם לא ננקטו אמצעי זהירות מתאימים.
גם אדם רץ בתנאי חום של 30 מעלות צלסיוס, בלחות יחסית של 90 אחוזים, למרחק של 10 ק”מ בזמן של שעה – לגביו קיימת סכנה של התייבשות גופו.
סאונה או מקלחת אדים, יכולות לגרום, לעיתים,לאיבוד הכרה. סימנים ראשונים המאותתים על סכנה מוחשות לאדם השהה, באחד מצורות הבילוי החמות האלה הם: בחילה, רעידות חום וקור, כאבי ראש, סחרחורת ועוד.
מה עליו לעשות במקרה זה? – לברוח מיד מסביבה עויינת זו ולחפש מקום צונן כדי להתמלא בנוזלים. ההרגשה הראשונה של מועקת חום, הוא גם הסימן המתאים והנכון ביותר להקל על גופינו.
צריכת מזון או אלכוהול לפני פעילות מעין זו, יכולה להביא ליצירת מצבים דומים שהזכרנו לעיל, מאחר ורוב הדם זורם לקרביים וחשיפה לחום, תמנע מדם להגיע משאבת הדם. ילדים שלא הגיעו לשלב ההתבגרות, נקראים להימנע מהיחשפות לעומס חום, מאחר והיחס בין שטח הפנים של גופם והמסה השרירית הינו גובה יותר מאשר אצל מבוגרים וטמפרטורת הגוף עולה מהר יותר אצלם.
סכנות נוספות קיימות לעור גופינו, למרות כל מה שנאמר כבר על תהליך החיטוי שעובר כביכול העור הנראה “נקי” כל-כך, “כמו של תינוק” לאחר סאונה או אמבטיית מים.
למעשה, חשיפת העור באמבטיות חמות ואמבטיות מים חמים, יכולה לגרום לזיהום העור ע”י בקטריות המתקיימות בחום. על כן יש לשמור על עקרונות היגיינים כמו, רמת הכלור המתאימה, החלפת מים לעיתים תכופות וקירצוף האמבטייה.
זיהום מסוג אחר, שכיח הרבה פחות, יכול לבוא מוירוס ההרפס שמתחיל לפעמים על קרשי הספסלים. לכן מומלץ, לשבת על מגבת. גם “השמועה” שדרך הזיעה מאבד הגוף חומרים רעילים – מקורה בבורות. למעשה, בשעת הזיעה, מאבד גופנו חומרים מינרליים חיוניים לתהליך חילוף החומרים התקין, כמו אבץ, לדוגמא.
למרות אבני נגף שבשימושים אלה מהווה, למשל, אמבטיה חמה דרך תראפית לשיכוך כאבים, שרירים וכמוה הסאונה.
הידרו-תראפיה, הינו תהליך מקובל ועדיף לטיפול מחלות כרוניות כמו דלקת פרקים. התרומה שיש בסוג עיסוק זה, מתבטא גם בצד הפסיכולוגי הגורם הנאה והתרגעות, מוריד מתחים לאחר יום עבודה מלא וגדוש. אבל כמו כל פעילות גופנית-יש להפעיל מנגנון בקרה חשוב ופשוט והוא מתינות והגיון.
Add Comment