נגידת בנק ישראל ד”ר קרנית פְלוּג, אמרה היום שלישי (ג’ באלול, התשע”ו) בישיבת ’ועדת הרפורמות של הכנסת’ בנושא; אישור הצעת חוק להגברת התחרות בשוק הבנקאות בישראל, כי “הידע המקצועי ב’בנק ישראל’ היה מרכיב חשוב בגיבוש המלצות ’ועדת שטרום’ ואני רוצה להציע לכם, חברי הועדה, את הסיוע המקצועי של בנק ישראל, גם בתהליך החקיקה החשוב הזה”.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
להלן דברי נגידה בנק ישראל ד”ר קרנית פְלוּג בישיבת ’ועדת הרפורמות של הכנסת’; “לפני קצת יותר משנה הקמנו, שר האוצר ואנוכי, ועדה שתבחן את הגברת התחרות במערכת הפיננסית (ועדת שטרום). המשימה לא הייתה פשוטה, והיא לקחה זמן רב, בעיקר בשל המורכבות של המערכת הפיננסית, מורכבותן של ההמלצות, והשינויים הטכנולוגיים שהם לעתים מהירים יותר מהקצב שבו קובעי המדיניות מגבשים את ההמלצות. נדרשה גם עבודה רבה, כדי לתרגם את ההמלצות ל’הצעת חוק’ שתשקף נאמנה את המלצות הוועדה.
אני רוצה לברך את כל השותפים, חברי ועדת שטרום, נציגי האוצר, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים ונציגי בנק ישראל, שהצליחו לגבש המלצות לטובת הצרכנים ותוך שמירה על יציבות המערכת. אני חושבת ששינויים במערכות פיננסיות, בשל מורכבותן והשפעתן על כלל המשק, חשוב שייעשו בהסכמה על בסיס הערכות של גורמי המקצוע, ובשורה התחתונה הגענו להסכמות, כאמור.
השינויים שקובע החוק, ובעיקר, ההמלצה להפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים הגדולים, לצד יוזמות שמובילים בנק ישראל ו’הפיקוח על הבנקים’, כגון; בניית מאגר נתוני אשראי, מתווה להקמת בנקים חדשים מהיסוד, קידום התייעלות המערכת הבנקאית וקידום הטכנולוגיה והחדשנות בתחומי הבנקאות – ייצרו בשנים הקרובות מערכת בנקאות מתקדמת, ויותר תחרותית בתחומי הקמעונאות והעסקים הקטנים.
צריך לזכור, עם זאת, כי שינוי במערכת הפיננסית דורש מהלכים מושכלים, יסודיים וארוכי טווח, וצריך גם מעט אורך רוח את הפירות של הרפורמה, יקצור הציבור בהדרגה, לאורך זמן.
לעניין זה, חשוב שבתקופת המעבר לא יפגעו לקוחות המחזיקים ב-כרטיסי אשראי, לכן חשבנו שנכון, כי הבנקים, יקטינו את מסגרות האשראי שלהם ללקוחות על פני 4 שנים ולא על פני שנתיים, שכן לדעתנו ’חברות כרטיסי האשראי’ לא מסוגלות לספוג בשנתיים היקף מסגרות הגדול מסך המסגרות שהן מעמידות היום. לא מבחינת היקף המקורות שלהן וגם לא מבחינת יכולות הקשורות לניהול סיכונים.
█ שימת לב לסיכונים המתפתחים ותוך פיקוח נאות על ספקי האשראי החדשים
תחום נוסף שתופס חלק נכבד בהמלצות הוועדה, הינו תחום מערכות התשלומים. גם בתחום זה, ובחלק מכך כהמשך להמלצות הוועדה, הוביל ’בנק ישראל’ בתקופה האחרונה שינויים משמעותיים שיגבירו את התחרות בתחום זה, ובכללם, פתיחת הפרוטוקול של שב”א וקביעת תנאי גישה למערכות תשלומים, שיסירו חסמים ויאפשרו כניסה של שחקנים חדשים למקטעים שונים של המערכת ויתמכו בפיתוח אמצעי תשלום חדשניים ומתקדמים.
באשר לסיכונים הגלומים ברפורמה, יש לציין שני סיכונים מרכזיים איתם נצטרך להתמודד; האחד, יותר בנקים, יותר בנקים קטנים, ויותר מתווכים פיננסיים ש-אינם בנקים, משמעותם; סיכון גבוה יותר לקריסה של מתווך פיננסי; והסיכון השני הינו מגמת ההתרחבות המהירה של האשראי ל’משקי בית’.
לכן, חשוב, כי הגברת ’התחרות בשוק האשראי’, החשובה לכשעצמה, תעשה בזהירות, תוך שימת לב לסיכונים המתפתחים ותוך פיקוח נאות על ספקי האשראי החדשים.
ל’וועדה ליציבות פיננסית’ שתזכיר חוק בעניינה פורסם לפני כחודשיים ושתמסד את שיתוף הפעולה והתיאום בין הרגולטורים השונים על המערכת הפיננסית, יהיה תפקיד חשוב בהבטחת הניטור, הזיהוי המוקדם והטיפול מבעוד מועד בסיכונים למערכת הפיננסית. על רקע השינויים הצפויים במערכת הפיננסית, יש משנה חשיבות להשלמת החקיקה להקמתה בהקדם.
נקודה נוספת בהיבט היציבותי מתייחסת לפיקוח על גופים המנפיקים אג”ח ו-נותנים אשראי במקביל. רק לפני שנה, אושר תיקון ל’חוק הבנקאות רישוי’ שקבע סף של 2.5 מיליארדי ₪, מעליו הפיקוח יישאר בידי בנק ישראל. יש חשיבות רבה בשמירה על ’הסטאטוס הרגולטורי’, כאמור וזאת מכיוון שבהיקפים כאמור גובר החשש ליציבות המערכת הפיננסית במקרה של כשל בחברות אלו, ולכן יש מקום לפיקוח יציבותי הדומה לפיקוח שקיים על גופים בנקאיים.
█ הצעדים בהצעת החוק יביאו לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית
צעד משלים והכרחי נוסף, הינו קידום ושיפור הכלים לטיפול ב’בנק בקשיים’ ו’בנק כושל’, ובכלל זה ’ביטוח פיקדונות’. כלים אלו, שהפכו להיות שכיחים מאוד בעולם כולו, בין היתר לאחר הבנת הלקחים מהמשבר הפיננסי, יתנו ’רשת ביטחון’ למקרה שבנק ייכנס לקשיים, כך שהנזק למפקידים, למערכת הפיננסית ולכלכלה יהיה מתון.
אני יכולה להבטיח, שכל הצעדים הרבים שאנו עושים בתחום התחרות נעשים באחריות, לאחר בחינה רצינית ומקצועית של התועלות והסיכונים האפשריים הנובעים מכל צעד וצעד וזהו תנאי קריטי להצלחה של הצעדים לרווחת הצרכן תוך מזעור הסיכונים הקיימים בתהליך.
לסיכום; הצעדים בהצעת החוק (הגברת התחרות בשוק הבנקאות), יביאו לשינוי מהותי במידת התחרות במערכת הפיננסית. חשוב עכשיו להתמקד ביישום הרפורמות ולתת להן זמן להשפיע. מדובר בשינויים גדולים ועלינו לאפשר גם למערכת להסתגל אליהם, ולהגיע לשווי המשקל החדש שייווצר כתוצאה מהשינויים והרפורמות.
מילה נוספת לסיום; אני לא צריכה להסביר לחברים הנכבדים פה את האחריות המוטלת עליכם להוציא דבר חקיקה שבסופו של דבר ישרת את הציבור בצורה הטובה ביותר. הידע המקצועי ב’בנק ישראל’ היה מרכיב חשוב בגיבוש המלצות ’ועדת שטרום’ ואני רוצה להציע לכם, חברי הועדה, את הסיוע המקצועי של בנק ישראל, גם בתהליך החקיקה החשוב הזה”. סיכמה נגידת בנק ישראל ד”ר פלוג.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment