פורום כאן נעים

צל״ש ראש הממשלה לפעילות מבצעית של המוסד

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס הענקת צל״ש ראש הממשלה לפעילות מבצעית של המוסד. וידאו: עומר מירון, לע"מ

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד”א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

אודטה שוורץ האמנתי לו | עוד גבר מתחזה

העיתונאית אודטה שוורץ, על גבר מתחזה שהייתה עמו ביחסים: האמנתי לו | הכתב חיים אתגר, ערוץ 2.

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף אריה

איך ניצחו הצמחוניים (פיל ו-תאו) את הטורף הלביאה

ילד מיוחד, וסוס מיוחד | חובה לצפות

כשהגעתי הביתה וצפיתי בסרטון הבנתי את העוצמה של אותו רגע של בני ארז הלוקה ב'תסמונת ויליאמס' והסוס הרגיש.

מפעל הפיס

צהל איתם – ולמענם

צהל איתם - ולמענם | כך נראה ההאקתון הצה"לי שמפתח פתרונות לקשיים של ילדים אוטיסטים. עוד טכנולוגיות שפותחו בפרויקט המיוחד, עכשיו באתר צה"ל: http://bit.ly/2vsq4w7

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

נעים לעקוב אחרי

מבקים כאן ישראל

A feed could not be found at http://kanisrael.co.il/?feed=rss2. A feed with an invalid mime type may fall victim to this error, or SimplePie was unable to auto-discover it.. Use force_feed() if you are certain this URL is a real feed.
צרכנות

שוק הקטשופ נפתח לתחרות עם הסרת חסם יבוא

משרד הכלכלה ו-משרד הבריאות: שרי הכלכלה והבריאות הסירו חסם יבוא נוסף ופותחים את שוק הקטשופ לתחרות, להסרת החובה לעמוד בדרישות הייחודיות בעניין דרישת הסף ל-10 מעלות בריקס מעגבניות ודרישה ייחודית נוספת בעניין כמות מוצקים. דרישות אלו הינן ייחודיות לישראל ועל כן, יש צורך לבטל חיובן דרך הצו ◄ בישראל שוק הקטשופ מאופיין בריכוזיות גבוהה. 69% מהשוק נשלט על ידי חברת אסם, 27% ע"י חברת היינז, 1% שופרסל ו-3% אחרים.
שוק הקטשופ נפתח לתחרות עם הסרת חסם יבוא
שוק הקטשופ נפתח לתחרות עם הסרת חסם יבוא | מנכ”ל משרד הכלכלה מר עמית לנג

משרד הכלכלה עם משרד הבריאות דווחו היום (רביעי, י”ג באב התשע”ו) בהודעה לעיתונות משותפת על פתיחת השוק ליבוא קטשופ (Ketchup). בעקבות ההכרזה, חתמו שר האוצר והכלכלה, מר משה כחלון ושר הבריאות הרב יעקב ליצמן, על תיקון צו הגנת הצרכן, אשר קובע הגבלות על יבוא מוצרים תחת השם; קטשופ.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או בטוויטר.

הצו במתכונתו טרם התיקון, קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, אשר היוו ’חסם יבוא’ משמעותי המונע פתיחת השוק לתחרות הוגנת. תיקון הצו, נעשה במסגרת הצעדים שמבצע משרד הכלכלה בתחום הסרת החסמים ביבוא, בהמשך להמלצות ’הוועדה להגברת התחרות והסרת החסמים ביבוא’ בראשות מנכ”ל משרד הכלכלה מר עמית לנג.

צו הגנת הצרכן, טרם התיקון, כלל אימוץ סעיף ייחודי מתקן ישראלי (סעיף 202 מתוך תקן 524 – קטשופ), אשר קבע דרישות ייחודיות אודות המרכיבים בתוך הקטשופ, כגון; דרישה למינימום 10 מעלות בריקס (מדד למדידת כמות המוצק בתוך הנוזל) שמקורן בעגבניות.

דרישה זו, אינה קיימת באיחוד האירופי או בארה”ב או בכל חקיקה או תקינה במדינות מפותחות אחרות והיוותה ’חסם יבוא’ משמעותי עבור מוצרי קטשופ אשר עומדים בתקינה בינלאומית, אך לא בדרישה הייחודית הקיימת בישראל.

מטרת התיקון לצו הגנת הצרכן, הינה להסיר את החובה לעמוד בדרישות הייחודיות בעניין דרישת הסף ל-10 מעלות בריקס (סמל ° Bx) מעגבניות, ודרישה ייחודית נוספת בעניין כמות מוצקים. דרישות אלו, הינן ייחודיות לישראל ועל כן, יש צורך לבטלאת חיובן דרך הצו.

בישראל מאופיין שוק הקטשופ בריכוזיות גבוהה. 69% מהשוק נשלט על ידי חברת אסם, כאשר 27% על ידי חברת היינז, ורק 1% רשת שופרסל ו-3% אחרים.

הציפייה של מקבלי ההחלטות, כי תיקון הצו, יגביר את התחרות בשוק ויביא להגדלת הנתח של החברות האחרות ואף יכניס חברות חדשות לשוק. היקף שוק הקטשופ עומד היום על כ- 220 מיליון ₪ בשנה.

קטשופ – Ketchup

קטשופ (באנגלית: Ketchup) הוא רוטב העשוי בעיקר מעגבניות. על פי ויקיפדיה, המרכיבים הבסיסיים של הקטשופ המודרני הם; עגבניות, חומץ, סירופ גלוקוזה, סוכר, מלח, פלפל אנגלי, ציפורן, קינמון. בצל, סלרי וירקות אחרים הם תוספת תדירה.

קטשופ לא תמיד יוצר מעגבניות. הוא התחיל כסוג של רוטב, העשוי מפטריות או דג מלוח עם עשב ורטבים. קטשופ פטריות עדיין קיים בכמה מדינות, כמו בריטניה.

את הקטשופ נוהגים לאכול עם מזונות מלוחים, בשר ובעיקר צ’יפס. ישנם סוגים מתוקים יותר ופחות, וכן ברמות חריפות שונות. קטשופ מעורב עם מיונז, מהווה את הבסיס ל’רוטב אלף האיים’; ו-קטשופ מהווה מרכיב חשוב גם ביצירת רוטב ברביקיו, בעיקר בדרום ארצות הברית.

קטשופ (בפרט ’סוג מתוק’) בישראל, מקובל בעיקר כרוטב למאכלי ילדים ולמזון מהיר.

 

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים