קבלו במלוא כיעורו את הנוער הישראלי; ונדליזם ב’מצודת אשדוד-ים*’, אחד האתרים המרשימים שהשתמרו בארץ ישראל, המצודה מתוארכת למאה ה-8 לספירה (גילה של המצודה, אם כך, הינו 1,300 שנה), קירות במצודה העתיקה, נצבעו בצבעי גואש צבעוניים שהותזו לעבר הקירות. פקחי רשות העתיקות, שהגיעו אל המקום, מצאו באתר מכלי צבע ומברשות.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ברשתות החברתיות, מופיעות תמונות בני נוער שערכו, לכאורה, מה שהוגדר כ”מסיבת צבעים” במקום.
לדברי מנהל רשות העתיקות מר ישראל חסון; “אני מצפה, כי בני הנוער והוריהם, יצרו איתנו קשר באמצעות דף הפייסבוק של רשות-העתיקות – לגעת-בעבר זאת בתוך 48 שעות, על מנת שננחה אותם כיצד לנקות את אשר עשו מבלי לגרום נזק.
במידה ולא תיעשה פנייה כזו ניאלץ לראות במעשה פגיעה מכוונת אשר מהווה עבירה על החוק, ונגיש תלונה במשטרה”. הזהיר מנהל רשות העתיקות מר חסון.
█ אשדוד-ים אחת מחמש ערי פלישתים
*אַשְׁדּוֹד יָם, הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל. שרידיה נמצאים באתר הארכאולוגי בחוף הים הדרומי של העיר אשדוד המודרנית.
האתר מצוי כ-5 ק”מ צפונית ל’תל אשדוד’, התל של אשדוד היבשתית (Azotos Mesogeios) – אחת מחמש ערי פלשתים. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.
האתר הארכיאולוגי לאחר הוונדליזם | צילום: רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו©
העדות הראשונה על אודות המקום היא מפי סרגון השני, מלך אשור, שבנה את העיר וביצר אותה במהלך המאה ה-8 לפנה”ס, כדי שתשמש תחנת מסחר ונמל בפחוות אשדוד, לאחר שעיר הנמל המקורית של אשדוד היבשתית; תל מור, נחרבה במהלך ה-המאה ה-10 לפנה”ס.
מאותה עת ועד לתקופה הביזנטית בארץ ישראל לא ידוע מה התרחש ב-אשדוד-ים, ובמאה ה-4, גדלה והייתה לעיר מסחר משגשגת עם נמל עמוק-מים שנקראה בשם היווני; אזוֹטוֹס פאראליוֹס (באנגלית: Azotos Paralios, שפירושו; “אשדוד-חוף”), ותועדה במפת מידבא.
העיר המשיכה להתקיים בתקופה הערבית הקדומה, בין המאה ה-8 למאה ה-11 – התקופה ממנה נשמרו השרידים המרשימים שנמצאים לחופה הדרומי של אשדוד, וביניהם מצודת אשדוד-ים הגדולה שמכונה בערבית; קלעת אל-מינה.
עוד על מצודת אשדוד-ים.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment