פורום כאן נעים

דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 חתימות בכנסת

דברי ראש הממשלה מר בנימין נתניהו בדיון ביום שני, 13-11-17 לאחר שנאספו 40 חתימות בכנסת.

כיצד להתנהג באירוע טביעה סרטון מד”א

כיצד להתנהג באירוע טביעה | סרטון בשפה העברית באדיבות מד"א.

שלישיית הגשש החיוור בחוף הים

הגשש החיוור בתכנית "סופסופ" בשנת 1988, מנחה גבי גזית. ערוץ 1.

אודטה שוורץ האמנתי לו | עוד גבר מתחזה

העיתונאית אודטה שוורץ, על גבר מתחזה שהייתה עמו ביחסים: האמנתי לו | הכתב חיים אתגר, ערוץ 2.

המורה התמוטט בשיעור – התלמיד הציל את חייו

המורה דר' "מרקוס הילסנרט" התמוטט באמצע השיעור - התלמיד מתנדב נוער מד"א "אולי רפאלי" ביצע בו פעולות החייאה בהדרכה טלפונית של חובשת במוקד שרי קליין - כתבתו של פוראת נאסר - המהדורה המרכזית - ערוץ 2.

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן – קרין גורן

שום פלפל ושמן זית עם חיים כהן - קרין גורן.

פיתות מתנפחות. מאלף עד תיו

מתכון לפיתות מתנפחות ונפתחות בקלות. בתנור ביתי רגיל. קל, פשוט, ברור ומפורט. מפי מקס מלכיאל.

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו

למי שהחמיץ ראיון מיוחד עם מר בנימין נתניהו האדם, האיש לא ראש הממשלה.

תרקוד היא אמרה לו… תרקוד

תרקוד היא אמרה לו... תרקוד. שווה אולי תלמד משהו יא גבר.

מדהים? תשפטו בעצמכם

מדהים? תשפטו בעצמכם רק אל תנסו בבית וגם לא ברחוב.

מפעל הפיס

נעים לעקוב אחרי

מבקים כאן ישראל

A feed could not be found at http://kanisrael.co.il/?feed=rss2. A feed with an invalid mime type may fall victim to this error, or SimplePie was unable to auto-discover it.. Use force_feed() if you are certain this URL is a real feed.
מחקרי רפואה

פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון, פיתחה שיטה המאיצה היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

פרופ’ לבנברג, מומחית בעלת שם עולמי בתחומים של תאי גזע ו-הנדסת רקמות, כתב העת “סיינטיפיק אמריקן” כלל אותה ברשימת 50 האישים המשפיעים בעולם כמנהיגת מדע בתחום הנדסת רקמות, פיתחה שיטה בטכניון, המשפרת משמעותית את איכותן של רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה ומביאה מחקרה, הוכחות פרה-קליניות ליעילות השיטה בהשתלת רקמות באזור הבטן.
פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון, פיתחה שיטה המאיצה היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף
פרופ’ שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

שיטה שפותחה בטכניון משפרת משמעותית את איכותן של רקמות מלאכותיות המיועדות להשתלה. הרקמות המשופרות נקלטות בגוף מהר יותר וכלי הדם שלהן מתאחים באופן אופטימלי עם אלה של הרקמה המארחת. המחקר, המביא הוכחות פרה-קליניות ליעילות השיטה בהשתלת רקמות באזור הבטן, פורסם לאחרונה בכתב העת PNAS.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

את המחקר האמור מובילה פרופ’ שולמית לבנברג, ראש ’המעבדה להנדסת רקמות ותאי גזע’ שב-פקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון. בעשור האחרון, מאז הפוסט-דוקטורט שלה ב-MIT, מפתחת פרופ’ לבנברג, פיגומים פולימריים תלת-ממדיים מתכלים (biodegradable polymer scaffolds) אשר עליהם היא מגדלת במעבדה ’רקמות ביולוגיות’ המיועדות ל-השתלה.

פיגומים אלה, שעליהם נזרעים תאים ביולוגיים (פיברובלסטים ו-תאי אנדותל) החיוניים להתפתחות כלי דם, מובילים להיווצרות של רקמות הנקלטות ביעילות בגוף.

כדי שרקמה מושתלת תיקלט היטב בגוף חשוב שכלי הדם שבה יתאימו בכיוונם לכלי הדם ברקמה המארחת. זאת משום שהאיחוי בין כלי הדם של שתי הרקמות קריטי להצלחת ההשתלה. שיטות ליצירת רקמות הכוללות כלי דם הן מרכיב חיוני ב’רפואה רגנרטיבית’ (Regenerative medicine, תחום מחקר רפואי המתמקד ב-ריפוי מומים מולדים או נרכשים בגוף החי באמצעות יצירת איברים/רקמות חדשות או התערבות באמצעות תרפיה תאית או תרופות על מנת להתחיל תהליך רגנרציה באזור הפגיעה), שכן הן מבטיחות אספקה סדירה של חמצן וחומרי תזונה ברקמה המארחת משאבים חיוניים להיקלטות ה-שתל ולהישרדותו.

ההתאמה האמורה משפרת את קליטת השתל ואת התכונות המכניות של אתר ההשתלה מרכיב חשוב בשיקום של פגמים באזור הבטן, שנבדק במחקר הנוכחי.

התמונה מציגה את התארגנות כלי הדם תחת מתיחה סטטית ותחת השפעה של חומרים המעכבים (א) את יכולתו של התא להפעיל כוח או (ב) את היכולת ליצור רשתות כלי דם. התוצאות הראו כי קיימת התאמה טובה בין יכולתם של תאים להפעיל כוחות ליכולתם ליצור רשתות כלי דם | צילום: דוברות הטכניון | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

מחקרים שונים, ניסו לשפר את תכונותיה של רשת הדם ברקמה המיועדת להשתלה וזאת באמצעות מצע הכולל גורמים ביולוגיים, ביו-חומרים ואילוצים גיאומטריים. כיום ידוע שגם כוחות מכניים חיצוניים, כגון; לחיצה, מתיחה ודחיסה משפיעים על התהליכים הביולוגיים בתא ואפילו על התמיינותו, צורתו, נדידתו והתארגנותו וכן על הגיאומטריה של הרקמה, על בשלותה ועל יציבותה. עם זאת, עד כה לא נבדקה השפעתם של כוחות אלה על היווצרות כלי הדם ברמת הרקמה השלמה.

במחקר הנוכחי בחנה פרופ’ לבנברג את השפעתם של כוחות מתיחה על רשת כלי הדם הנוצרת ברקמה המיועדת ל-השתלה. מתיחה סטטית, מגלה המחקר, מובילה לצמיחה של כלי דם במקביל לכיוון המתיחה, ואילו מתיחה מחזורית מובילה לצמיחה של כלי הדם בממד אלכסוני. בנוסף בחן המחקר את התנאים הביולוגיים הדרושים ליצירתן של רקמות משופרות, אשר ייקלטו במהירות וביעילות ברקמת היעד.

לדברי פרופ’ לבנברג, “המורפולוגיה של רשת כלי הדם משתנה מרקמה לרקמה. לדוגמה; כלי הדם ב-רקמת שריר מסודרים במקביל לסיבי השריר, ואילו ב-רקמת הרשתית הם מסודרים בצורה מעגלית.

ההשערה שלנו הייתה שלכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה תפקיד מרכזי בקביעת המאפיינים של רשת כלי הדם הנוצרת בה. יתר על כן, שיערנו, כי השתלה של רשת כלי דם שנוצרה בהתאם לתכונות הרקמה המארחת תשפר את איחוי הרקמה המושתלת ואת תפקודה בגוף לאורך זמן. כאן בדקנו, לראשונה, רשתות כלי דם ברקמה שהתארגנו תחת כוחות מתיחה מחזוריים וסטטיים”.

המערכת שפותחה במעבדה של פרופ’ לבנברג, מותחת את הרקמה ומרפה אותה לסירוגין, ובכך היא מחקה למעשה את המחזוריות של התכווצות השרירים בגוף. בסדרת הניסויים שנערכה במעבדה, התברר שכוחות המתיחה המופעלים על הרקמה, אכן משפיעים על כיוון כלי הדם, וכי התוצאה הטובה ביותר הושגה ב-מתיחה מחזורית.

“המתיחה המחזורית הובילה לכך שכלי הדם מתפתחים ברקמה בצורה טובה ומתארגנים בכיוניות מוגדרת בהתאם לכוחות המופעלים עליהם״. אמרה פרופ’ לבנברג.

בתמונה נראים כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה | צילום: דוברות הטכניון | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

כעת, כדי לבחון את התאמתה של הרקמה המהונדסת המוכוונת, השתילו אותה החוקרים ב-בטן של עכבר וגילו, כי שתלים שנוצרו בתהליך של מתיחה, אכן מתאחים במהירות עם הרקמה המארחת. שתלים אלה נקלטים מהר יותר משתלים שגדלו ללא מתיחה או משתלים שגודלו במתיחה והושתלו שלא בכיוון התואם את כלי הדם בעכבר במקום ההשתלה.

הבהירה פרופ’ לבנברג; “למעשה אנחנו מדברים על טווח זמן קצר מאוד – כשבוע של יצירת ה-רקמה במעבדה ועוד שבועיים ב-חיה. בתום התקופה הזאת של כשלושה שבועות אנחנו רואים היקלטות מצוינת של הרקמה בגוף וחזרה של הרקמה הקולטת לפעילות מלאה”.

פרופ’ לבנברג, מומחית בעלת שם עולמי בתחומים של ’תאי גזע’ ו-הנדסת רקמות, הצטרפה לסגל הפקולטה ל’ביורפואה’ בטכניון לאחר פוסט-דוקטורט אצל פרופ’ רוברט לנגר ב-MIT.

אחד הפיתוחים החשובים שלה הוא טכנולוגיה ליצירת פיגומים המתכלים בגוף (biodegradable polymer scaffolds), שעליהם היא מגדלת במעבדה רקמות ביולוגיות מורכבות לקראת השתלה. רקמות מהונדסות אלה מובילות לקליטה אופטימלית של שתלים ומתכלים בגוף. פרופ’ לבנברג, זכתה ב’פרס קריל’ מטעם ’קרן וולף’ להצטיינות במחקר מדעי.

כתב העת ’סיינטיפיק אמריקן’ כלל אותה ברשימת 50 האישים המשפיעים בעולם כמנהיגת מדע בתחום’הנדסת רקמות’. עיקר המחקר במעבדה, נעשה על ידי ד”ר דקל דאדו-רוזנפלד כחלק מעבודת הדוקטורט שלה תחת הנחייתה של פרופ’ לבנברג (כעת נמצאת דקל בפוסט דוקטורט ב-MIT, בסיוע מלגת הצטיינות משותפת ל’טכניון’ ול-MIT) העבודה נעשתה בשיתוף פעולה עם פרופ’ דייב מוניי מהרווארד אצלו התארחה פרופ’ לבנברג בשנת השבתון.

>>> אל המאמר המלא ב-PNAS – לחצו כאן

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן ישראל

    כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים