פָּרָשַׁת וַיִּקְרָא, היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א’, פסוק א’, ומסתיימת בפרק ה’, פסוק כ”ו. בחלק מהשנים קוראים את ’פרשת ויקרא’ בשבת הסמוכה לפורים ולפיכך, קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ”ארבע פרשיות” – פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית – פרשת החודש.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
יש נוהגים על פי מדרש, שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא ’פרשת הקרבנות’, על פי מאמר חז”ל: “יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)”.
בספר ’ויקרא’ מדובר על הקורבנות שהקריבו בבית המקדש. אולם היו גם הסתייגויות, מה אסור להקריב. כמו; “כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו”. “כל שאור” – הוא אדם שקודר וזועף תמיד, בבוקר ובערב. בשבת, וביום חול – לעולם הוא חמוץ.
“כל דבש” – הוא אדם שתמיד נעים ונחמד, יקרה מה שיקרה – לעולם מצב רוחו טוב, והוא תמיד מחייך וטוב לב. “לא תקטירו ממנו” – אי אפשר להביא מהם לבד קרבן לאלוקים. אדם צריך לשלוט על עצמו ולדעת שישנם זמנים שצריך להיות ’שאור’, וישנם זמנים שצריך להיות ’דבש’.
“וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה’, מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם”. ויקרא, א’, א’-ב’. התורה, מעידה על משה רבינו במילים; “והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה”.
פרשת ’ויקרא’ פותחת בפסוק; “ויקרא אלוקים אל משה”. המילה; ויקרא, נכתבת עם האות א’ כשהיא קטנה. זאת משום להדגיש לנו, שדווקא בגלל שמשה היה עניו, הוא זה שהיביא לכך שאלוקים קרא לו לדבר איתו.
משה רבנו לא התפעל מהעליונות שהשיג על העם כמנהיג. ואפילו שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו קרא לו לדבר איתו, נשאר משה במלוא הצניעות והענווה, בדומה לאדם פשוט שעומד על גג גבוה, אשר לא יעלה על דעתו להתגאות שהוא גבוה, כי רק הגג מגביה אותו.
במדרשים מובא, כי משה רבנו למרות שהיה מורם מעם, חשב שהמעלות שבו אינן שלו באמת, אלא מתנה שהקב”ה העניק לו. משום כך הוא לא התפעל מכך, וחשב שכל אדם היה ראוי ויכול לקבל יחס כזה מהקב”ה.
בהקשר לכבוד, חז”ל, אומרים; “כל הרודף אחר הכבוד והשררה, הכבוד והשררה בורחים ממנו. וכל הבורחים מהכבוד והשררה, הכבוד והשררה רודפים אחריו.
חד וחלק; הענווה – סולם הכבוד.
שבת שלום ומבורך, הרב גלויברמן.
כניסת השבת; 17:29, יציאת השבת; 18:29.
◄ וידאו; דברי הרב יעקב גלויברמן יו”ר עמותת “יד-ביד” המתארח מדי יום שישי בתוכנית “פרשת השבוע” בערוץ “ספורט 5” ומקשר בהומור ושנינה את אירועי הספורט בשבוע שחלף ל”פרשת השבוע“.
_______
* הכותב הוא כב’ הרב יעקב חיים גלויברמן (מוכר יותר בשם הכינוי; יענקל’ה, מקים ומנהל עמותת החסד מפעל החסד ’יד ביד’ לפני כחמש עשרה שנה בשנת 2000, בכדי לתת מענה ועזרה, עבור אלפי משפחות נזקקות וקשות יום, ניצולי שואה וגלמודים, המתגוררים באזור השפלה והישובים הסמוכים לעיר לוד.
כמו כן, נועד מפעל החסד ’יד ביד’ לעולים מחבר עמים לצד משפחות יוצאי אתיופיה ומשפחות ישראליות, אלמנות ויתומים, שמזלם לא שפר. כאלו הנתמכים בכל מעגל השנה על ידי “מפעל החסד“, ללא הבדל דת, גזע ומין. כולם ללא יוצא מן הכלל, מקבלים יחס שווה וסיוע במאור פנים וזאת, כדי להקל על מצוקתם הקשה.
אל אתר מפעל החסד “יד ביד””.
Add Comment