ערוץ הכנסת | עובדים בכנסת, יוצאים לפגרה

ערוץ הכנסת - עובדים בכנסת, 23.3.17, מתוך שידורי ערוץ הכנסת - ערוץ 99.

הכנר, מנצח ומלחין הולנדי אנדרה ריו בהופעה

הכנר, מנצח ומלחין הולנדי אנדרה ליאון מארי ניקולס ריו לפני פחות מחודש עם נעימות לשנת הלילה ואחר הצהרים.

ישראל נגד ספרד 4:1 תקציר השערים

נבחרת ישראל נגד נבחרת ספרד 4:1 תקציר השערים. למי שרוצה להתעצבן.

הגרלת הלוטו מפעל הפיס

הפנים האמיתיות של עולם המין במגזר החרדי

העיתונאי אמנון לוי בתחקיר מזעזע מפחיד ומאיים על הפנים האמיתיות של עולם המין במגזר החרדי.

השף ארז קומורובסקי: חלה חמימה ומפנקת לשבת

השף ארז קומורובסקי ילמד אתכם להכין חלה חמימה ומפנקת שתאיר לכם את השבת.

פורום גינון אורגני ואקולוגי כאן נעים

דין דין, מבצעת את השיר: "אם תלך"

ג'אם סשן באולפן גל"צ, יוני 2006. דין דין, מבצעת את השיר שהביא אותה לתודעה: "אם תלך". מילים ולחן: עידן רייכל. מתוך התכנית "מוזיקה היום".

ארכיאולוגיה

רשות העתיקות חושפת חותם נדיר בן 2500 שנה שהיה שייך לאישה עליהנה בת גאל

החותם הנדיר הנושא את השם: "עליהנה בת גאל" וחותם נוסף, של גבר בשם: "סעריהו בן שבניהו", נמצא בסמוך, נחשף בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים ◄ מנהלי החפירה: "בעלת החותם, היתה יוצאת דופן ביחס לנשים אחרות בתקופת בית ראשון: היה לה מעמד משפטי, שאפשר עשיית עסקים והחזקת רכוש".
רשות העתיקות חושפת חותם נדיר בן 2500 שנה שהיה שייך לאישה עליהנה בת גאל
רשות העתיקות חושפת חותם נדיר בן 2500 שנה שהיה שייך לאישה עליהנה בת גאל

בסמיכות ל’יום האישה הבינלאומי’ (ה-8 במרץ בכל שנה) תעלומה ארכיאולוגית; מי הייתה עליהנה בת גאל? אישה חזקה, גרסת בית ראשון? ב’רשות העתיקות’ מדווחים היום (שני, כ"ז באדר א’ התשע"ו) על גילוי של חותם נדיר בן 2,500 שנה, הנושא את השם; "עליהנה בת גאל" וחותם נוסף, של גבר בשם; "סעריהו בן שבניהו", שנמצא בסמוך לאתר במסגרת חפירות רשות העתיקות ב’עיר דוד’ שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

שני חותמות נושאי שמות עבריים; בת גאל וסעריהו בן שבניהו, נחשפו, כאמור, בתוך מבנה רחב ידיים מימי הבית הראשון (עפ"י המסורת, שהחלה עם תקופת המלכים ונסתיימה ב-חורבן מקדש שלמה ע"י נבוכדנצר השני בשנת 586 לפנה"ס. בתקופת זו, נכללת גם תקופת מלכות שאול ודוד, שקדמה לבניית בית המקדש) בחפירות רשות העתיקות ב’חניון גבעתי’ שבעיר דוד, בגן הלאומי סובב חומות ירושלים.

חוקרי רשות העתיקות, אומרים, כי; "מציאת חותמות נושאי שמות עבריים מתקופת בית ראשון היא לא דבר שבשגרה ומציאת חותם שהיה שייך לאישה, זה דבר נדיר עוד יותר".

לאחר 9 שנות חפירה של רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ו’עמותת אל עיר דוד’, הצליחו הארכיאולוגים באתר להעמיק עד לשכבותיה של ירושלים הקדומה – מימי הבית הראשון.

חותם סעריהו בן שבניהו שנתגלה באתר החפירה בחניון גבעתי שבעיר דוד | צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות | עיבוד: שולי סונגו ©

או אז, כאן, נכונה להם הפתעה; בתוך המבנה, הבנוי אבני גזית מפוארות, נמצאו החותמות. להערכת החוקרים, יתכן, כי המבנה הבנוי היטב שימש כמרכז מנהלי.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ’חנובץ ו-שלומה כהן, מסבירים, כי; "חותמות אישיים, כמו אלה של האישה עליהנה והגבר סעריהו, שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה, הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם שלבעלי החותם".

על חותם האישה הנדיר, העשוי אבן חצי יקרה, נכתב ב"כתב ראי" באותיות עבריות קדומות: ל"עליהנה בת-גאל". בעלת החותם מוזכרת כאן לצד שם אביה.

█ מי היו עליהנה בת גאל וסעריהו בן שבניהו?

לדברי ד"ר חגי משגב מן האוניברסיטה העברית בירושלים; "חותמות שהיו שייכים לנשים, מהווים אחוזים בודדים מכלל החותמות שנמצאו. זאת, בשל מעמדן הכלכלי שהיה נחות בדרך כלל, לבד ממקרים יוצאי דופן כמו זה שלפנינו. השם; עליהנה, אמנם אינו מופיע בתנ"ך ואין מידע נוסף על זהות האישה, אולם העובדה, כי החזיקה ’חותם’, מעידה על מעמדה החברתי הגבוה".

ד"ר משגב, מוסיף, ומבהיר, כי; "רוב חותמות הנשים המוכרות לנו נושאות את שם האב ולא את שם הבעל. כאן כמו במקרים האחרים, הדבר עשוי להעיד על מעמדה הגבוה יחסית של האישה עליהנה, שהיה תלוי במשפחתה המקורית ולא במשפחת הבעל.

קיר המבנה מתקופת בית ראשון, שבתוכו נמצאו החותמות | צילום: באדיבות רשות העתיקות

יתכן, כי עליהנה, שמרה על זכותה על הרכוש ועל עצמאות כלכלית גם לאחר נישואיה ולכן, שומר שם האב, אולם אין בידינו מידע מספיק על החוק ביהודה בתקופה זו". השם; "עליה" ידוע מחותם עמוני בן התקופה והיא צורת הנקבה לשם המקראי הידוע; "עלי".

בכתב שבחותם ניכר דמיון לכתבם של ’חותמות עמוניים’ וייתכן שהדבר מעיד על מוצאו הזר של מי שגילף את החותם ואולי על מוצאה הזר של עליהנה – ככל הנראה מעבר הירדן.

ספר מִשְלֵי, מדבר על אשת החיל שאחראית על פרנסת הבית, בזמן שבעלה עוסק בהנהגת הציבור ובמשפט בשערי העיר- "דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ… נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ, בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ".

ארכיון מסמכים שהשתמר במדבר יהודה מתקופת בית שני, מעיד, בין השאר, על עסקיה של בבתא בת שמעון, בעלת קרקעות שהיתה בעלת מעמד משפטי – ואולם, ככלל, העדויות לעצמאות משפטים וכלכלית במקרא ובארכיאולוגיה הן מעטות, ונראה שהיוצאת מן הכלל, מעידה על הכלל.

החותם השני שנחשף בחפירה, הכתוב ב"כתב ראי", נושא את הכיתוב; ל"סעריהו בן שבניהו". השם סעריהו, נזכר בחרס מערד, ומשמעו, ככל הנראה, ה’ המתגלה בסערה; (ראו איוב, ל"ח). סיכם ד"ר חגי משגב מן האוניברסיטה העברית בירושלים.

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן נעים

    כתב כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kannaim2017@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים