מחקר על פירוק מאגרי סוכר בשריר, ישפר ביצועי ספורט, טיפול ב-סכרת ובמחלות גנטיות

פרופ’ אברהם כץ, בודק במחקר אם מוטציה בחומצת אמינו ספציפית משפיעה על פעילות האנזים בשריר מתכווץ… ◄ לתוצאות, יש השלכות פוטנציאליות בתחום הרפואה (טיפול במחלות כגון; סוכרת ו-מחלות גנטיות המובילות להצטברות גליקוגן ברקמות שונות, כולל; שריר, כבד ולב) והספורט (שיפור ביצוע גופני) ולהבנת אחד התהליכים החשובים בביולוגיה של השריר.

מחקר על פירוק מאגרי סוכר בשריר, ישפר ביצועי ספורט, טיפול ב-סכרת ובמחלות גנטיות

בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, עוסק כיום פרופ’ אברהם כץ, מהמחלקה לפיזיותרפיה במחקר על פירוק מאגרי סוכר בשריר, העשוי לשפר את ביצועי ספורט, טיפול במחלות סכרת ובמחלות גנטיות. ייאמר מיד; 3 פרסי נובל, חולקו בתחום זה, אך גם היום עדין לא יודעים איך פועל הויסות בשריר.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

מחקרו של פרופ’ כץ מהמחלקה לפיזיותרפיה בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, עוסק בוויסות פירוק גליקוגן ב-שריר שלד בזמן פעילות גופנית.

גליקוגן (Glycogen) הוא מאגר סוכר בשריר, הבנוי מ’גלוקוז’ ומשמש לשימור עתודות אנרגיה זמינה בבעלי חיים. פולימר זה מצוי בעיקר ב-תאי הכבד שם הוא מהווה עד 8% ממסת תאי הכבד, וכן בשרירים, לפעילות שוטפת, שם ריכוזו מגיע עד 1%–2% ממסת השריר.

כמו כן, כמויות קטנות שלו נמצאות באיברים נוספים בגוף דוגמת הכליות. אף שריכוזו בכבד גבוה במיוחד, רוב הגליקוגן בגוף נמצא דווקא ב’תאי השריר’, משום שהמסה הכוללת של השרירים גדולה משל הכבד. על מנת להפיק את האנרגיה של הגוף מפרק את הגליקוגן ע”י אנזים (זרז) בשם; Phosphorylase.

ייאמר מיד, כי למרות שלפחות שלושה פרסי נובל, חולקו למחקרים בסיסיים הקשורים לפעילות של אנזים זה ולמטבוליזם של הגליקוגן, חוקרים עדיין לא מבינים איך ה’אנזים’ מווסת ב’שריר חי’.

פרופ’ אברהם כץ, בודק במחקר אם מוטציה בחומצת אמינו ספציפית משפיעה על פעילות האנזים בשריר מתכווץ. המוטציה, אמורה, למנוע קישור של מולקולה בשם; AMP שנחשבת כחשובה לשפעול (היכולת ליצור פעולה חדשה או להגביר פעולה קיימת) האנזים במאמץ.

לתוצאות, יש השלכות פוטנציאליות בתחום ה’רפואה’ (טיפול במחלות, כגון; סוכרת ו-מחלות גנטיות המובילות להצטברות גליקוגן ברקמות שונות, כולל; שריר, כבד ולב) והספורט (שיפור ביצוע גופני) ולהבנת אחד התהליכים החשובים בביולוגיה של השריר.

פרופ’ כץ, הגיע לאוניברסיטת אריאל הישר ממכון קרולינקסה בשבדיה שם תפקד כפרופ’ חבר במחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה, ובמח’ לפיזיולוגיה קלינית למעלה מ-20 שנה, לפני כן, הרצה בארה”ב באוניברסיטת אילנוי.

את פוסט-הדוקטורט, עשה ב-NIH ב’מכון הלאומי לסכרת ולמחלות עיכול וכליה’. בשנה האחרונה, זכה פרופ’ אברהם כץ, במענק המחקר מטעם ה-ISF.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! לחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

• Issue: *
  הפרת זכויות יוצרים תוכן לא ראוי לינקים שבורים מאמר שגוי תוכן מעליב כללי
• Your Name: *
  
• Your Email: *
  

• Details: *
  

שלח