האם שמרים מזדווגים כמו בני אדם? במחקר הנעשה ע”י הדוקטורנטית פולינה גבע במעבדה של ד”ר סטלה ארונוב מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של אוניברסיטת אריאל, משתמשים ב’שְׁמָרִים’ מזדווגים כ-אורגניזם מודל על מנת להבין את תהליך היצירה של דור ההמשך וזאת באמצעות אחד משלבי הבקרה החשובים בתהליך, שליחת הגנים למקום ספציפי בתא לצורך תרגום החלבון ותפקידו בתא. אחת הדוגמאות הוא סנתזה של חלבון – הורמון ההזדווגות הפרומון.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
אחד התהליכים המשמעותיים ביותר המתקיימים באורגניזמים חיים הוא יצירת ’דור המשך’. ב-שמרים, זהו תהליך בו משני תאים ממין שונה המאופיינים ע”י סט אחד של כרומוזומים (תא הפלואידי) בו נוצר תא בעל שני העתקים של כרומוזומים (דיפלואידי). תא כזה בעל פוטנציאל יותר גבוה להתרבות ולהישרדות.
יעילות תהליך זה תלויה בהפרשת הורמון ההזדווגות (פרומון a או α) על ידי כל אחד מהתאים ממין שונה.
תהליך זה דומה להפריה אצל יונקים בכלל ובבני אדם בפרט המתבטא במפגש בין זרע וביצית. לכן תהליך ההזדווגות ובקרתו חשובים להבנה של תהליך ה-הפריה אצל בני אדם.
במחקר זה, כאמור, משתמשים בשמרים מזדווגים כאורגניזם מודל להבנת מנגנון היווצרות תא דיפלאוד. אחד משלבי הבקרה החשובים בתהליך הוא הכוונה של תנועת RNA שליח של הגנים רבים למקום ספציפי בתא לצורך תרגום החלבון ותפקידו בתא.
במחקר מתמקדים בהובלה של RNA שליח המקודד ליצירת הורמון ההזדווגות.
הבנת המנגנון הובלה של RNA שליח של הורמון ההזדווגות חיונית ליצירה המקומית של חלבון המקודד ע”י הגן ויעילות תהליך ההזדווגות. חוסר בקרה תקינה פוגעת ביכולת התאים ההפלואדיים לעבור אחוי, ולכן הם אינם מסוגלים ליצור תאי דיפלויד.
בשמרים יצירת תא דיפלואיד מאפשר צורת תאים ייחודית בה תאים יכולים לשרוד בתנאי עקה (תנאי סטרס).
בתמונה רואים תאי שמרים בהם צבועים מולקולת mRNA צבע ירוק ופקטור בקרה נוסף בצבע אדום. ניתן לראות שה-mRNA ופקטור הבקרה נעים ביחד לאורך התא עד להגעה למקום המיועד, קצה שלוחת ההזדווגות | צילום: יח”צ אריאל | עיבוד צילום: שולי סונגו ©
“אם משליכים את תוצאות המחקר לתפקוד ב… בני אדם, חוסר בבקרה מסוג זה, יכולה לגרום לפגם וחוסר יכולת ליצור דור המשך” – מדגישה ד”ר ארונוב מאוניברסיטת אריאל, וממשיכה; “אנו עוסקות בשאלה באיזה אופן ה-RNA שליח מגיע למקום ספציפי בתא ואיזה פקטורים מעורבים בבקרתו”.
ד”ר ארונוב, מוסיפה, כי; “גילינו, כי זו אינה תנועה אקראית, אלא תנועה מכוונת בה מולקולת RNA שליח עוברת דרך אברונים ספציפיים המכוונים את תנועתה. דרך התנועה למעשה קובעת את ’גורל’ המולקולת ה-RNA שליח. גורלה קובע את תרגומו ותפקודו של החלבון במקום מסוים”.
לאחרונה, התגלו בתא מבנים הנקראים (Processing body (PB, אלה גופים בציטופלסמה (נוזל התא) המהווים מקומות של אחסון של RNA שליח בתוך התא לפני תרגומו או מקומות של מיון שלמולקולות ה-RNA שליח לפני התפרקותן לאחר השימוש. משמעות התנועה היא מיון מולקולת ה-RNA שליח תקין למקום התרגום.
“הראנו, כי RNA שליח, נע בתנועה משותפת עם Processing body (PB). אנו משערים שגופים אלה מבקרים את תנועת ה-mRNA שליח.
מחקר זה, מהווה אבן דרך חשובה בהבנת התפקוד הבסיסי של התא. בעתיד הוא ישמש כמודל לחקר תהליכים מקבילים ב-תאי יונקים ובבני אדם”. סיכמה ד”ר סטלה ארונוב מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.
Add Comment