פורום כאן נעים

איגרת שר הביטחון מר אביגדור ליברמן | יום הזיכרון

איגרת שר הביטחון מר אביגדור ליברמן | יום הזיכרון התשע"ז 2017

הפסקת אוכל: ארוחות בוקר עם שי לי ליפא

רותי רוסו וקבוצת ילדים מארחים במטבח של "הפסקת אוכל" את מנחת תוכניות הבישול שי לי ליפא.

ראש הממשלה נתניהו עם מזכיר ההגנה האמריקני מאטיס

פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכיר ההגנה האמריקני ג'יימס מאטיס

בני סכנין נגד הפועל ב"ש | 3:1 | 22.4.2017

בני סכנין נגד הפועל ב"ש | 3:1 | 22.4.2017 | תקציר המשחק באיכות גבוהה

קסם הגולן – רמת הגולן

אבי בהרי, צילם וערך סרטון טבע פסטורלי המתעד את נופיה הפראיים של רמת הגולן.

מציאות נושכת | על פליטי הריאליטי

מציאות נושכת - הסרט המלא (על פליטי הריאליטי)

מפעל הפיס

ארכיאולוגיה

רשות העתיקות: נמצאו שרידי מצודת אקרא שדרכה שלטו היוונים על בית המקדש

קטעי ביצור שהתגלו לאחרונה בחפירות חניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, שימשו חלק ממערך הביצור שהוקם בראש גבעת עיר דוד בימיו של אנטיוכוס אפיפנס ◄ בחג החנוכה, הקרוב, ייפתח האתר בפני הציבור הרחב, ועמותת אלע"ד, תקיים בו סיורים מודרכים.
רשות העתיקות: נמצאו שרידי מצודת אקרא שדרכה שלטו היוונים על בית המקדש
רשות העתיקות: נמצאו שרידי מצודת אקרא שדרכה שלטו היוונים על בית המקדש

בשורה משמחת לקראת חג החנוכה, רשות העתיקות, הודיעה היום (יום שלישי | כ"א חשון התשע"ו), כי פתרה את אחת החידות הארכיאולוגיות הגדולות בהיסטוריה של ירושלים, עם מציאת שרידי מצודת החקרא (אקרא – Acra או Akra) – שבאמצעותה שלטו היוונים על בית המקדש לפני יותר מ-2000 שנה.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

התגלית המרתקת שנחשפה לאחרונה במהלך חפירות הארכיאולוגיות שמנהלת ’רשות העתיקות’ ב-חניון גבעתי בעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, והיא אשר הביאה, ככל הנראה לפתרון אחת החידות הגדולות ב’ארכיאולוגיה של ירושלים’; שאלת מקומה של ה- חקרא (אקרא – Acra או Akra) היוונית (בתקופת השלטון הסלאוקי בארץ ישראל) – ומבצרה הנודע שהקים אנטיוכוס הרביעי במטרה לשלוט על העיר ולפקח על הפעילות במקדש ואשר הוכנע לבסוף ע"י החשמונאים במהלך ’מרד החשמונאים’, עד שנחרבה בידי שמעון החשמונאי.

דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; חפירות חניון גבעתי שבגן הלאומי עיר דוד, נמשכות כבר עשור.

עמותת אלע"ד, המתפעלת את הגן הלאומי, מממנת את החפירות הענפות במתחם. החפירה מגלה ממצאים רבים ממגוון תקופות בירושלים, והיא פתוחה לציבור הרחב, שמוזמן להגיע ולהתרשם מקרוב מעבודות החפירה שבמקום.

ד"ר דורון בן עמי, מנהל החפירה מרשות העתיקות ברקע שרידי מצודת החקרא | צילום: רשות העתיקות | עיבוד צילום: שולי סונגו ©

במהלך 100 שנות המחקר ארכיאולוגי בירושלים, עלו שלל הצעות לזיהוי מיקומה של החקרא, המוזכרת בספרי המכבים ובתיאוריו של ההיסטוריון יוסף בן מתיתיהו. חוסר ודאות זה,מקורו במיעוט השרידים האדריכליים אותם ניתן לשייך לזמן הנוכחות היוונית בירושלים.

בחודשים האחרונים נחשפו ב-גבעת עיר דוד, להערכת החוקרים, עדויות למצודה; קטע של חומה מאסיבית, בסיס מגדל שמידותיו מרשימות (רוחבו כ-4 מ’, ואורכו כ- 20 מ’) ו"חלקלקה".

ה"חלקלקה", שנבנתה בסמוך לחומה, היא אלמנט הגנתי משופע, עשוי שכבות עפר, אבנים וטיח, שנועד להרחיק את התוקפים מבסיס החומה. שיפוע זה הגיע עד לערוץ הטירופיאון – העמק שחצה את העיר בעת העתיקה, שהיווה מכשול נוסף במערכת שהגנה על המבצר.

אבני קלע מעופרת, ראשי חיצים מברונזה ואבני בליסטראות שהתגלו באתר, ואשר עליהם הוטבע קילשון, שהיה סמל שלטונו של אנטיוכוס אפיפנס, הם שרידים אילמים לקרבות שהתנהלו במקום בימי החשמונאים, בנסותם לכבוש את המבצר, שניצב כ’עצם בגרונה’ של העיר.

המקורות מספרים על אכלוסה של המצודה באנשי צבא שכירים וביהודים מתייוונים, ועל הסבל שסבלו אנשי ירושלים מיושבי החקרא. מערכת הביצורים האיתנה עמדה בפני כל הניסיונות לכובשה, ורק ב-141 לפנה"ס, בתום מצור ממושך והרעבתם של אנשי חיל המצב היווני, עלה בידי שמעון החשמונאי להכניעם.

אבני קלע מעופרת וראשי חצים שעליהם הוטבע קלשון – סמל שלטונו של אנטיוכו אפיפנס – עדות לניסיונות לכבוש המבצר | צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות

לדברי הארכיאולוגים ד"ר דורון בן עמי, יאנה צ’חנוביץ ו-שֹלומה כהן, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות; "תגלית מרעישה זו מאפשרת, לראשונה, לשחזר את המציאות היישובית ומראה העיר, ערב פרוץ מרד החשמונאים. הממצאים הארכיאולוגים, החדשים מעידים על הקמתה של מצודה מבוצרת כהלכה, שנבנתה על מצוק הסלע הגבוה, שולטת על מדרונותיה התלולים של גבעת עיר דוד.

מצודה זו, חלשה מקרוב על כל דרכי הגישה אל המקדש, וניתקה אותו מחלקיה הדרומיים של העיר. המטבעות הרבים, מימי המלכים אנטיוכוס הרביעי ועד ימי אנטיוכוס השביעי והמספר הרב של קנקני יין שיובאו מהמערב לירושלים והתגלו באתר, מספקים עדות לזמנה של המצודה,וכן לזהות הנוכרית של יושביה".

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

תגובות



  • אודות הכותב

    כתב כאן נעים

    כתב כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kannaim2017@gmail.com

    הוסף תגובה

    לחצו פה להוסיף תגובה

    שינוי גודל גופנים