ד”ר מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים, וד”ר עדי קליין, מנהלת מחלקת ילדים במרכז הרפואי הלל יפה בעיר חדרה, יצאו בשבוע שעבר בקריאה לציבור להתחסן נגד מחלת חצבת (אַדֶמֶת) שהיא מחלה נפוצה הנגרמת על ידי נגיף מסוג מורביליוירוס (Morbillivirus) ונחשבת אחת המחלות הזיהומיות השכיחות בעולם, גם כיום, עם הימצאו של חיסון יעיל נגד המחלה.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.
ב’מרכז הרפואי הלל יפה’ מציינים, כי לפני שבועיים, אושפזה אצלם אישה, שככל הנראה, לא התחסנה בטרם נסיעתה לחו”ל וזאת בניגוד להמלצת משרד הבריאות בשל ’חצבת’ לאחר ששבה מ… הודו.
בסוף השבוע האחרון, פנו 2 ילדים – אחים, תושבי שכונת גבעת אולגה שבעיר חדרה, שלא חוסנו קודם לכן, כנגד חצבת, ואשר היו במגע עם אותה אישה חולה בחשד שגם הם נושאים את הנגיף, לאור תסמיני המחלה, אל המחלקה לרפואה דחופה לילדים במרכז הרפואי הלל יפה-חדרה.
בערב חג ראש השנה, חוסנו השניים מפני הנגיף.
מתברר, כי הילדים, נחשפו לחצבת מאותה אישה בביקור בקופת חולים. אבחנת החצבת, אושרה בבדיקות מעבדה ועקב מצבם הטוב יחסית, הילדים, שוחררו להמשך מעקב בקהילה.
בעקבות המקרים האחרונים, ממליצות ד”ר שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות וד”ר קליין מנהלת מחלקת הילדים במרכז הרפואי, ממליצות ללכת להתחסן.
“חצבת, היא מחלה מדבקת ביותר, אדם שלא חלה בעבר ולא חוסן, ידבק בוודאות הקרובה ל-100%. המחלה מתבטאת בחום, דלקת עיניים ופריחה, תופעות שלכאורה לא נראות קריטיות.
עם זאת, “כאשר המחלה מסתבכת היא עלולה להתפתח לדלקת ריאות, דלקת המוח ואף למוות, כך שישנה חשיבות מכרעת לחיסון” – מסבירה ד”ר שטיין.
הסימנים הראשונים למחלת החצבת הינן;
חום, נזלת ובהמשך מופיעה פריחה, תחילה בראש ולאחר מכן מתפשטת לשאר הגוף. חשוב להיות ערים להופעת התסמינים הללו, במיוחד בילד שאינו מחוסן, יש להימנע מחשיפה לאנשים אחרים עד כמה שאפשר, ולפנות בהקדם להתייעצות רפואית.
“חיסון החצבת הוא בשגרת החיסונים של מדינת ישראל, ואין לו תופעות לוואי משמעותיות – מסבירה ד”ר קליין ומוסיפה, כי; “תופעות הלוואי האפשריות מופיעות כשבוע לאחר החיסון ומאופיינות בחום ובפריחה, הן קלות וחולפות”.
הדבר החשוב מתריעות השתיים, הוא כי נדרש מן ההורים שיקפידו לתת לילדיהם את כל החיסונים הכלולים ב’סל הבריאות’ על פי הנחיות משרד הבריאות.
מחלת החצבת הינה מדבקת ביותר, ומהווה סיכון בריאותי משמעותי, וניתן להימנע ממנה באמצעות חיסון פשוט, ללא עלות ב’תחנות לבריאות המשפחה’ וב’קופות החולים’.
◄ משרד הבריאות, על; מחלת החצבת
▼ מהי חצבת?
חצבת היא אחת המחלות הזיהומיות השכיחות ביותר בעולם, גם כיום בעידן החיסונים. הגורם למחלה הוא נגיף (וירוס).
הנגיף מועבר בהדבקה דרך מערכת הנשימה. תקופת הדגירה, נעה בין 10 ל- 14 ימים, ובעקבותיה מופיעים; עליית חום, נזלת, שיעול ודלקת הלחמיות.
▼ מאפייני המחלה
3-4 ימים לאחר הופעת החום מופיעה פריחה, שמתפשטת מהראש ומהצוואר ומכסה בהדרגה את כל הגוף. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים.
הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה, ולכך מתלווה, בדרך כלל, שיפור בתחושת החולה.
בתחילת המחלה, החולה, אינו סובל אור ומעדיף להישאר בחושך. לאחר חלוף הפריחה, שכיחה נוכחותם של כתמים חומים על פני העור, והרופא המנוסה, יכול להסיק שהחולה החלים ממחלת החצבת.
▼ סיבוכים אפשריים
שכיחים סיבוכים, כמו; דלקת אוזן תיכונה ודלקת ריאות (לרוב בעקבות זיהום משני חיידקי). דלקת המוח נדירה, אך מסוכנת.
קיימים גם סיבוכים נדירים שתוקפים את החולה עד 10 שנים לאחר חלוף החצבת (SSPE).
דלקת המוח, יכולה לגרום באיטיות לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
המחלה, יכולה לגרום גם לדלקת בחלל הפה, בקרנית העיניים, במערכת העיכול ולשלשולים. בשנים האחרונות אנו עדים לפגיעה בכבד, המתבטאת בהפרעה בתפקודי הכבד, בדרך כלל ללא צהבת בעור ובלחמיות.
בארצות מתפתחות, שבהן אין חיסון מסודר, החצבת גורמת לתחלואה קשה ולאחוז תמותה גבוה, בדרך כלל של תינוקות ושל ילדים קטנים, הסובלים מתת-תזונה, במיוחד מחוסר בחלבון.
▼ החיסון
בשנות ה-60 הוחל בחיסון בנגיף חי מוחלש, אשר הוכיח את עצמו בהורדה דרסטית של התחלואה בחצבת בקרב מקבלי החיסון. עם הזמן התברר, שקיימות התפרצויות של המחלה בפנימיות, בצבא ובמגזרי אוכלוסין שאינם מקפידים על ביצוע החיסון, אותם מוקדים מפיצים את הנגיף.
החיסון מורכב מ’וירוס חי מוחלש’. תחילה הומלץ לחסן ילדים בגיל 15 חודש, אך בעקבות גלי מחלה הוחלט להקדים את החיסון לגיל שנה.
הוכח שמתן חיסון בגיל מוקדם יותר, כדוגמה בגיל 6 חודשים, אינו יעיל, בגלל נוגדנים מנטרלים שהילד רכש מאמו עוד בתקופה העוברית, והועברו אליו דרך השליה.
בתכנית החיסונים הנוכחית, מקבלים ילדי בית-הספר חיסון נוסף נגד נגיף החצבת, וקרוב לוודאי שמנת דחף זו תקטין עוד יותר את הסיכויים להופעת המחלה.
▼ מי צריך להתחסן?
● מי שנולד לפני 1957 נחשב למחוסן באופן טבעי ולכן אינו צריך לקבל חיסון. (באותן השנים לא ניתן החיסון בעולם).
●ילידי 1966 – 1957, נחשבים למי שאינם מחוסנים למרות שחלקם הגדול היה מחוסן באופן טבעי. משרד הבריאות ממליץ להתחסן רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים ניתן חיסון בעולם, אולם לא בישראל.
● ילידי 1977–1967, נחשבים מחוסנים ב-95%. המלצת משרד הבריאות, יש להתחסן במנה אחת, רק במידה והתקיימה חשיפה לחצבת. באותן השנים, ניתנה מנת חיסון אחת בישראל.
● לילידי 1978 ואילך, ניתנו 2 מנות חיסון לחצבת ולכן התושבים נחשבים מחוסנים. משרד הבריאות, קובע, כי כאשר מתקיימת חשיפה לחצבת, יש לבדוק האם האדם מחוסן לפי שגרת החיסונים ולהשלימם בהתאם לצורך.
▼ היכן מתחסנים?
חיסונים נגד המחלה, לנחשפים למחלת החצבת, ניתן לקבל ב’לשכות הבריאות’ הקרובות למקום המגורים. יש להצטייד בפנקס חיסונים.
▼ תופעות לוואי לחיסון
הואיל והחיסון ניתן בנגיף חי מוחלש, הוא עלול לגרום למחלה קלה, שיכולה להימשך כמה ימים, ולהופיע כשבוע לאחר החיסון. סיבוכי המחלה עקב החיסון נדירים ביותר. אין לתת את החיסון לחולים בעלי מערכת חיסונית מדוכאת מכל סיבה שהיא.
▼ קישורים רלוונטיים;
● חוזר מינהל רפואה; חצבת בישראל – עדכון (22/2012).
● חיסונים לתינוקות וילדים.
■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.[/size
Add Comment