ארכיאולוגיה

רשות העתיקות והמכון ללימודי ארכיאולוגיה באוני’ העברית, מציגים: סקס, סמים ורוקנרול

0
0

תיאורי משגל, התגלו כבר בראשית המחקר הארכיאולוגי. הם רווחו במיוחד בדרום מסופוטמיה בתקופה הבבלית הקדומה (1500-200 לפנה”ס בקירוב) אך ידועות דוגמאות נוספות כבר בתקופות קדומות מאד מרחבי המזרח התיכון ◄ יום העיון, למזומנים בלבד, יתקיים היום, חמישי, ה-28 במאי 2015, מהשעה 08:30 באודיטוריום דן וואסונג, קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.
רשות העתיקות והמכון ללימודי ארכיאולוגיה באוני’ העברית, מציגים: סקס, סמים ורוקנרול
רשות העתיקות והמכון ללימודי ארכיאולוגיה באוני’ העברית, מציגים: סקס, סמים ורוקנרול

דמיינו לכם שאתם נכנסים לקפסולה של זמן המביאה אתכם אלפי שנים אחורה. בואו נאמר לתקופת המקרא או אל המזרח התיכון הקדום הפרה-יווני (500-3000 לפנה”ס בקירוב), עכשיו התרווחו לכם, כי לא תאמינו מה אתם הולכים לראות ולשמוע היום בנושא; ’סקס, סמים ורוקנרול’ במסגרת יום עיון של ’רשות העתיקות’ ו-המכון ללימודי ארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, במהלכו, יוצגו גם לראשונה, ממצאים מעניינים – חלקם לראשונה, מעולמות התוכן של סקס, סמים ורוקנרול בעולם העתיק.

■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’ או ב’טוויטר’.

את יום העיון, הפתוח, שיתקיים היום (חמישי, י’ בסיון תשע”ה, 28 במאי 2015), החל מן השעה 08:30, ייפתחו מנהל רשות העתיקות מר ישראל חסון, וראש המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית פרופ’ אראלה חוברס, ב-אודיטוריום דן וואסונג (בנין רבין למדעי היהדות) קמפוס הר הצופים, האוניברסיטה העברית.

דוברת רשות העתיקות הגב’ יולי שוורץ, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’ | סקירת חדשות ואירועים ב’רשויות מקומיות’ כי; ב-מושב הראשון, יעלה היו”ר איוון פרידמן את נושא; ה’סקס’ בו יספר פרופ’ יאיר זקוביץ, חוקר המקרא, על “דרך גבר בעלמה” ו”דרך עלמה בגבר” ב-ספרות המקרא.

▼ דרך גבר בעלמה ו… דרך עלמה בגבר

מתי נוהג המקרא לספר על עניינים שבינו לבינה, ומתי הוא מעדיף להצניע פרטים שכאלה? במקרים שהמקרא מצניע, הניתן לשחזר מסורות קדם מקראיות? האם סוגות ספרותיות שונות (כגון; הסיפורת, החכמה, שירת האהבה והנבואה) מגלות יחס שונה כלפי הנושא? ומה על תקופות שונות? בסוגיות אלה ובדומות להן תעסוק הרצאתו של פרופ’ זקוביץ.

פרופ’ טלי אורנן, מהחוג לארכיאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית, תספר מה היה תפקידם של ייצוגים אינטימיים בין גברים ונשים במזרח התיכון הקדום הפרה-יווני? (500-3000 לפנה”ס בקירוב), הרי שבניגוד לעידן המודרני (המערבי) תיאורים חזותיים של קשרים אינטימיים בין גברים ונשים לא היו כל כך שכיחים. אין זה אומר, כמובן, שמקומם של יחסי מין לא היו מרכזיים )גם( עבור הקדמונים.

תיאורי משגל, התגלו כבר בראשית המחקר הארכיאולוגי. הם רווחו במיוחד בדרום מסופוטמיה בתקופה הבבלית הקדומה (1500-200 לפנה”ס בקירוב). אבל ידועות דוגמאות נוספות כבר בתקופות קדומות מאד מרחבי המזרח התיכון.

בראשית המחקר המודרני, קשרו חוקרים את התיאורים הללו – ועדיין, יש הממשיכים בכך – עם המושג (היווני) של ’הנישואים המקודשים’ בהתבסס על רמיזות טקסטואליות.

באמצעות סקירה של תיאורים אינטימיים בין גברים ונשים בני-תמותה ובין אלים ואלות ניגע בסוגיית ה’נישואים המקודשים’ ולְמה שימשו ייצוגי המשגל בעת העתיקה; כ-ייצוגים פורנוגרפיים? כאמצעים להשגת ברכה בתחום חיי המין? או, אולי, במקרים מסוימים, כמכשיר לקבלת לגיטימציה שלטונית?

▼ מרחיק עין רעה

ד”ר שטיבל גיא, מ-המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, יספר על שלטון הפאלוס – מבט מרומא. עולה, כי שיטוט ברחובות פומפיי, כמו גם בערים רומיות רבות אחרות, מגלה שאחד הסמלים הנפוצים ביותר במרחב הציבורי הרומי, היה הפאלוס – fascinus. סמל אפוטרופאי זה נתפס כמרחיק את “העין הרעה”, דבר שביסס אותו כסמל פופולארי ב”ספר המוטיבים” הרומי.

דמות הפאלוס, המכונף או בצירוף כף יד, התנוססה ברחבי הערים רומיות, על פני קירות הבתים ואף על גבי אבני ריצוף הרחובות. יחד עם זאת, נוכחותו של סמל זה לא הוגבלה רק למרחב הציבורי והוא מצוי עד מאוד גם במרחב הביתי ואף זה האישי כשהשימוש בו חצה מגדרים, גיל, שיוך והיררכיה חברתיים.

נשים ענדו עגילי זהב בדמות הפאלוס וצווארי ילדים, עוטרו בענקים בדמותו. מוטיב זה, שימש גם בעלי מלאכה להבטחת הצלחת עבודתם. מגוון גדול של פריטים פאליים שיועדו לצרכים מאגיים, מתועד ברקורד הארכיאולוגי, כשחלקם הלא מבוטל של הפריטים עשוי ממתכת ובכלל זה גם מתכות יקרות.

זאת ועוד, מוטיב הפאלוס היה מצוי למדי בדגמי העיטור של הציוד הצבאי הרומי ובראש בראשונה שימש לעיטור הרתמות של הסוסים הצבאיים הרומים; בידינו מצויה אף עדות נדירה לשימוש קיסרי שכזה. בהקשר זה, ניתן להצביע על הקשרים בקכחנליים (“פורקן-עול”) ברורים.

הרצאתו של ד”ר שטיבל גיא, תוקדש לביטוי החומרי של הפאלוס בממצא הארכיאולוגי באימפריה ולא פחות בארץ-ישראל תוך הצבתו בקונטקסט התרבותי, הפולחני והמאגי הרומי.

ד”ר איאן שטרן The Phalli of Maresha (איברי המין של מרשה), ד”ר שטרן, יספר, כי בעולם ההלניסטי, חשיבות רבה הייתה מחוברת ליופי פיזי. ניתן למצוא סמלים, צלמיות רבות של יופי גברי מתקופה זו עם ערך מיוחד המוענק ל’עורלה’ של הפין. האינטנסיביות שבה היוונים מעריכים את העורלה השתוותה בתשוקה שבה הם גינו ברית מילה.

בהרצאתו של ד”ר איאן שטרן, הוא יתייחס לפרספקטיבה ההלניסטית של הפאלוס הגברי, איך זה מצטייר בהם באמנות ובספרות, ואיך זה קשור לנקודת המבט שלהם על ברית מילה.

▼ סקס בעיר הגדולה… קיסריה

תיאורים חזותיים מקיסריה הרומית ע”י ד”ר רבקה גרשט וד”ר פטר גנדלמן, מצהירים, כי אין להעלות על הדעת, כי התעניינות תושבי קיסריה בסקס הצטמצמה לארבע אמות חדרי השינה של בתי מגוריהם. אמנם חפירות קיסריה לא הניבו בתי זונות וציורי קיר ארוטיים, דוגמת אלו שהתגלו ב-פומפי, אבל על קיומם של בתי זונות בעיר למדים מיוסף בן מתתיהו, המספר על חילול כבוד פסלי בנות אגריפה לאחר שהובלו מארמון אביהן אל בית הזונות בעיר.

רביעיית גולדן גייט | צילום: ויקיפדיה

על כך שתושבי העיר הפגאניים הזינו עיניהם מ’סצנות ארוטיות’ למדים ממספר לא מבוטל של נרות חרס המתוארכים בין המאה הראשונה לשלישית לספירה, ועליהם סצנות משגל במגוון תנוחות מוכרות מתיאורים במדיה שונים שהתגלו ברחבי האימפריה.

תבנית לייצור קערות מעוטרות בסצנות ארוטיות, שהתגלתה באחת החנויות של הדומוס הרומי באינסולה W2S3, מלמדת שבנוסף לצריכת כלים מיובאים הייתה בקיסריה גם דרישה לתיאורי סקס מייצור מקומי.

ההקשרים בהם מתגלים פריטים כאלה – כמו בתים פרטיים, טברנאי, בתי מרחץ, ואפילו קברים, מלמדים, כי לסצנות הסקס, יוחסו משמעויות מעבר לעינוג העין והפעלת הדמיון. ינסו ד”ר רבקה גרשט וד”ר פטר גנדלמן, לעמוד על משמעויות אלו, כמו גם להסביר את התפקיד והמשמעות שיוחסו לפאלוסי חרס ב’זקפה’, שאחד כדוגמתם התגלה בקיסריה.

▼ שוק הסמים- מבט ממעבדת המשטרה

ב-מושב השני של יום העיון של רשות העתיקות ו-המכון ללימודי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, לקראת הצהריים, ידונו בהנחיית פרופ’ יוסי גרפינקל, בנושא; שוק הסמים – מבט ממעבדת המשטרה.

סנ”צ אודי וולף, יספר, על המעבדה האנליטית של מז”פ (מעבדות זיהוי פלילי) אשר בה מנסים לתת תשובות מדעיות לשתי שאלות עיקריות; מיהו החשוד והאם נעשתה עבירה. מענה לשאלה מיהו החשוד מתקבלות מבדיקות דנ”א, טביעות אצבע, עקבות נעליים והשוואת כתבי יד; ומענה לשאלה האם נעשתה עבירה מתקבלת מבדיקה וזיהוי חומרים.

בהרצאה, יתברר, מה דורשת פקודת הסמים ומהו חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים. נציץ לרגע ל’מעבדה האנליטית’ של מז”פ ונראה מהם הכלים שבהם משתמשים מומחי המעבדה בתהליך זיהוי חומרים החשודים כסמים.

סנ”צ וולף, יסקור את שוק הסמים הישראלי על פי חומרים שהגיעו לבדיקת המעבדה, מגמות ב’שוק הסמים הישראלי’, על רקע ההתפתחויות בשוק העולמי, יוצג חלקה של המעבדה בעיצוב פקודת הסמים הישראלית.

עדות על חומר הגורם הזיות לשימוש מצמחים מכילי סקופולין (שכרון לסוגיו, למשל) בבור גניזה מתקופת הברזל ב-יבנה, יביאו דבורי נמדר, אלון עמרני, עירית ציפר ורז קלטר.

▼ שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ, עֲבֵד נְגוֹ – להקת הרוק הראשונה

רוני רייך, ירצה על שלושת השמות שבכותרת הבאים להזכיר את הופעתה של להקת נגנים הנזכרת ב’מקרא’. שישה כלי נגינה, מהם שלושה כלי מיתר ושלושה כלי נשיפה נזכרים בשמותיהם. מאחר שמדובר בסיפור הידוע מ’ספר דניאל’ (פרק ג’), מן הסתם מדובר בתקופה הלניסטית, מה גם שארבעה מתוך ששת הכלים הנכרים הם שמות יווניים.

השלושה הנזכרים בכותרת שלעיל היו חלק מקהל השומעים, וגם אליל היה שם (אך לא אליל זמר), וגם תנועה (הקהל נפל אפים ארצה). דומה שהמרחק ללהקת רוק הוא קצר למדי והתגלגלו הדברים לכך שבשנות ה-30 של המאה העשרים, נכתב שיר בלוז בשם; Shadrack הנזכר בכותרת לעיל, ובוצע בפי לואי ארמסטרונג וגם בפי ה-Golden Gate Quartet.

רביעיית גולדן גייט בארץ, נקראה לעתים; “רביעיית שער הזהב”), רביעייה ווקאלית אמריקאית-אפריקאית שנוסדה ב-בשנת 1934. ההרצאה, תביא אסוציאציות שונות של המרצה שבעברו ניגן בכלי נשיפה מעץ, מעולם המוסיקה בתקופות ההלניסטית והרומית.

▼ ארכאולוגיה של ריקוד

יוסי גרפינקל, ממארגני מושב שלישי על רוקנרול, בין השעות; 14:00 – 15:45; “ריקוד היא פעולה שמעצם טיבה נמוגה ברגע שהיא מתבצעת וברוב המקרים לא משאירה אחריה שרידים מוחשיים. ניתן אולי למצוא טביעות רגליים של אנשים שרקדו במעגל, אבל הסיכויים לכך נמוכים ביותר, בעצם אפסיים. לפיכך העיסוק בהיסטוריה הקדומה של הריקוד, מהתקופה הפליאוליתית העליונה ועד העת החדשה, מתבסס בעיקר על סצנות אמנות, בהן נראים בני אדם רוקדים.

אישה עם תוף מהמאה ה-6 לפני הספירה, פסלון החרס נמצא בקפריסין ומוצג במוזיאון חיפה

מסצנות אלו, ניתן ללמוד אודות היבטים שונים; תנועות גוף, אביזרי עזר, כיוון תנועה, מי רוקד עם מי (ג’נדר) ומיקום הריקוד. כיוון שהבסיס לכל אלו הם תיאוריים אמנותיים ניתן לסווג סוג זה של ניתוח לתחום תולדות האמנות ולא בהכרח לתחום הארכיאולוגיה.

בהרצאה, יתמקד גרפינקל, בניסיונות לבודד את המרכיב הארכיאולוגי בתחום הריקוד. כאן יש לקחת בחשבון היבטים שונים, כגון: הקונטקסט בו נמצאו סצנות הריקוד, תפקוד האתרים בהם נמצא ריכוז גדול של סצנות ריקוד, חפצי עזר כמו כלי נגינה ומסיכות, ושימוש החפצים המעוטרים בסצנות ריקוד.

▼ פס הקול של טקס הנישואין המקודשים בטביעות חותם מתקופת הברונזה הקדומה ב’

יצחק פז, יניר מילבסקי ונמרוד גצוב על טקס הנישואים המקודשים היה אחד האירועים הדתיים המרכזיים במסופוטמיה ובו באה לידי ביטוי בו הסימביוזה בין המוסד החילוני (מלוכה) והדתי(כהונה), דרך מיזוגם הפיסי של השליט ונציגות הממסד הדתי-פולחני.

לטקס זה, היו מספר שלבים אשר מתוארים היטב באיקונוגרפיה המסופוטמית-סורית ובסצנות מאנטוליה; משתה המלווה בשירה וריקודים, מפגש בין בני הזוג, ויחסי מין בין בני הזוג אשר מסמלים את מיזוג האלים וההבטחה לפוריות בכל תחומי החיים. בדרום הלבנט ניתן לראות שלבים אלו של טקס הנישואים המקודשים על גבי סצנות שהוטבעו באמצעות חותמות גליל על כלי חרס בתקופת הברונזה הקדומה ב’ – ג’.

בדרך כלל מופיע רק אחד מן השלבים בכל אחת מן הסצנות שהוטבעו על הכלים – ריקודים טקסיים, מפגש בשער המקדש ויחסי מין. טביעת חותם ייחודית וראשונה מסוגה שנתגלתה באתר בית העמק, מציגה לראשונה את מוטיב הנגינה בטקס הנישואים המקודשים, ובה נראות שלוש דמויות נשיות בעלות תסרוקות מסוגננות. אחת מן הנשים מנגנת בכלי הנראה כנבל. בהרצאה היום (ה), נתאר את הסצנה ואת מקומה של הנגינה בטקס הנישואים המקודשים, השלב שליווה והכין את הקרקע לשיאו של הטקס.

▼ רוקדים סולו- הרקדן היחיד בעת העתיקה

בתיה שכטר, תרצה על הריקוד בעת העתיקה, מאחר ותרבויות המזרח הקרוב הקדום לא שרדו כתרבות חיה, אין לנו היכרות עם אופן ביצוע הריקוד בתקופות אלה.

לאור זאת זיהוי הריקוד בממצא הארכיאולוגי, נשען על אמות מידה המגדירות את אופן ייצוג התופעה באמנות הקדומה. לעיתים קרובות נעזרת הגדרת הריקוד בסידור המרחבי של הדמויות בסצנה. זיהוי פעולתה של דמות יחידה כרוקדת, מחייבת קיומם של מספר תנאים באופן תיאור הגוף של הדמות עצמה. ייצוגי הרקדנים ’הסולנים’ אינם שכיחים בהשוואה לתיאורים הקבוצתיים. דוגמאות לתיאורים אלה, נמצאות בממצא הגליפטי, בגילופי שנהב ועצם, בתבליטי קיר, בלוחיות חמר ועוד.

לעיתים נראה הרקדן מול אובייקט, בתוך תהלוכה או כחלק מחפץ עליו מופיעות דמויות נוספות. במקרים אחרים מופיעה הדמות הרוקדת לבד לגמרי. בעזרת ממצאים ממצרים ומהמזרח הקרוב הקדום בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל אבחן את אופן זיהוים של ’הסולנים’ ואת תפקידם האפשרי של רקדנים יחידים אלה במופעים השונים.

■ מצאתם טעות בכתבה, זה לא נעים! תלחצו כאן ספרו לנו ונתקן.

0
0



אודות הכותב

כתב כאן ישראל

כתב כאן ישראל | כאן נעים, הוא חבר מערכת ו/או מידע שהובא / נשלח על ידי פרטיים ואו מוסדות ואו על ידי כותב שבחר להישאר בעילום שם ונבדק לפני פרסומו על ידי מערכת האתר. פניות בדואר האלקטרוני אל כתב אתר כאן נעים: kanisrael2018@gmail.com

Add Comment

Click here to post a comment

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ארכיון כתבות ‘כאן ישראל’

ברכת ראש הממשלה נתניהו ליום העצמאות ה-75

הדלקת המשואות ופתיחת חגיגות יום העצמאות

דבר ראש הממשלה ביבי נתניהו

דילוג לתוכן