ח”כ יצחק הרצוג יו”ר השדולה לביטחון תזונתי: אפעל כדי לשנות את הרגולציה על שוק הירקות והפירות כך שהם יהיו זמינים לכל אזרח ◄ סמנכ”ל עמותת “ידיד”: יש לייצר תו תקן לחלוקת המזון ◄ מנכ”ל לקט ישראל: הצריכה הממוצעת של פירות וירקות בישראל נמוכה ב-20% ממדינות ה-OECD. חייבים למצוא דרך לאיסוף הרבה יותר מזון טרי וחלוקתו ◄ נציגות השטח: חלק מהקהל שלנו מעדיף תווים לרכישת מזון.
השדולה לביטחון תזונתי: 4 קמעונאים שולטים בשוק ויוצרים פער תיווך של 200% במחיר
“הקמעונאים הגדולים הקימו חברות בת לרכישת פירות וירקות. הם שולטים על 60% מהשוק והתוצאה שהצרכן משלם עד 200% יותר מהמחיר שהפירות נרכשו מהחקלאים”, כך אמר אתמול (יום שישי | כ”ד אלול התשע”ד), מר דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, בכינוס מיוחד של השדולה לבטחון תזונתי בראשות ראש האופוזיציה, ח”כ יצחק הרצוג, בה השתתפו עמותת “ידיד”, עמותת “לקט ישראל” ונציגי ’המועצה לבטחון תזונתי’.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.
“אפשר לומר היום בוודאות, כי סל הפירות והירקות אשר החקלאים מייצרים לאורך השנה, לא מצליח להגיע לכל בית בישראל ובסוף השכבות מעוטות ההכנסה לא מצליחות לקבל את התוצרת החקלאית האמיתית, שלא לדבר על הערך התזונתי של הפירות והירקות והם נאלצים ללכת לחלופות בריאות הרבה פחות”. הוסיף נשיא התאחדות האיכרים.
יו”ר השדולה לביטחון תזונתי, ח”כ יצחק הרצוג; “עד היום השדולה לא עסקה ב’הצלת מזון’. ניסינו לדאוג למימון שיאפשר אסדרה של הנושא תחת ארגוני גג וסטנדרטים קשים לחלוקת מזון. לצערי, עד היום המצב לא הסתייע. עכשיו, אנחנו צריכים לדון בהצלת מזון. הייתי רוצה שהשולחן הזה, ייתן המלצות אופרטיביות כיצד המדינה יכולה לעזור לארגונים בעניין הזה”.
ג’ף קליין, יו”ר בנק המזון העולמי, תיאר את המתרחש בעולם וסיפר, כי; יש הרבה רעב בעולם, ובעיית הרעב היא אקוטית במדינות רבות, כמו; הודו, מקסיקו ואפילו ב-ארה”ב. חלק מהבעיה היא ’אוכל לא בריא’ שנובע מ’אוכל לא טוב’ וכן תנאים סניטריים ירודים.
לכן, חלק חשוב מהפתרון הוא לא רק לפתור את בעיית הרעב, אלא גם למצוא אוכל מזין, ולחלק אותו גם לאנשים שלא יכולים להגיע אליו. חייבים לחנך את הציבור, החל מאיך לבשל, איך למצוא חלבונים, פחמימות וויטמינים בשוּק, איך להיות מסוגלים להרשות אותם לעצמם ואיך לאכול נכון על מנת להיות שבע ובריא בו זמנית”.
דובר מפלגת העבודה מר דניאל הרוש, מסר לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; מנכ”ל עמותת ’לקט ישראל’, בנק המזון הישראלי, אמר, כי; “החקלאים בישראל הם תורמי המזון הכי גדולים בארץ, וצריך להוקיר אותם על התרומה הזו. כמו כל מפעל יצרני, ברגע שהם מייצרים משהו הם לא רוצים שהוא ייזרק לפח, ולכן הם מעדיפים לתרום במקום לזרוק בפח. “לקט ישראל” אוספת כ-10,000 טון פירות ו-ירקות בשנה מתוצרת חקלאית שאינה נקטפת.
זהו שיתוף פעולה מבורך אך אינו מספיק. צריך לזכור, כי על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, הצריכה הממוצעת של פירות וירקות בישראל נמוכה ב-20% ממדינות ה-OECD”.
לדברי רן מלמד, סמנכ”ל עמותת “ידיד”; “אנחנו חייבים ליצור ’תו תקן לחבילות מזון’, בכדי לדאוג שאנשים באמת יקבלו אוכל שהוא בריא ומזין בו זמנית. אנחנו צריכים לדאוג לניצול טוב של עודפי מזון של תוצרת חקלאית.
השדולה לביטחון תזונתי חייבת לקדם תוכנית שתייצר אסדרה, גם בחקיקה, לטיב המזון המחולק”. סיכם סמנכ”ל עמותת “ידיד”.
דורית אדלר, עד לאחרונה, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבי”ח הדסה וכיום יועצת ל’מועצה לביטחון תזונתי’ אמרה, כי; “אוכל בריא הוא חלק מהביטחון האישי שלנו. אנחנו משלמים ריבית גבוהה על העובדה שאנחנו לא דואגים שהאנשים הנזקקים ביותר יאכלו אוכל בריא. בישראל לא צריך להיות אי בטחון תזונתי, כי ישראל היא יצרנית מזון גדולה.
המדינה, צריכה להבטיח ’סל אוכל בריא’ לכל מי שגר בישראל שהוא יכול להרשות לעצמו. רוב המוצרים שתחת פיקוח הם מוצרים לא בריאים, ויש להחליף אותם במוצרים בריאים. צריך לשנות את המס – להוריד מס על מוצרים בריאים ולהעלות מס על מוצרים לא בריאים”.
בובה לוי, פעילה חברתית מהעיר ראשון לציון ומנהלת שותפה של קבוצת “הקול הנשי”, המאגדת אלפי אימהות חד הוריות בכל הארץ, התריעה, כי; “סלי המזון הם לא בריאותיים בכלל. מדובר ב’ריבות’ שמכילות 99% סוכר, מוצרים שתוקפם פג ובכלל, ישנו רושם שבחלק מחבילות המזון מכניסים כל מה שנשאר. בחג האחרון, הצלחנו להמיר את הכסף שרצו לתרום לנו לרכישת מזון ב-תווי קנייה. זו הייתה הצלחה גדולה. זה באמת מה שהמשפחות מעדיפות”.
רחל ביטון מ’האגף לשרותים חברתיים’ ב’עיריית תל אביב’ אמרה, כי; “למרות שאנחנו עובדים עם מספר עמותות המחלקות מזון, אין לנו שליטה על תוכן החבילות, אבל ברור שהרוב זה דברים מזיקים; סוכר, פסטות, לחם, קמח.
יש מגמה של תוספת לחבילות של ירקות, פירות, עוף לקראת החגים אבל במהלך השנה זה לא קיים בעיקר בגלל עלויות השינוע של מוצרים טריים. אנחנו מנסים להעביר כמה שיותר עמותות לכרטיסים, זה בעייתי בגלל שזה מוריד את הנראוּת של העמותות. הן רוצות את ה’נראוּת’ כי זה מה שמביא להם את התרומות”.
Add Comment