עו”ד עמית יפרח יו”ר אגף הקרקעות והאגודות השיתופיות בתנועת המושבים; “אנו מברכים על החלטת ביהמ”ש אשר קיבל את עמדתנו והחזיר את סוגיה זו לדיון מקצועי. אנו מקווים שסופו של התהליך יהיה שיתאפר השכרת מבנים בהחלטה 1101”. 
תנועת המושבים: השכרת המבנים בנחלות – ועדה תבחן הנושא בפעם נוספת
מנהל מקרקעי ישראל, חויב על ידי בג”צ לקיים הליך מנהלי תקין ולהקים ועדה שתבחן פעם נוספת את נושא ’השכרת המבנים בנחלות’. תנועת המושבים, השתתפה היום (יום שני | י”ג אלול התשע”ד), בדיון ראשון בעתירה כנגד האיסור להשכרת מבנים בנחלות במושבים.
■ רוצים עוד עדכונים? הצטרפו ל’כאן נעים’ ב’פייסבוק’.
הדיון אשר התקיים בבג”צ עוסק בעתירה שתקפה את האיסור שנקבע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל על השכרת מבנים לתעסוקה חלופית (פעילות לא חקלאית) במושבים. התנועה, הצטרפה כעותרת נוספת לעתירה שהגישה מועצה אזורית מטה יהודה בנושא. את תנועת המושבים, ייצגה עו”ד גלי פלד. מדובר ללא ספק בהישג חשוב לתנועה כאשר בג”צ למעשה קיבל את טענותיה.
כזכור, תנועת המושבים, השיבה בעתירה כמייצגת את בעלי הנחלות והאגודות השיתופיות (אגו”ש) בסוגיית הפעילות ה’לא חקלאית’.
תנועת המושבים, טענה בעתירה, כי על מנהל מקרקעי ישראל, לבצע הליך מנהלי, שיבחן פעם נוספת את ’סוגיית השכרת המבנים’.
עתירת תנועת המושבים, מצביעה לטענתה על הליך מנהלי לקוי בו הוחלט על ידי ’מועצת מקרקעי ישראל’ להותיר את ה’סטטוס קוו’ האוסר על השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית בנחלות, מבלי לתקן את הטעויות, עליהן הצביע ביהמ”ש וזאת מבלי לקיים הליך מנהלי מקיף ותקין שיבחן את הנושא על מכלול השיקולים והעובדות, כפי שעליה לעשות, כמי שממונה על קביעת המדיניות הקרקעית במדינת ישראל, וכמי שזוכה לאמון הציבור בעניין זה, ובכללו ציבור בעלי הנחלות.
יו”ר אגף הקרקעות והאגו”ש ב’תנועת המושבים’, עו”ד עמית יפרח, התייחס להחלטה על ידי בג”ץ; “אנו מברכים על החלטת ביהמ”ש אשר קיבל את עמדתנו והחזיר את סוגיה זו לדיון מקצועי. אנו מקווים שסופו של התהליך, יהיה שיתאפר השכרת מבנים ב’החלטה 1101’”.
דוברות תנועת המושבים, הגב’ דפנה כהן-נוריאל, מסרה לפורטל ’כאן נעים | kan-naim | אתר האינטרנט של כל המדינה’, כי; “כזכור, תנועת המושבים, ציינה בעתירתה, כי; בשנות ה- 80, חל משבר ב’חקלאות’ ומאז, משקל החקלאות במשק הלאומי יורד ושיעור המועסקים בחקלאות מצוי במגמת ירידה. לאור הפגיעה ביכולתו של החקלאי הבודד להתפרנס מהחקלאות באופן בלעדי, נוצר מצב בו אותו ’מתיישב’ נדרש היה למצוא מקור פרנסה נוסף.
כמו כן, אוכלוסייה מבוגרת לא יכלה עוד לעבוד עבודה פיזית בחקלאות או יצאה ממעגל העבודה. ולכן, בלית ברירה, חלק מ’האוכלוסייה הכפרית’ פנה לעיסוקים מחוץ למשקים, או ניסה למצוא תעסוקה חלופית בנחלות – במתן של שירותי הארחה ותיירות, אחסנה, גלריות. למרות שהיכולת להתפרנס מחקלאות הלכה ופחתה במשך השנים, עיבוד הקרקע, נמשך, וזאת בצד מציאת מקורות פרנסה חלופיים.
סוגיית הזכות של ’בעל נחלה’ להשכיר את המבנים ה’לא חקלאיים’ בחלקת המגורים שלו ב’מושב’ מעסיקה את האגודות החקלאיות וחבריהן במשך זמן רב על כלל היבטיה הן המשפטיים והן התכנוניים.
בג”צ פורום 15 הערים הגדולות עסק ב’החלטות 979’ ו’החלטה 1101’ של מועצת מקרקעי ישראל. ובנוגע ל’סעיף 5 להחלטה 1101’, הצביע בית המשפט, בשנת 2011, במסגרת פסק הדין על שיקולים שלדעתו לא נשקלו או לא ניתן להם משקל ראוי על ידי מועצת מקרקעי ישראל.
ומכאן, הגיע בית המשפט לפסיקתו לפיה, ההחלטה לעניין ’השכרת מבנים לתעסוקה לא חקלאית’ אינה סבירה והחליט להורות על ביטול סעיף 5, האמור, ובכך נפסלה יכולתו של בעל הנחלה להשכיר את המבנים שברשותו ונותרה לו האפשרות לבצע בהם שימוש עצמי, בלבד”.
Add Comment